כל הטענות שמעלה "האגודה לצדק חלוקתי" כי ההחלטות סותרות את חוק ההתיישבות מוטב לו כלל לא היו מועלות. חלקת המגורים בשטח של 2.5 דונם בה עוסקות החלטות 979 ו- 1101 אינה קרקע חקלאית אלא קרקע בייעוד מגורים וחוק ההתיישבות כלל אינו חל עליה. החלטה 979 עניינה אך ורק בחלקת המגורים של חברי המושבים וכפי שאדם בעיר מחזיק בדירתו ומתגורר בה , כך אדם הגר בכפר מחזיק בחלקת המגורים ומתגורר בה.
עוד יובהר כי השטחים החקלאיים ושינוי הייעוד לגביהם הוסדרו על פי פסיקת בג"צ הקרקעות ואין אנו עוסקים בהם, על השטחים החקלאיים ממשיכים לחול אותן החלטות ללא שינוי.
כל שהעניקו לחוכר החקלאי החלטות 979 ו-1101 הוא עיגון זכויותיו בחלקת המגורים, זכויות שאין עליהן חולק וכבר הוצהרו בהחלטות רבות של המועצה וזאת בתמורה לתשלום סכומים גבוהים העומדים על 33% מערך הקרקע ולא כפי שנכתב בכתבה 3.75% וזאת בנוסף לכל התשלומים החלים על החוכר בגין יתר הנחלה. ההטבות המפליגות אשר ניתנו בעבר וממשיכות להינתן הינן לקבוצה גדולה באוכלוסיה שהיא המגזר העירוני וזאת בעוד החוכר החקלאי נאלץ להסכים לתנאים פוגעים ומקפחים רק על מנת שזכויותיו יזכו לאחר שנים של הצהרות ומצגי סרק לעיגון והצהרה.
.
ישנה הרגשה לא נוחה כי המונח "צדק חלוקתי" זוכה להכרה רק בכל הקשור למגזר החקלאי ואין לו זכר בדיון אם מתקיים כזה בקשר להחלטות העירוניות לרבות מבצעי ההיוון וההפרטות שהתבצעו במגזר העירוני. עו"ד עמית יפרח
יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות
תנועת המושבים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



