שרת המשפטים, גב' ציפי לבני - יכולה לממש גישה חדשה של מינויים לעליון - תוך שילוב וגיוון של שופטים מהסקטור האזרחי והאקדמיה. להפסיק את שיטת "חבר מביא חבר" או אסכולה דומה, ו"מיליה" חברתי זהה
מאת: אברהם פכטר ? עו"ד
לא בכל פעם, ולא לכל שר משפטים יש הזדמנות היסטורית לעשות שינוי מבני ומהותי במערכת המשפט או לפחות להשפיע על המערכת לשנים הקרובות, כמו שנזדמן לשרת המשפטים הגב' ציפי לבני. כמובן, שרצוי לעשות את השינוי, תוך תיאום עם נשיא בית המשפט העליון השופט ברק, שהוא נשיא וותיק אך בעיקר חזק, כריזמטי, בעל השפעה גדולה במערכת השפיטה והמשפט בכלל לרבות הכנסת. יחד עם זאת, מצטיירת הגב' לבני, שהיא עו"ד בהשכלתה ובעלת ניסיון משפטי לא מבוטל, כאשה עצמאית, דעתנית, נעימת סבר ונבונה, כפרטנר ראוי לנשיא ברק.
שרי המשפטים בעבר, כמו יוסי ביילין, השר צחי הנגבי והשר טומי לפיד, לא היו יריב ראוי לנשיא ברק, לא בתחום המשפטי ולא בכוח ההשפעה שהיה להם בציבור ובכנסת. גם בשל העובדה שהם למעשה התבטלו בפני ברק בשל אישיותו הכריזמטית והכובשת. היחיד, שניסה לעשות ולשנות היה דווקא יוסי ביילין, שלא היה משפטן אלא פוליטיקאי מובהק, אבל הזמן הקצר שהיה בתפקיד, לא איפשר לו מרחב תמרון גדול ולכן ניסיונותיו לא צלחו ולא השאירו שום זיכרונות והישגים בנושא.
בעקבות ביקורת ציבורית ומשפטית מתמשכת, היה ניסיון מצד יו"ר וועדת חוקה של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן להכניס שינוי בהרכב וועדת המינויים של השופטים ע"י הגדלתה למספר 11 או 13 חברים ע"י הוספת ח"כים ושרי ממשלה כדי להגדיל את מספר הפוליטיקאים בוועדה.
הצעה זו עוררה סערה ציבורית לא קטנה, בשל הפחד שהמינויים יהפכו לפוליטיים מובהקים והוועדה תאבד את כוחה ויכולתה למינויים מקצועיים משפטיים ובמידה מסויימת אובייקטיביים. לציין, בארצות הברית המינויים לבית המשפט הפדראלי העליון - הם מינויים פוליטיים מובהקים, כך גם לבתי המשפט הפדראליים המחוזיים ואילו לבתי המשפט המדינתיים - המינויים הם על-ידי בחירות בתוך המדינות והמחוזות.
יש ממש, בטענות אלו ובחשש להשפעה פוליטית אך יש מקום לדון בשינויי הרכב הוועדה, כדי לאזן בין הכוחות הפועלים בה - שעד עכשיו, מובלים ומושפעים ע"י הנשיא ברק, שהשפעתו על המינויים במיוחד לבית המשפט העליון ולמחוזי - גבוהים ביותר. יש הטוענים, כי צריך להשאיר לשופטים העליונים את הבחירה של עמיתים שישבו איתם בעליון, ויש גישה שונה, הטוענת שבית המשפט העליון - צריך לשקף בהרכבו את קשת הדעות והתפישות, החברתיות, הדתיות ואפילו הפוליטיות של החברה הישראלית, וזאת בשל מעמדו הרם והנישא של בית המשפט העליון - ובמיוחד בשל עצמתו קביעותיו - ופסיקותיו של הבג"צ - בכל תחומי החיים בפוליטיקה, במוסר, בדת ואמונה ועד נושאי בטחון ואפילו מינויי רמטכ"לים ואלופי צה"ל.
לא מעט ביקורת, מכל הצדדים, הומטרה על המינויים לעליון - החל בשיטה של חבר מביא חבר או אסכולה דומה או "מיליה" חברתי זהה, וכלה בהתנגדות על רקע יריבות אישית, או רכילותית או השקפה משפטית חברתית שונה, כגון: בעד או נגד אקטיביזם שיפוטי או בגישה שלילית לאימפריאליזם שיפוטי ופסיקות נגד אמונה ומוסר.
לאחרונה הובלט המאבק למינויים בעליון של פרופ' קרמניצר מצד אחד לבין פרופ' רות גביזון מצד אחר. בעוד שקרמניצר מקובל על חלק גדול ומשפיע של העליון, פרופ' גביזון, ממתנגדי הקו של האקטיביזם השיפוטי ומבקרת חריפה של ברק, בייניש - המובילים את בג"צ להתערבות רחבה מדי בנושאים שהם לדעתה, ובצדק, לא שפיטים ע"י בג"צ ומכאן שהיא למעשה פסולה מבחינתם לשבת בעליון. בקטע זה, הם מתעלמים מן העובדה הידועה להם היטב, שפרופ' קרמניצר על דעותיו הפוליטיות השמאלניות הקיצוניות מעורר התנגדות חריפה בחוגים רבים בימין בכנסת ובממשלה.
באווירה זו, כפי שציינתי, יש לשרת המשפטים, מרחב פעולה רחב וחד פעמי, לעשות סדר ולהשאיר חותם אישי משפטי גם לעתיד.
ראשית מוצע - לשנות את הרכב וועדת המינויים ע"י איזון בין הכוחות הפועלים בה. יש אפשרות להגדילה ל-11 חברים או להשאירה בגודל של 9 חברים אבל לשנות את ההרכב הפנימי ל-3 שופטים עליונים + 3 פוליטיקאים (שרים + ח"כים) + 3 נציגי לשכת עו"ד בישראל = 9 כאשר שרת המשפטים כיו"ר הוועדה תהיה בעלת הקול הקובע במידת הצורך.
כמו כן, מוצע, לגוון את המינויים לעליון ולמחוזי - בנציגים מהסקטור הפרטי אזרחי, ומן האקדמיה בצורה מאוזנת למינויים מן הערכאות השיפוטיות ומהתביעה הכללית.
יש לגוון את השופטים הנבחרים, באישיות יוצרת כריזמטית גם אם יש להם דעות, לא מקובלות ויצירתיות. דעות פוליטיות - או שייכות פוליטית - אינן פסולות שהרי, דעה פוליטית אינה מחלה ובוודאי שלא מחלה ממארת הפוסלת על הסף את המינוי. יש להפסיק את הנוהל הלא כתוב אמנם, של כסא דתי + כסא ספרדי בעליון או במחוזי, שהוא לא לכבוד למערכת ולממנים.
יש אפשרות, שלא נבדקה לעומק באף שלב עד היום להגביל את המינויים, לתקופות קבועות בחוק, כגון: לבית משפט עליון עד גיל 70 (פרישה) למחוזי - ל-7 שנים עם אופציה למינוי מחודש ע"י וועדת מינויים לאחר בדיקה ומעקב אחר השופט, פסיקותיו, יעילותו, מיומנותו ומזגו השיפוטי. בית משפט שלום - כנ"ל אבל 5 שנים וכך במערכות המקבילות.
לטעמי והערכתי - הייתי ממנה לעליון מבין השופטים המחוזיים את נשיא בית המשפט המחוזי של ת"א - השופט אורי גורן, מומחה למשפט אזרחי ודיני ראיות שהוכיח עצמו בניהול בית המשפט המחוזי הגדול ביותר במדינה הן מבחינה נוהלית אדמיניסטרטיבית והן בכישוריו המשפטיים וידענותו הרבה והמעמיקה במשפט האזרחי ובכללי הדיון האזרחי - עליהם גם כתב מספר ספרים.
כנ"ל לגבי מועמדותו של נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס מומחה למשפט פלילי - עליהם גם כתב ספרים ומאמרים. אלה השופטים - מהם צריכים לקדם לעליון ולצידם אנשים כמו דן מרידור, שר משפטים לשעבר ועו"ד במקצועו וגם פוליטיקאי מצליח + עורכי דין מהשטח.
השרה ציפי לבני - כבר הוכיחה בעבר ובהווה, שהיא מתאימה לתפקידים ולביצועים שהיא מתמנית אליהם ואנו מצפים שגם בתפקיד שרת המשפטים - תטלטל את המערכת בצורה חיובית להישגים, לחיזוק שלטון החוק - והמערכת המשפטית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
