קטע ממאמר מ"מאור החסידות":
בגמרא במסכת ברכות, קשורה ברכה זו עם חגירת החגורה על הגוף. בימי קדם הייתה החגורה חשובה במיוחד ללוחמים. כיון שהייתה אמצעי לנשיאת נשק אישי, כגון: אקדח, סכין, חרב וכו'. ועל כן החגורה הייתה מזוהה עם גילוי גבורה.
היהודים מיחסים לחגורה עניין רוחני. האבודרהם רואה בחגורה סמל להתקשרות חזקה, כיון שהיא מהודקת אל הגוף, באופן זה מוסברת הזיקה בין ישראל לבורא העולם, שהוא מקור הכוח והגבורה של עם ישראל. בזמנים טובים ובזמנים רעים. לעולם לא ינתק הקשר בין עם הסגולה לקב"ה שבחר בו. ישראל תמיד נשאר נאמן לתורה ונותן התורה. במשך אלפי שנים של גלות ויסורי גלות, היותה התורה מקור וכוח להישרדות, להתגבר על כל הקשיים ולשמור על הזהות היהודית המיוחדת גם בעת שהיינו שקועים בין אומות העולם.
ע"פ ההלכה יש לחגור אבנט בזמן תפילה, על מנת להפריד בין החלק התחתון לחלק העליון של הגוף.
הפרדה זו נחוצה על מנת להשיג רמה גבוהה של טוהר המחשבה וכוונת הלב בעת התפילה. כי במערכות העליונות של הגוף- נמצאות התכונות הרוחניות של האדם: מחשבה, רגש ודיבור. במערכות התחתונות של הגוף נמצאים התפקודים הגשמיים הנחותים יותר. חגירת האבנט יוצרת את ההפרדה בין החלקים ומחזקת את טוהר המחשבה והלב.
מהנ"ל ניתן להבין את תוכנה הרוחני של הברכה: "אוזר ישראל בגבורה" - גבורה רוחנית, גבורת הרוח על הגשם, להתחזק בעניינים הרוחניים למרות משיכת הגוף לעניינים הגשמיים. זוהי הגבורה האמיתית. כמו שאמרו חז"ל בפרקי אבות: "איזהו גיבור הכובש את יצרו".
בתפילה כמו במדיטציה אנו נמצאים בעולמות רחוקים ומתנתקים מהמציאות הגשמית.
ולמרות הכול,כוונת בואנו לעולם הזה היא ליצור קשר בין החומר לרוח.
אתה בהחלט צריך לחיות על האדמה לאכל,לשתות,לדאוג לצורכי ביתך,לעבוד וליהנות.
אך "מותר האדם מן הבהמה"-אל תשכח להתעלות ולתרום לעולמך הרוחני.
לפעמים אתה צריך להיות שקוע בעולם הזה-כי באת אליו כדי לתקן את הטעון תיקון מגלגולים קודמים-אך התיקון צריך להתבצע גם ברובד החומרי וגם ברובד הרוחני.
יש הטועים לחשב כי אם יתנתקו מעולם החומר ימצאו את עצמם...כל החוכמה היא לחיות נכון ובחיבור עם שני העולמות...
וזוהי מטרת בואנו לכאן...
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



