הקדמה: בין השנים 2004-2008 מלאו המוספים הכלכליים פרסומים אודות חברות ישראליות ומיזמים בינלאומיים אשר פרצו גבולות לעבר שווקים חדשים באירופה, ארה"ב, אסיה ודרום אמריקה. כל טייקון והטריטוריה שלו. עוד סיפרו הכתבים אודות הגיוסים הנרחבים אשר ערכו אותם בעלי הון. דוגמאות לכך לא חסר, החל מפרויקטים עתירי מימון הכוללים קניית נכסי נדל"ן בלב ליבה של ניו-יורק, דרך ניצול יעיל של פצלי שמן להפקת נפט באלברטה שבקנדה ועד שדות ביו-דיזל באתיופיה, ברזיל ופרו. שיטות גיוס ההון כללו כמובן הנפקת אגרות חוב, שיטה שלא רלוונטית כיום לאור קריסת השווקים בכל חלקה רעננה בעולם. בשל כך, ובשל בעובדה שבנקים רבים קרסו או היו קרובים לקריסה, נדמה כי אפסו הסיכויים לקבל מימון בעבור פרויקטים דומים בתקופה הקרובה. אך עלינו לזכור כי מימון הוא אחד ממנועי ההכנסה העיקריים של הבנק, ללא מתן אשראי יתקשו הבנקים להראות גידול.
באחד מפרסומיו של בנק ישראל (2001) מבהירים בכירי הכלכלנים של הבנק את חשיבות מתן האשראי של הבנקים המסחריים בנוסף לגיוסים דרך שוק ההון. עוד מראים כלכלני הבנק את החשיבות העולה של בהלוואות כספים ממקורות מימון מחוץ לגבולות מדינת ישראל, תופעה גלובלית שהופכת בימים אילו ליותר ויותר אטרקטיבית. לדברי ג'ון דורפמן, כתב בלומברג כאשר שווקי ההון בעולם נמצאים במגמת עליה (שוק שורי) ישנה תחושה מסוימת של אופוריה. בצל התחזיות האופטימיות, מניחים נותני האשראי בבנקים שפרויקטים עתירי ממון ישמשו כפרות מזומנים בעתיד הבינוני והקרוב, ופרוייקטים ארוכי טווח יתנו תשואה הולמת למשך תקופה ארוכה. ההנחה הבסיסית היא שכלכלה יציבה במגמת עלייה תורמת לאיזון בשווקים, איתנות פיננסית ומעל הכל תזרים מזומנים חיובי המאפשר החזרה ההלוואה. אם כן, מדוע בימים אילו של קריסת מערכות פיננסיות בכל העולם ישנה הזדמנות? התשובה טמונה באופי הפרויקט ובתעשיה. פרויקטים בעלי חזון מחוזרים על ידי הבנקים גם בתקופה זו. חשוב לזכור כי בנקים אשר מממנים פרויקטים גם בתקופה קשה זו זוכים לכותרות ולרייטינג גבוה, כתוצאה מכך האמינות של הבנק עולה ואיתו הבטחון ללקוחות, פרמטר חשוב בימים אילו.
ומכאן, אילו פרויקטים כן יזכו למימון ולאהדת הבנק? מה הוא פרויקט עם חזון? אחד הטרנדים המובילים בעולם כיום הוא כמובן אנרגיה ירוקה. האיחוד האירופאי לא חזר בו מההתחייבות למתן תמיכה, ותמריצים שונים ליזמים וחברות המוכנות להשקיע ולפתח את התחום בתוך גבולות האיחוד. גם ממשלת ארה"ב תומכת מאוד במדינות של שמירת הסביבה ותרומה לעולם יפה יותר, ועל כן, פרויקטים בתעשית האנרגיה או החקלאות בעלי Feasibility Study מבוסס ורציני יבחנו ברצינות על ידי בנקים מממנים.ולראייה, במוסף הכלכלי של עיתון הארץ (21.9.2008) פורסם כי קבוצת ברונפמן / גילרמן הודיעה על הקמת קרן השקעות חדשה, שתתמקד בתחומי אנרגיה חלופית, מים וחקלאות. האנליסטים בבנקים השונים בעולם יודעים היטב כי שווקי העולם לא יחזרו לעלות בחודשים בקרובים שלא לדבר על השנה והשנתיים בקרובות, מה שמביא כל השקעה במיזם אנרגיה כזה או אחרת, להגיע ל"תחילת עבודה" בדיוק עם סיום המשבר. תקופת ה"גרייס" שניתנת עד לשנתיים בדרך כלל הינה אידיאלית לתקופה שכזאת. בנוסף ובעיקר בגלל היכולת המוגבלת של בנקים כיום, רק פרויקטים המתוכננים לפרטים וכאלה שיוכחו מעל לכול כמצויינים יזכו לעבור בשער ולקבל את המימון הנכסף. עוד נקודה ראויה לציון היא ההון ההתחלתי של הפרויקט.
ייזמים אשר יהיו מסוגלים להעמיד הון עצמי לפרויקט בסדר גודל סביר של 30%-20% יתפסו שאיתנים פיננסית מבחינת הבנק וכשותפים אמתיים לפרוייקט העתידי. פרט זה חשוב ביותר על מנת לתת למוסד הפיננסי את תחושת הביטחון מצד בעלי הפרויקט ולמזער סיכונים מצד הבנק. בנוסף יכולים היזמים לעשות שימוש נרחב ויעיל בביטוחי סיכוני אשראי, סיכונים פוליטיים וסיכוני וסחר חוץ של המדינות השונות, עוד צעד שנועד להקטין את חוסר הוודאות של הבנק המממן ויקטין משמעותית את הסיכון וחוסר הוודאות.
לסיכום: כיום נותנים הבנקים המסחריים הזדמנויות למיזמים שונים בתחום האנרגיה, גל בגלל הנכונות להראות יציבות ואיתנות פיננסית לעומת המתחרים ובניגוד למגמה העולמית, ובעיקר על מנת למצב עצמם טוב יותר בנקודת הגיאות הבאה. פרוייקטים מבוססים המתוכננים לפרטים, בעלי יכולת החזר עתידית אמיתית יזכו לעניין רב. על מנת להקטין חוסר וודאות וחשיפה לסיכון, ניתן להשתמש בביטוחי אשראי, סיכונים פוליטיים וסיכוני סחר חוץ. הבנק מצידו מקטין את הסיכון להלוואה ונכנס ביודעין לפרויקט בעל חזון גלובלי המשרת אוכלוסיה רחבה, בעוד שבעלי המיזם זוכים להגשמת המיזם כמתוכנן.
Dr. Oren DayanSchool of Management Sciences
Nelson Mandela Metropolitan University
PO Box 77 000
PORT ELIZABETH
6031
South Africa
oren@dayan.me
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
