מדוע אנו נשארים במערכת זוגית רעה?רעה לנו, רעה לילדי, רעה לחברי הקרובים,רעה לה ופוגעת בכל מרכיבי החיים ונימי הנפש שלנו.מדוע נשארתי כל כך הרבה זמן במערכת שהביאה אותי לאטימות נפשית? מערכת שבה התנהלתי כאוטומט,בגדתי באותה אשה רבות,הרגשתי מנוצל כלכלית והבאתי את עצמי לקרע עמוק עם ילדי (בשל פעולות שבהן היא נקטה נגדם).מדוע הסכמתי לספוג אי נחת,מריבות קשות,תחושות קשות של אי מיצוי האני שבי? מדוע נשארתי במערכת שבה לא התקדמתי מבחינה אישית,אלא, להיפך נסוגותי מבחינת ההתפתחות האישית והאינטלקטואלית שלי?
הרבה שאלות של מדוע? הרבה תהיות על שהיה כה ממושכת בקשר רע מאוד.הרבה שאלות שעל חלקן לא יהיה לי מענה (ואולי טוב שכך).שאלות שלא העזתי לשאול את עצמי במהלכו של הקשר ,למרות פרידות יזומות שהיו בו לטווח קצר.שאלות העולות וצפות כעת לאחר גמר הקשר.
ייתכן וההסבר לכך הוא פשטני: אנו בני האדם יצורים סתגלנים להפליא ודוחי שינויים מובהקים. כל עוד יש לנו קורת גג מעל ראשנו,אוכל שתיה,סקס סביר(שחלקו ניתן על ידי נשים אחרות שרצו בי-ולא ,איני גא בעובדה זו לחלוטין, רק מציין זאת כעובדה קיימת שהעידה יותר מהכל על המערכת הרעה),מעט חיבה ושינה אנו מסתפקים בכך.השנים חולפות להן, מערכת היחסים הולכת ומתערעת לנו ואנו דבקים בקיים למרות שבכל הגדרה חברתית הוא ייתפס כרע אמיתי בכל קנה מידה אובייקטיבי.
ייתכן הסבר מורכב יותר :אני כגבר מרגיש את עצמי כמציל וכחזק ונשאר באותה מערכת עם אשה שהיא ,לעניות דעתי שאינה חייבת להיות נכונה עובדתית ומבוססת רק על תחושתי הסובייקטיבית ,מעט מלנכולית ומעט חסרת אונים בעולם הזה (כלכלית בעיקר,אך גם מבחינות אחרות)ומקווה להיות אותו גבר המציל אותה.כמעט בסגנון של טרזן המציל את ג'ין מכל פגע.
ייתכן הסבר מורכב ביותר המכיל : רגשות בלתי ברורים,ההיסטוריה האישית של כל אחד מאיתנו. הרצון הבלתי נדלה לקבל מעט חיבה ותשומת לב,לא להיות ולהרגיש דחוי ועוד ערב רב של סיבות פסיכולוגיות שעל חלקן ניתן לענות ועל חלקן אין פתרון או תשובה טובה.
כיום, יש לי בסיס חלקי להשוואה : המערכת הזוגית החדשה שבה אני נמצא מבוססת קודם כל על הערכה הדדית,מושג מפתח מבחינתי אשר אותו מדגישה אוסי זוגתי ללא הפסק (ובצדק רב).מערכת המבוססת על הדדיות ושותפות ולא על ניצול. מערכת אוהבת, תומכת,מפרגנת ונטולת בגידות לחלוטין(אם היה דבר אחד טוב בקשר הקודם וסיומו הוא הנושא הזה- אין בגידות לחלוטין).מערכת המבוססת על ההכרה שאוסי היא החברה הטובה ביותר שלי ואני החבר הטוב ביותר שלה.מערכת שבו אנו מרגישים מספיק חופשי לחשוב עלכל נושא ולא חשוב עד כמה הוא קיצוני ולא מקובל ולשתף.לדבר על נושאים המטרידים אותנו ללא חשש מתגובה קיצונית,צועקת,בוכיה,כועסת ובלתי פרופרוציונלית.מערכת שבה מבהירים דברים ללא הסוס. מערכת שבה אין חזק וחלש ,אלא,ניסיון כן ואמיתי למציאת הדרך הנכונה לשנינו.
אשמח לתגובות ,הערות והארות.
קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
