האזינו - סליחה על רצח יהודי 

בס"ד ז' תשרי התשס"ט
האזינו - סליחה על רצח יהודי
סגולתה של התשובה:
התשובה קדמה לבריאת העולם כנלמד בגמ' (פסחים, נד.) מן הפסוק: "בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (תהלים צ"א, ב'-ג'), ללמדנו שהתשובה מהווה נדבך מרכזי אשר מאפשר את המשך קיומו של העולם. לפיכך חסד עשה ה' עם ישראל כשברא את התשובה לפני שברא את העולם, משום שהקדמת בריאת התשובה מלמדת על רצון ה' בהמשך קיומו של העולם בחסדו וטובו של בורא העולם, שהרי בריאת העולם ללא אפשרות של חזרה בתשובה היתה עלולה לגרום לחורבן ולאובדן, כפי שאירע לדור המבול. על כן חסד מצות התשובה קיים בכל עת ובכל זמן, בלא תלות בבנין בית המקדש ובהבאת קרבנות.
התבוננות פשוטה במצות התשובה שברא ה' מראה כי התשובה היא אינה דבר מובן ופשוט לשכל האנושי, משל למה הדבר דומה? לאדם ששבר לרסיסים כד העשוי מחרס, אם יאמר אותו אדם: 'חטאתי עויתי פשעתי' כדי שהכד ישוב לקדמותו ואף יהפוך להיות כד מזהב, הדבר לא יועיל לו, אך לעומת זאת במצות התשובה אין הדבר כך, אלא כדברי הרמב"ם (פ"ז מהל' תשובה ה"ו): "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר: 'שובה ישראל עד ה' אלהיך', ונאמר: 'ולא שבתם עדי נאם ה'', ונאמר: 'אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב', כלומר, אם תחזור בתשובה בי תדבק. התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ, ומרוחק, ותועבה, והיום הוא אהוב, ונחמד, קרוב, וידיד". כלומר, כאשר אדם חוזר בתשובה הוא נהפך להיות דבר חדש לגמרי, ואף הוא מתרומם למעלה רמה יותר מאשר היה לפני שחזר בתשובה, ולעיתים יכול הוא להתעלות לדרגת הצדיקות הגבוהה ביותר, כמובא בגמ': "א"ר אבהו: "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין" (ברכות ל"ד:). כלומר, החסד של התשובה מאהבה גורמת לכך שהזדונות נהפכות לו לזכויות משום שהחטאים גרמו לחוטא להגיע לדרגה עצומה באהבת השם יתברך, דרגה שאפילו צדיק גמור אינו יכול להגיע אליה מפני שבעלי תשובה מאהבה כובשים את יצרם יותר מאשר הצדיקים. אמנם תשובה מעולה זו הינה נדירה ולא כל אדם זוכה לה, ועוד שהיא קשורה גם בעבודת ה' בבית המקדש, וכאשר בית המקדש חרב ואין כהן ואין קרבן הרי שאין אפשרות לחוזר בתשובה להתרומם למעלת התשובה מאהבה שהיא התשובה הגבוהה ביותר, כפי שפסק הרמב"ם (הלכות תשובה, פ"ב, ב'): "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא את חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו...ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...". אולם גם התשובה מיראה שהיא בדרגה נמוכה יותר משום שאין היא הופכת את העבירות לזכויות, גם היא חשובה בעיני ה' ובכוחה להפוך את גזר דין החוטא ממות לחיים.
וכן מצאנו שחז"ל קבעו שאפילו הרהור של תשובה משנה את הגדרתו של האדם מרשע לצדיק, ואף קבעו בשל כך הלכה למעשה, כפי שמצאנו במקרה שאדם אמר לאשה: הרי את מקודשת לי "על מנת שאני צדיק", אפילו רשע גמור, מקודשת. שמא הרהר תשובה בדעתו (קדושין מט:). כלומר, לאחר שהרהר האדם בתשובה ואפילו אם לא החזיק מעמד ושוב נכשל בחטא, כוחו של הרהור התשובה אינו מתבטל, דהיינו, אותו אדם אינו חוזר למצבו הקודם אלא הוא כצדיק אשר נפל שוב לרשעותו. מכאן למדנו שלכל הרהור תשובה ולכל רצון טוב יש ערך רב בשמים, אף על פי שהדבר אינו מתממש בשלמותו, משום שכוחה של התשובה אינה נקבעת על פי כללי ההגיון האנושי, אלא על פי הרצון האל יתברך אשר חפץ בכל הרהור של תשובה, וכל שכן בחזרה בתשובה שלמה מיראה, ועל אחת כמה וכמה שה' חפץ בתשובה שלמה מאהבה.
נמצאנו למדים כי מצות החזרה בתשובה היא מתנת האל שניתנה לעם ישראל במידת הרחמים לפנים משורת הדין, מפני שהקב"ה חפץ שבני האדם ישובו אליו. כלומר, התשובה ניתנה לחוטאים "בחסד גמור שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה" (מסילת ישרים, פ"ד) משום שכך הוא רצונו של הקב"ה, שנאמר: "החפץ אחפץ מות רשע נאם ה'..? הלוא בשובו מדרכיו וחיה...כי לא אחפץ במות המת נאם ה'...והשיבו וחיו" (יחזקאל י"ח, כ"ד, ל"ב). חז"ל תרגמו את פשטות רצון האל בתשובת הרשע למעשים הנדרשים ממנו לצורך קבלת חסד התשובה, כמובא בגמ': "ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש, אמר: שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד, עבר על עשה ושב, אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: 'שובו בנים שובבים'. עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויוה"כ מכפר, שנאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם'. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין, שנאמר: 'ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם'. אבל מי שיש חילול השם בידו, אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: 'ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (סוטה, פו.). כלומר, בכח חסד התשובה לכפר לבדה על עבירות, והיא אף תחילת הכפרה על כל הפשעים החמורים ביותר.
