אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הרי שבעת הקרובה, תוכל ציפי לבני, להציג את ממשלתה בפני הכנסת. הפנים, הן פחות או יותר, אותן פנים, קווי היסוד דומים, אך הסוגיות להן תידרש הממשלה, אינן פשוטות.
שר הביטחון, ימשיך להיות אהוד ברק, "מר ביטחון" שהחליף במהירות, את עמיר פרץ. בעיית הקסאמים על שדרות והנגב המערבי, עדין לא נפתרה, על אף שברק יותר משנה בתפקיד. הטיפול בה נדחה, עד לאחר הסכם הרגיעה השביר והזמני.
העבודה, ש"ס והגמלאים תמשכנה להיות שותפיה של קדימה בממשלה, רק שבמקום אולמרט שיתפנה לעסוק בהתמודדות המשפטית הצפויה לו, תעמוד בראש הממשלה, ציפי לבני.
אני, כאזרח ציוני במדינה הזו, מאוד מקווה, למרות שאיני שייך לאף אחת ממפלגות הקואליציה, כי הממשלה הזו תצליח לעמוד באתגרים העומדים בפניה. מקווה, אך מאוד ספקן, לאור ההיכרות, עם חבריה החדשים - ישנים.
עד כה, לא ראינו מאיש מהם בשורה לציבור הישראלי.
הייתה זו, שרת החוץ לבני, שכינסה מסיבת עיתונאים דרמטית, לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד והסתפקה בלקרוא לאולמרט להתפטר ו.......זהו.
איני זוכר, נושא אחד בו הטביעה לבני את חותמה מאז שנבחרה לראשונה לכנסת בשנת 99. לא כחברת כנסת ולא כשרה במספר משרדים.
כדי להצליח בכהונת ראש ממשלה, נדרש מטען מסוים, פתיחות, יצירתיות ומעל לכל, הנהגה. היה זה ראשון ראשי הממשלה בישראל, בן גוריון שהעיז לומר: "איני יודע מה העם רוצה, אני יודע מה העם צריך".
האם יש בה בציפי לבני, העוצמות ויכולת ההנהגה הדרושה ? לא די בידיים נקיות, על אף חשיבותן (ולא נדון בערעורים על כשירות הבחירות המקדימות) כדי להצליח בכהונת ראש ממשלה בישראל.
בפני ממשלת לבני, עומדים אתגרים מורכבים וקשים, שיש בהם חשיבות לחיים במדינה הזו, לציבור אזרחי ישראל.
המשבר הכלכלי בעולם, ישפיע גם על כלכלת ישראל ועל מנת למזער את נזקיו תידרש יוזמה ומעורבות ממשלתית.
קשה יותר, אך אין בכך משום הפטר, בימים של משבר, לטפל בפערים החברתיים, ברווחה ובעידוד תעסוקה, בזכויות הקשישים, הגמלאים וניצולי השואה.
תחלואי מערכת החינוך, הן בהיבט הערכי שלהם והן בהיבטים המערכתיים והכלכליים, מן הגן ועד האוניברסיטה, עדין לא זכו להתייחסות הראויה וממילא, גם לא לפתרונות הדרושים.
האלימות הגואה, הן בקרב ארגוני הפשע והן בקרב הנוער והצעירים, היא מכת מדינה, המחייבת מענה נחרץ. בחינוך, בהסברה, באכיפה וביד קשה.
מערכת היחסים בין ערבים ליהודים בישראל, עדין מחייבת התייחסות נאותה. הדוגמא בעכו, היא רק סימפטום חלקי.
מערכת החוק, המשפט והאכיפה בישראל, זקוקות לטיוב משמעותי. האם השרים, פרידמן דיכטר והמפכ"ל דודי כהן, הם הדמויות שיובילו מערכות אלה למקום בו הן צריכות להימצא, כדי להיטיב משמעותית את השירותים שעליהן להעניק לציבור ולמדינה ?
האיום האיראני, שברק מקפיד בעיתים מסוימות להזכיר, עדין קיים וכך גם הקסאמים מעזה והחיזבאללה בצפון. הללו מחייבים טיפול בכובד ראש.
התהליך המדיני, אף הוא ממתין לממשלת לבני, הן בזירה הפלשתינאית והן בזו הסורית, אל לה ללבני לזנוח אפיקים אלה, אך גם לא לרוץ ריצת אמוק כמעט, כמו אולמרט. הביקורת שבדו"ח וינוגרד באשר להתנהלות הממשלה במלחמה, טובות בהבדלים המתבקשים, גם כהמלצות באשר להתנהלות הממשלה בעת משא ומתן לשלום, שם המשחק הוא שיקול דעת מעמיק.
אלה הן רק חלק מהסוגיות, אולי המובילות שבהן, שממתינות לטיפולה של ממשלת לבני. האם תהיה לה המנהיגות הדרושה, הניסיון ושיקול הדעת כדי להוביל את ממשלתה לטפל בהן כראוי וכנדרש ? על פניו, עד היום, לא הוכח לנו שכן. מיום אישורה של ממשלת לבני בכנסת, מבחן ההוכחה הוא בעיקר שלה. אם תצלח דרכה, נרוויח כולנו, אם לא אנו נישא במחיר.
שי ברק
משפטן ושליח ציבור, טל' 054-2499908
דוא"ל: shai@barak4u.co.il אתר: http://www.barak4u.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
