ווייט הציע פרספקטיבה מעניינת ומעשירה. בניגוד לתפיסות הפסיכו דינמיות המסורתיות, הוא הסיט את הדגש האבחוני מהתבוננות על הקושי כפתולוגיה לעבר הדגשת הכוחות והמשאבים האנושיים. כמו חסידי הגישה האינטר-סובייקטיבית, הוא פתח צוהר חשוב להתבוננות פוסט-מודרניסטית, א-תיאורטית ופוסט-סטרוקטורליסטית בטיפול נפשי. במילים אחרות, הוא דבק ברעיון שהאמת אינה נמצאת בידי המטפל, ואף לא במרחב שלישי שבין מטפל ומטופל. האמת מהדהדת כסיפור פנימי, או כנרטיב, שנכתב לאורך החיים על ידי המטופל. בטיפול הנרטיבי עוזר המטפל למטופל לספר מחדש (re-tell) את סיפור חייו, תוך ניסיון לחלץ ולהאיר את הכוחות רבי העוצמה החבויים בכל אדם, לבנות היסטוריה אלטרנטיבית ולגלות את התוצאות היוצאות מן הכלל (אותן כינה unique outcomes) במשוואות הפנימיות שלנו.
חבל שמטפלים רבים צמצמו את תרומתו של מייקל וויט ל"התמקדות בחלקים החיוביים של האדם". בניגוד לגישה הממוקדת בפתרון (Solution Focused) או ב-CBT, וויט הדגיש את השפעת הסדר התרבותי והקבוצתי על הרווחה הנפשית של האדם, ובמובן זה עשה כברת דרך לכיוונה של הפסיכולוגיה הקבוצתית.
אל החזון המקצועי שלי אימצתי את הדגש הנרטיבי על הכוחות, שנראתה לי לפני כן רדודה ומטשטשת. אל הפרקטיקה אימצתי בשמחה בעיקר את תרגילי ההדהוד הקבוצתי של וויט. למשל, בתרגיל כזה מתבקשים משתתפים בקבוצה לדמיין ולכתוב על דף סיפור פנימי קצר שקשור לנושא המפגש. לאחר מכן מתבקשים המשתתפים לשתף את הקבוצה בסיפור ע"י הקראתו במדויק מתוך הדף. המאזינים מתבקשים לרשום לעצמם מילים שמהדהדות בעולמם הפנימי. לאחר סיום סבב הקראת הסיפורים של כולם, חוזרים למספר הראשון. כעת מקריאים לו המשתתפים לאט לאט את המילים או הביטויים שהדהדו אצלם מתוך סיפורו האישי. כך עוברים שוב אחד אחד. התוצאות מדהימות- עם כל אוכלוסיה. המנחה רק מחזיק, אין צורך לפרש, הקבוצה יוצרת בעצמה את מרקם האינטימיות המתבקש. אלטרנטיבה מעניינת לקוחה מהגישה של somatic experiencing (שמעבירה בארץ ג'ינה רוס) והיא כוללת עבודה על משאוב (resourcing) והדהוד בזוגות. ישנם תרגילים רבים נוספים, כולם פשוטים ומוצלחים מאין כמוהם.
ספרו הראשון של מייקל ווייט נכתב ב-1990 יחד עם דיוויד אפסטון ונקרא Narrative Means to Therapeutic Ends . מאז ביקרו השניים לא מעט בישראל וזכו לקהילת מטפלים שאימצו את השיטה ואת תפיסותיה
איתן טמיר, פסיכולוג, מנהל קהילת קבוצות, מנחה ומלמד הנחיית קבוצות באוניברסיטת חיפה (הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות), באוניברסיטת ת"א (התכנית להכשרת מנחים, ביה"ס לעו"ס והחוג לפסיכולוגיה), במכללת בית-ברל (ביה"ס ללימודים רב תחומיים) ובשלוחת אוניברסיטת לסלי בישראל (התכנית להנחיית קבוצות בשילוב אמנויות)
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
