האם כדאי להשתמש ב-Brain?  

הוירוס הראשון שפותח היה בשנת 1986, בפקיסטן. שמו היה Brain ותפקידו היה להגן על נתונים בדיסק מפני העתקה - כאשר ניסו להעתיק מידע שה-Brain הגן עליו, הוא היה מדביק את המחשב ומזיק לו. המעתיק היה מקיש סיסמא שגויה והוירוס מיד היה פוגע בחלק הראשון של הדיסק, ב-Boot Sector (החלק הראשון בדיסק אליו פונה המחשב בזמן האתחול), וכך מנע את העתקת המידע למחשב.

אם כן, בתחילת הדרך הוירוס היה תמים לכאורה ונועד להגנה.

שימוש נוסף לוירוסים החל להתפתח לקראת 1990. מתכנתים החלו לכתוב וירוסים לשם המשחק והתהילה. הם השתמשו בוירוסים על מנת למתוח את הנדבקים, להצהיר על עצמם בתור גאוני תכנות המסוגלים לפרוץ לכל מחשב. דוגמא לוירוס כזה היה ה- 'פינג פונג' אשר יצר נקודה טורדנית וקפץ על המסך מצד אל צד.

בתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח וירוסים למטרות צבאיות. היה צורך בתוכנות אשר יאספו מידע ממחשבי האויב וימחקו בסיסי נתונים אצלם. כך החל עידן הלוחמה ברשת - הקרב על מידע מודיעיני הפך להיות למשחק מוחות בין הצד המפתח את הוירוס לבין הצד אשר רוצה להגן על עצמו ועל המידע שלו.

במשך שנות ה-90, כאשר המודעות לאינטרנט גדלה והחלה תופעת שיתופי המידע, התפתח עניין כלכלי בוירוסים. התגלה שבעזרת וירוסים ניתן לאסוף מידע על הרגלי הגולשים באינטרנט וליצור בסיסי מידע עצומים המכילים פרטים אישיים כגון מספרי כרטיסי אשראי, חשבונות בנק וכו'.

בשנת 1988 שוחרר האנטי וירוס הראשון כדי לטפל בנזקים שנגרמו על-ידי הוירוס הראשון, ה-Brain. לשמחתנו תגובות חברות האנטי וירוס בימינו הן מהירות הרבה יותר. כעת פיתוח הוירוסים גדל ומשתכלל והמודעות לאבטחת מידע משתנה ביחס ישר לכך.

נראה כי המלחמה בין כותבי הוירוסים, המשתמשים וחברות האנטי וירוס רחוקה מלהסתיים בקרוב, מרבית הוירוסים של ימינו לא נועדו למשחק ותהילה, מטרתם בעיקר היא איסוף מידע כלכלי וגרימת נזק.

אך אפשר לעשות משהו בקשר לזה! יש בכוחנו לעצור את קצב התפשטות הוירוסים.
הדבר הראשון שעליו הייתי ממליץ הוא חומת אש ואנטי וירוס עדכני המסוגל לבדוק קבצים חשודים על פי פעולותיהם במחשב, לסנן את הוירוסים ולהגן על המחשב.