סגולתה של התשובה - סליחה על רצח יהודי:
כדוגמת העוון החמור ביותר של שפיכות דמים אשר בו מבצע הרוצח פשע בלתי הפיך לכאורה, והדבר נעלם מעיני ב"ד של מטה, אשר הם חייבים להורגו לצורך הרתעה. אולם במקרה שכזה הקב"ה סולח אפילו לרוצח נפש במזיד שחזר בתשובה שלמה ומירק את חטאו ביסורין, הטעם לכך הוא משום שהקב"ה נתן לאדם את יכולת הבחירה החופשית, כדברי הרמב"ן (דברים, ל"ב, כ"ו): "השם ברא את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו, ושם הרשות בידו להרע או להטיב", דהיינו, האדם צריך לבחור בטוב אך גם ניתנה לו היכולת לבחור ברע. כלומר, חופש הבחירה של האדם הוא חופש מוחלט כביכול, ובתחום חופש זה ניתנה לאדם גם יכולת בחירה להרע לאדם אחר. אך יחד עם זה מתקיימת בעולם השגחה אלהית אשר גורמת לכך שאף אדם לא יפגע, אלא אם כן נקבע הדבר משמים. כלומר, הרצון של אדם להרע לחברו לא יכול להתגשם כי אין אדם נענש אלא אם כן הוא חטא, דהיינו, אדם צדיק לא יהרג משום שאדם רשע החליט להרגו, יען כי הקב"ה מנהיג את עולמו כך שכאשר אדם רשע בוחר לעבור על מצות לא תרצח, הקב"ה מזמין לפניו את האדם שהגיע זמנו לההרג וע"י זה נהרג אותו אדם על פי רצון האל, וזה שהרגו ביצע את העבירה על פי יכולת הבחירה החופשית, כך שגם ההשגחה העליונה וגם הבחירה החופשית של האדם מתקיימים יחד. וכן מובא בגמ': "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו' וגו', כאשר יאמר משל הקדמוני: מרשעים יצא רשע וגו', במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהרגו את הנפש אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב"ה מזמינן לפונדק אחד זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו והרגו, זה שהרג במזיד נהרג וזה שהרג בשוגג גולה" (מכות, י:), וכן פירש הרמב"ן (דברים, י"ט, י"ט) את הטעם שעדים זוממים אשר על פי עדותם נהרג אדם ואחר כך הוזמו, אינם נהרגים, משום שהנהרג מת בעוונו "ואילו היה צדיק, לא יעזבנו ה' בידם, כמו שאמר הכתוב: (תהילים, ל"ז, ל"ג) 'ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו". כלומר, העולם מתנהל כרצונו של האל כך שאין רצון הרשע יכול לגרום למותו של אדם, אלא אם כן ראוי הוא לכך על פי ההשגחה העליונה, דהיינו, האחריות של האדם היא על רצונו ומעשיו בלבד ולא על תוצאות מעשיו, משום שתוצאת מעשיו היתה מתגשמת גם אילו הוא לא היה מבצעה. לפיכך האדם נותן את הדין בשמים רק על מחשבתו ומעשיו הרעים ולא על תוצאת מעשיו, על כן כאשר האדם מתחרט על העבירות שעשה, נמחקת לו עצם העבירה על רצון ה'.
וכן נכתב ב"מסילת ישרים" (פ"ד): "כי הנה באמת איך יתקן האדם את אשר עות והחטא כבר נעשה?! הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? אמנם, מדת הרחמים היא הנותנת הפך השלשה דברים שזכרנו, דהיינו: שיותן זמן לחוטא ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה, ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעקרא כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, ו): 'וסר ענך וחטאתך תכופר', שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע".
וכן מצאנו שבהפטרת "שובה" ה' מבטיח לישראל ע"י נביאו: "ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון....מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" (הושע, י"ד, ו', ח'). ותרגום יונתן פירש: יתכנשון מביני גלותהון יתבון בטלל משיחהון ויחון מתיא ויסגי טובא בארעא יהי דכרן טבותהון עליל ולא פסיק כדוכרן יבבות חצוצרתא על חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא... מן חכים דיסבר אלין סוכלתן וידעינון ארי תקנן אורחתא דיי וצדיקיא דהליכו בה יחון בהון בחיי עלמא ורשיעיא יתמסרון לגיהנם על דלא הליכו בהון", דהיינו, בהפטרת "שובה" ה' מבטיח לקבל ברצון את תשובתם של כלל ישראל, לסלוח לכל חטאיהם, להשיבם מן הגלות, להחיות את המתים ולתת שכר טוב לצדיקים.
יה"ר שנזכה לשוב בתשובה שלמה אשר תחיש את הגאולה העתידית של עם ישראל, ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאתם. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם" (מיכה, ז', י"ח-כ').


העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
מחברם של הספרים:
"מצמרת הארז"-על כל פסוק ראשון של פרשת השבוע,
"אשר על המשכן"-תכניות ממוחשבות של משכן ה' כולל משקלים ומחירים,
"אשר תקראו"- פרשנות על מועדי ישראל,
"פרי צמרת"- הגות ומחשבת ישראל אקטואליים הנובעים מפרשיות השבוע.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי