חתן בראשית 

ההרגל ההורס

טבע האדם הוא לחיות חיי הרגל ושגרה וללכת עם הזרם. עשית פעולה כל שהיא שאינה לרוחך או לרוח סביבתך, השאלה המתבקשת היא "באיזה צד קמת היום?" - שלפיה תישפט על מעשיך לשבט או לחסד. האמת היא, שאנחנו מלאים בסתירות פנימיות מהותיות בחיינו. אילולא היינו חיים לא בחיי הרגל ושגרה כי אם שואפים לאמת - כי אז היינו משנים הרבה מהרגלינו. היינו מסירים סטיגמות מעוותות ההורסות בנו, על עצמנו, על כל מה שמסביבנו, על השונים מאתנו, ועוד.
רבי חיים לוצאטו בספרו "מסילת ישרים" (פרק ב') מרחיב אודות האסון הגדול הטמון בחיים של שגרה והרגל ללא התבוננות והשינוי המתחייב. שהרי הכל מתחיל מחוסר ההתבוננות של האדם על מעשיו. "הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו להכביד עבודתו בתמידות על לבות בני האדם עד שלא יישאר להם ריווח להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים, כי יודע הוא שאילולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להינחם ממעשיהם, והייתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי". (יעו"ש בהרחבה).
האדם משקיע זמן יקר לכל אשר יחפוץ מלבד ההתבוננות על עצמו ועל מטרת חייו עלי אדמות.
לשם כך ניתנו לנו שרשרת של חגים ומועדים, אשר תחילתם בחודש אלול וימי הדין הנוראים - ראש השנה ויום הכיפורים ועד כל החגים שלאחריהם סוכות ושמחת תורה. תקופת החגים ניתנו לאדם לשם כך, על מנת לערוך חשבון נפש עם עצמו לפחות פעם בשנה, על מכלול פעולותיו במהלך השנה ובכלל ועל מטרת חייו עלי אדמות.

חג שמחת תורה - הזדמנות נוספת

חסד גדול עשה ה' עמנו, בנתנו לנו חגים נפלאים כמו חגי ישראל. בתחילה בימים הנוראים - ראש השנה ויום הכיפורים - ימי חשבון נפש וטהרה, ולאחריה חג הסוכות, הושענא רבא ולסיום חג שמחת תורה - ימים של התחדשות וטהרה, כאשר הבורא יתברך נותן לאדם הזדמנות להתחדש ולהשתנות ובהתאם גם להיחתם לשנה טובה ומתוקה. יום ראש השנה - יום הדין וחשבון נפש. יום הכיפורים - יום הטהרה והכפרה על חטאי האדם, כאשר רגעי השיא הינם בתפילת הנעילה - בו האדם מתפלל לבורא בכבודו ובעצמו בלי מתווכים באמצע בדמות המלאכים כמו בשאר ימות השנה. חג הסוכות - זמן שמחתנו - בו האדם נכנס כולו בצילו של הקדוש ברוך הוא, ובלשון הזוהר הקדוש "בצלא דמהימנותא" - האדם ממשיך את רגעי השיא של יום הכיפורים למשך שבע ימות החג (כל יום כנגד כל יום מימות השנה) - על מנת להתעלות ולהתקדש בקדושת הימים הללו להמשך ימות השנה, כאשר ביום השביעי של החג עושים אנו תיקון מיוחד בלילה הקדוש ליל "הושענא רבא" - בו ערים אנו כל הלילה וקוראים בתיקון מיוחד ומתפללים לפני הבורא כי הפתקים שהוא מוסר לשליחיו המלאכים עבורנו, שיהיו אלה "פתקא טבא" - פתקים של בשורות טובות וישועות - אחרון החגים ולסיום חג שמחת תורה - בו אנו רוקדים ושמחים עם התורה והקדוש ברוך הוא, כאשר "ישראל קודשא בריך הוא ואורייתא (התורה) מתחברים יחד והחוט המשולש לא תינתק לעולם.
אומר הגאון הגדול רבי ישראל סלאנטר: "מה שהסכל (הטיפש) לא ניצל ברגעים הגדולים של יום הכיפורים, החכם יכול לנצלם ביום שמחת תורה" - יום שמחת תורה שקול כנגד יום הכיפורים. עד כדי כך למה? היות ואם האדם לא זכה לשוב אל הבורא מתוך צום ותפילה - ביום הכיפורים, ניתנת לו הזדמנות נוספת בדרך של שמחה, ועוד יותר, שמחה עם התורה הקדושה - כי ביום זה אין סיבה שהאיש היהודי לא ירגיש ולו זיקה הקטנה ביותר של התרוממות רוח וקשר עם התורה הקדושה.
הזדמנות מיוחדת שיש על האדם לנצלה, ויהי מה.
מסופר על הגאון הרב חשין (מהדמויות הבולטות בירושלים במאה השנים האחרונות), שראה ביום שמחת תורה לצד הרוקדים הרבים עם ספרי התורה גם קבוצה של אנשים העומדים בצד ומביטים ללא כל התקרבות אל מעגל הרוקדים. ניגש הרב אליהם ושאלם: וכי מה, מדוע אינכם רוקדים ביום קדוש זה עם התורה?
ענו: "כבוד הרב, מילא לרב ולרוקדים כאן ישנו קשר מיוחדת עם התורה, שהרי לומדים אתם מידי יום ביומו בשיעורים וחידושי תורה, כך שיש לכם שייכות ושמחה גדולה ביום זה עם סיום קריאת התורה עד תומה. מה שאין כן אנחנו, שהרי איננו לומדים את התורה במשך ימות השנה, כך שאין לנו קשר מיוחד עמה - ולכן איננו מרגישים שייכות מיוחדת בשמחה זו של התורה...
השיבם הרב חשין זצ"ל:
בחג שמחת תורה ישנם שני סוגי חתנים. חתן תורה וחתן בראשית. חתן תורה - זה שסיים את התורה עד "לעיני כל ישראל", וחתן בראשית זה שמתחיל את התורה מתחילתה. מ"בראשית".
המשיך הרב והטעים: זה בא ללמדנו כי התורה שייכת לכל, לאלה שמסיימים אותה ולאלה שמתחילים ללמוד אותה מעתה - כך, שגם אם טרם למדתם וטעמתם מטעמה של תורה ומעומקה האין סופי, יכולים אתם להחליט זה עתה על לימוד בצוותא יחד עמי ותהיו בגדר "חתני בראשית".
לרגל החלטה זו, נכנסו למעגל הריקודים "חתני בראשית", ונסחפו לשמחה אמיתית של תורה...
זוהי המתנה המיוחדת של חג שמחת התורה, לתת לכל יהודי עוד הזדמנות להתחדש ולהשתנות, ובכך לזכות ל"פתקא טבא" ולשנה טובה ומתוקה. שהרי האר"י ז"ל הקדוש כותב, כי אע"פ שהפתקים מחולקים בליל הושענא רבא, אינם נמסרים לשליחים בפועל עד יום שמחת תורה בחצות. וזאת בגלל הסיבה שהזכרנו - כדי לתת לאדם הזדמנות אחרונה מתוך שמחה של תורה -בטרם הוצאתו אל הפועל של ביצוע גזר הדין.
נזכה לנצל ימים קדושים אלו, ובברכת החג נתברך כולנו יחד עם כל בית ישראל לשנה טובה ומתוקה.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי