מי כתב את התורה הזאת 

מי כתב את התורה הזאת

כל כנסיה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים. אלו הדברים שעל כל אדם ואדם באשר הוא אדם לעשות כדי לדעת מי כתב את התורה הזאת כך שלאחר מכן הוא יכתוב את התורה הזאת. השאלה הנשאלת היא: האם אתם רוצים להמשיך לשמוע מה הוא אמר או אתם רוצים להיות הוא?...

מיליוני ספרים קיימים בעולם הזה ועל כולם רשום שם המחבר. נמצא בידנו ספר שקראו לו: "חמישה חומשי תורה" וכתובים בו מילים ואותיות ורשומים בו שמות מקומות ואתרים. הגיעו גופים שקוראים להם בני אדם והתחילו לכתוב ספרים מתוך הספרים ורשמו את שמותיהם. כך שהיום אנחנו רואים אינסוף ספרים שיצאו מספר אחד. כך שהיום אף אחד לא יודע מי כתב את הספר האחד. כך שכל הספרים שיצאו מן האחד הם השערה כלפי האחד. כך שאם אף אחד לא יודע מי כתב את התורה הזאת, איך הוא יודע שהוא כתב את ספרו ורושם את שמו שהוא יצא מן האחד?!...

מי שהוא סיפר לי שבכותב הדרומי ישנו אוצר שהוא יכול לפתור את כל הבעיות ביקום ועלי ללכת ברגל אל הקוטב הדרומי. אני רושם את גודל האוצר כדי שהתשוקה שלי תגבר כדי להגיע לאוצר וכל יום שעובר אני רושם מה עבר ומצרף אותו לתשוקה. בנקודה מסוימת אני מפסיק את ההליכה ומניח את כל הכתובים. עובר אדם אחר רואה את הכתובים וממשיך לכוון התשוקה וממשיך לכתוב כל יום את מה שהוא רואה ומצרף את זה לאוצר וגם הוא מפסיק ומניח את הכתובים. וכך הלאה והלאה...לבסוף הגיע אדם ומצא את האוצר ושם היה פתק קטן שכתוב: "תראה את כל הכתובים לכל היקום וזה הוא האוצר". האדם סידר את הכתובים כדי להראות את הכתובים ולא הצליח להעביר את הכתובים ולבסוף נמצאו הכתובים ואף אחד לא יודע מי כתב את הכתובים האלו ואף אחד לא יודע שזה האוצר.

כך נכתבו חמישה חומשי תורה וכל אדם שעל פני היקום מצא את הכתובים קרא אותם ידע אותם והמשיך בחיפוש אחר האוצר, כך שכל אדם שיקרא את חמישה חומשי תורה וידע אותם הוא ימצא את עצמו בכתובים וידע את כברת הדרך שהוא עבר כדי למצוא את האוצר. כאשר הוא ימצא את עצמו הוא ידע את כל מה שהיה לפני שמצא את עצמו וכך הוא ידע מה יהיה לאחר שמצא את עצמו ואז הוא ידע מה גודלו של האוצר. כך שמי שכתב את התורה הזאת הם שלשה שהם אינסוף והם: "אני אתה והוא".

כל אדם ואדם נולד באחד מחודשי השנה. וחודשי השנה נקראים בשמות של 12 עשר השבטים. 12 עשר השבטים הם אשר יצרו את אלה שחיפשו את האוצר וכתבו את התורה שנקראת ים. כך שכל 12 השבטים ביחד נקראים: "אלהים"! מפה אנחנו למדים שכל אדם שואף להגיע לחלק שלו שהוא 1/12 מן הארץ. זה נכון אם בחודש לא היו 30 יום. כך שלכל אדם מגיע 1/30 מתוך 1/12 . זה נכון אם לא היה ביום 24 שעות. כך שלכל אדם מגיע 1/24 מתוך 1/30 מתוך  1/12 . זה נכון אם בשעה לא היו 60 דקות כך שלכל אדם מגיע 1/60 מתוך 1/24 מתוך 1/30 מתוך 1/12 ...כך שאם כל אחד ואחד יעשה חשבון מה מגיע לו מתוך ה -100 הוא יגיע לתוצאה של 1/אינסוף. על כן מה שעל כל אחד לעשות הוא לתרום את החלק הקטן שיש לו וכל החלקים יחד הם יהיו בשם אחד – אלהים. מהנקודה הזו שזה נקראת העולם הזה באחוד: "שבת" כל אחד ואחד יכול לעלות לסיני ולקבל את כל התורה של כולם שהוא היה שותף בה וכך הוא מקבל את האות ה' שהוסיפו לאברהם והוסיפו ליהושע והוא מקבל מודעות: "השבת". כך שאברהם הוא מחייה המתים ויהושע המשיח. כך שכללות כל אלה שיצאו מתוך התורה נקראים בשם אחד: "משה חי" שזאת היא: "נשמת האדם הראשון שקיימת בכל אחד ואחד". ואז הוא יכול לאמור את הדברים האלו שנאמר: "ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את-בני ישראל".

כל אדם ואדם לפני שיאמר את המשפט: "ויכתב משה"... חייב לכתוב ספר שזה הוא הכרטיס ביקור לכניסה לתורה. ספר אחד שבוא נמצא הכל. כך שיותר מספר אחד זה נקרא טיוטה. כאשר בכוח הספר האחד שהוא כתב כל התורה עומדת לרשותו והיא נהפכת להיות הספר שלו: "ויכתב משה...ומתוך הספר הזה הוא מספר את כל המסעות שעברנו מהנקודה שיצאנו (יום הלידה) למסע החיפוש עד שמצאנו את האוצר. על זה נאמר: "מלאכת הצדיקים נעשית בידי אחרים". על כן הצדיקים עוזרים לאחרים שבזכות האחרים הם נעשו צדיקים לכן נאמר: "בזכות הצדיקים". לא בזכות הצדיקים שכולם עולים אליהם ומבקשים עזרה – לא. אלה בזכות בני ישראל שנאמר: "כל עמך צדיקים". כך שאתם  עזרתם לצדיקים להיות צדיקים הרי אתם צדיקים. מה שנשאר לכם לעשות לגלות את עצמכם, את הצדיק שבתוככם שנקרא – צדיק אתה יהוה.

כך שאם זה נראה דבר גדול וזה בלתי אפשרי. תסתכלו בתורה שלכם שאתם כתבתם אותה ואתם חיים בה ותשאלו: 

האם זה אפשרי שאתם חיים בתורה של השערות של משיהו אחר ולא שלכם?

האם זה אפשרי לחיות מהשערות של ההוא שאנחנו מפרשים את זה לפי ההשערות שלנו?  

האם זה אפשרי שאתם זה הוא והוא זה אני?

האם זה אפשרי שהוא יגיד לי מה לעשות שהוא לא יודע מי זה הוא?

האם זה נכון שהיום יום כיפור ואנחנו עושים מה שהוא אומר שצריך לעשות שזה השערה?

אם אנחנו השערה של השערה ואנחנו הולכים ביום כיפור שגם הוא השערה לבקש דבר שייתקן את ההשערה – האם אפשר לשער שנקבל את זה?

מה עושים שהאוצר יהיה של כולנו שהוא בעצם כולנו?

ישנו ספר "מלחמת הרוח בחומר" שהוא הכרטיס ביקור של שלמה חיים לכניסה לתוך עולם הבריאה שנקרא: "חמישה חומשי תורה". כך שבעיני רוחי אני זה שכתבתי את ספר התורה והנחתי אותו לעתיד לבוא. כך שבזכות ספרי "מלחמת הרוח בחומר" אני לוקח את החלק הקטן שלי מתוך ספר התורה שהוא כל ספר התורה ומראה לכל בני האדם ביקום שהם עזרו לי למצוא את עצמי כיצד הם ימצאו את עצמם. כך שמה שאתם צריכים לעשות לקיים את הפגישה שכולנו קבענו ביום הזה להיפגש יחד ולבדוק היכן אתם נמצאים במסע אל האוצר. יום הפגישה רשום אצל כל אחד ואחד ביומנו האישי שנקרא: "תת מודע" שזה נקראת הנשמה שזו היא: "תורת משה". כך שאם תסתכלו בתורתכם בנשמתכם בתשוקה הגדולה שיש לכם להגיע לאושר שם תמצאו את תאריך הפגישה שנאמר: "ויכתב משה את-התורה הזאת ויתנה אל-הכהנים בני לוי הנושאים את הארון ברית יהוה ואל-כל-זקני ישראל: ויצו משה אותם לאמר: מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות: בבוא כל-ישראל לראות את-פני יהוה אלוהיך במקום אשר יבחר, תקרא את-התורה הזאת נגד כל-ישראל באזניהם"...(פרשת וילך פסוקים ט – יג).

12/06/52 יום תחילת המסע לכיוון האוצר האושר יום הלידה. מסע ארוך שערך 50 שנה שהתמצית רשומה בספר: "מלחמת הרוח בחומר" שכל כולו בהרחבה רשום בספר התורה - ששניהם אחד. 50 שנאמר: "גיל 50 לעצה". הכתובים מתחילים להתקיים 20/12/2001 כניסה למדבר (יום המעצר) כדי לקבל את התורה שהכל רשום בספר בתמצית שבהרחבה בספר התורה. 26/10/2002 זה הוא היום ההוא שקיבלתי את התורה שמתואר בפרק אחד בספרי בשם: "בית המשפט". והיום הזה שנאמר: " מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות".  26/10/2008 בו מתחילה התורה במילת: "בראשית" שהוא היום ההוא שמתואר בספרי.

התורה שבכתב נקראת הקדוש ברוך הוא שהוא נקרא זעיר אנפין שהוא מסומן באות ו', התורה שבעל פה נקראת אשתו של הקדוש ברוך הוא שהיא מסומנת באות ה' שנקראת מלכות. הקב"ה ו' מזדווג עם אשתו ה'. כך שאם הקב"ה ו' ידע לכבד את אשתו המלכות יותר מאשר הוא מכבד את גופו. ואשתו המלכות ה' תדע שהכבוד שלה הולך במקביל לכבוד של הקב"ה ו'. אזווג יצליח בניהם ויהיו שניהם לבשר אחד ו"ה. כאשר שניהם נהפכו להיות בשר אחד יוצא – "מי". מי הזה הוא אשר כותב את התורה הזאת. מי נקראת בינה, ים נקראת מלכות וכאשר שניהם אחד – ימים. אלו הם הימים שכתובים בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" ואלו הם הימים שכתובים בחמישה חומשי תורה. שניהם נכתבו באותו פרק זמן. משה עלה לסיני 40 יום. שלמה עלה 40 חודש. לכן על השאלה שעד היום אין לה תשובה שהיא: "מי כתב את התורה הזאת"? התשובה תהייה: הזאת התורה את כתב...מי! דהיינו, מי שהצליח להתעלות מעל המוות והוליד את עצמו מעצמו וכותב את תורתו ועומד מאחורי תורתו ומסביר לכל אדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת גזע ולאום ומבלי שיאמר לאף אחד אתה מוגבל. הוא זה שכתב את התורה הזאת. כך שהוא זה מי, ואתה זה מי, ואני זה מי. שעל כן מי נקרא - אלהים חיים!     

"ברוך אתה יהוה מחייה המתים".

"ברוך אתה יהוה רופא חולה עמו ישראל".

"ברוך אתה יהוה מתיר אסורים".

"מי ליהוה אלי".

"אם זאת לא גאולה – אל תחפשו גאולה".

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי