יש לעשות יותר במניעה והיערכות לרעידת אדמה חזקה שתתרחש בישראל.
מאת: *שי ברק
3.2.08
לדעת מומחים העוסקים בעניין, רעידת אדמה בעוצמה חזקה תתרחש בישראל, תהיה לה השפעה הרסנית, בשטח ניכר של המדינה והיא עלולה לגרום לקריסת מבנים רבים ותשתיות.
הסיסמולוג, ד"ר אבי שפירא, המשמש כיו"ר החדש של ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, אישר את ייתכנותן הגבוהה של הערכות אלה וכן את מה שאני אומר מזה זמן רב, רעידת האדמה תבוא בהפתעה ויכולה להתרחש בכל רגע.
ממשלת ישראל והעומד בראשה, עוסקת בנושא ואף ישנה ועדת שרים בראשות השר בנימין בן אליעזר, לריכוז הטיפול בנושא ולאחרונה הקימה הכנסת ועדה פרלמנטארית שתבחן את היערכות משרדי הממשלה לנושא, בראשות חה"כ הנמרצים משה כחלון מהליכוד וד"ר אפרים סנה מהעבודה.
אלא, שבלי חזון ויוזמה נאותים ובלי תקצוב מתאים, ישראל אינה ערוכה ואיני רואה, אם וכיצד תהיה ערוכה לרעידת האדמה שתתרגש עלינו. לא למשרדי הממשלה, לא לרשויות המקומיות ואף לא לועדת ההיגוי, ניתנו תקציבים מתאימים להיערכות.
רעידת אדמה כזו, מלבד המחיר הכבד בחיי אדם, עלולה לגרום לכאוס כלכלי, בשל היקף הנזקים לנפש ולרכוש.
היערכות לקראת רעידת אדמה הרסנית, אמורה להיעשות במספר תחומים ובהם:
• חיזוק מבנים שאינם לפי התקן הנדרש לרעידות אדמה (יש לזכור כי אין ודאות מלאה, כי כל המבנים שכן בנויים לאחר הוצאת התקן יעמדו ברעידת אדמה).
• היערכות לחילוץ אפקטיבי של מספר לכודים גבוה ככל הניתן מהריסות המבנים.
• היערכות מערכתית לתת טיפול מהיר ונאות לציבור לאחר רעידת האדמה ובכלל זה, טיפול רפואי, מזון ומים וקורת גג זמנית.
• היערכות לזיהוי וטיפול בחללים.
• היערכות לשיקום של מערכות תשתיות, דרכים וחשמל שתיפגענה.
• היערכות לפיצוי הנפגעים.
היערכות לתוצאותיה הקשות של רעידת אדמה, בתחומים הנ"ל ובאחרים, הינה תהליך מורכב ביותר ולוקח זמן. לכן, יש חשיבות עליונה לתת לו, מיד, את מלוא תשומת הלב הראויה. במקום להיזקק לועדת חקירה שתקום לאחר האסון, שמדינת ישראל לא נערכה אליו, ראוי לעשות כל שניתן (וזה לא נעשה כיום) כדי להיערך אליו.
על הממשלה והכנסת למצוא דרכים ופתרונות חקיקה מתאימים לשילוב הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות והסקטור העסקי ואזרחים מן השורה, בהיערכות זו, על ידי הכנת תכנית אב, ובכללה קביעת סטנדרטים נדרשים ויצירת תמריצים נאותים כשתכנית זו תגובה בחקיקה מתאימה ומהירה.
באשר לחיזוק מבנים, שהינה בעיה בסיסית וסבוכה ישנם מספר דרכי פתרון אפשריות.
בשנת 2005, אישרה ממשלת ישראל תכנית מתאר ארצית, תמ"א 38. תכנית זו, עוסקת במבנים שנבנו, לפני 1980 טרם אישור התקן בדבר בניה מותאמת לרעידת אדמה. הרציונל של התכנית, הוא פשוט. במקום שהממשלה תממן חיזוק מבנים אלה, יינתנו זכויות בניה נוספות של יחידות דיור, על גגות המבנים ומכירתן, תממן את חיזוק המבנים. כך, יתאפשר חיזוק מבנים, על ידי יזמות פרטית ושלא על חשבון הדיירים.
תכנית זו, לא יושמה עד היום אפילו באופן חלקי. זאת ממספר סיבות ובהן, בירוקרטיה לא מתאימה, ועדות תכנון ובניה שאינן ערוכות כראוי לקידום תכניות עפ"י תמ"א 38, מיסוי מסורבל ומיותר ולא פחות חשוב ובעייתי, כדאיות כלכלית של יזמים באזורים שאינם אזורי ביקוש נדל"ניים. זאת, בנוסף לבעיות מקומית שיכולות להתעורר, כמו, היעדר הסכמה מספיקה של דיירים, התנגדות מצד מי שבנה, כדין, חדר על הגג וכדומה.
הממשלה והכנסת, אמנם עשו כברת דרך, בעת האחרונה, להסרת חסמים בתחום המיסוי למשל, שהפריעו להצלחת התכנית, אך אין די בזה.
יש לזכור, כי כאמור, תכנית המתאר תמ"א 38, גם אם תצלח, אינה אפקטיבית באזורי ביקוש נמוכים, קרי בפריפריה.
יש להיערך ולתכנן במהירות מתן פתרון למבנים אלה. זאת, מבלי לוותר על הצורך לעודד ביצוע פרויקטים לחיזוק מבנים, עפ"י תמ"א 38, הרחבת מתחמי "פינוי בינוי" ודרכים נוספות כשבכלל זה, חקיקה מתאימה בכנסת, הדרכת הועדות לתכנון ובניה ועידוד הציבור בהסברה בדבר כדאיות הפרויקטים.
באשר למבנים הציבוריים, על ממשלת ישראל לפעול לאלתר, לחיזוק אלה שחיזוקם נדרש לקראת רעידת אדמה. עלינו לזכור כי בין המבנים הציבוריים, גם בתי ספר, בתי חולים ובכלל כאלה בהם נמצאים בני אדם. רעידת האדמה, לא תתאם מראש ולכן יש לחזק מבנים אלה ומיד.
נדבך חשוב נוסף מאלה שנזכרו לעיל, בו ראוי וניתן לכונן פתרון מתאים, הוא חילוץ לכודים ממתארי הרס.
כיום, לדעת מומחים וכאלה העוסקים בנושא, מערכות המדינה ובכללם גופי החירום, אינם ערוכים לחילוץ אפקטיבי של לכודים רבים, בו זמנית, כתוצאה מרעידת אדמה. בהקשר זה יש לזכור כי מדובר בפעולה שחייבת להסתיים תוך כמה עשרות שעות מקריסת המבנים, שכן לאחר מכן, מדובר רק בחילוץ גופות וכל הכרוך בכך.
כאשר תתרחש רעידת אדמה בעוצמה חזקה, עלולים לקרוס, בו זמנית, אלפי מבנים. במבנים אלה, צפויים להילכד תחת ההריסות, עשרות אלפי בני אדם. הניסיון מלמד כי תנאים מוקדמים להצלחת החילוץ, הם מהירות החילוץ ומיומנות המחלצים.
כפי שנאמר על ידי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה וכפי שגורס כותב שורות אלה, "מענה לרעידת אדמה יחייב פעולה משותפת ומתואמת של אזרחים מן השורה בסיוע כלל הגופים והארגונים" וכן, "צפוי מחסור קיצוני בכוח אדם מקצועי ומיומן, לפחות במאות השעות הראשונות."
לפיכך, ישנה חשיבות רבה להכשרת צוותי חילוץ אזרחיים שיהיו פרוסים בכל רחבי הארץ וזמינים מיידים במקרה של קריסה המונית של מבנים. צוותי חילוץ קטנים ומקומיים שיידעו לבצע חילוץ מקצועי, תוך שימוש בכלי עבודה קטנים וזמינים, יוכלו להגיע במהירות הנדרשת, למתאר ההרס, גם כאשר יקרסו תשתיות הדרכים.
דוגמה קיימת וחיובית לכך ניתן למצוא במועצה אזורית מבואות החרמון בראשות בני בן מובחר ותושבים שלה כמו דרור קולנדר, בוחנים דרכים להכשרת צוותי חילוץ מקומיים.
צוותים כאלה, ניתן להכשיר בכל אזורי המדינה, מבין עובדים בתעשייה, ברשויות המקומיות, בגופים ציבוריים וחברות ממשלתיות, כגון חברת החשמל, נמלים וכד'. חשוב לא פחות, עלות הכשרת אלפי צוותים בכל רחבי הארץ, הינה נמוכה באופן משמעותי יחסית לתקציבים הנדרשים להיערכות כוללת.
בנוסף להכשרת הצוותים יש לתת מענה במספר נושאים ובהם סמכות, ביטוח ובמידת הצורך שת"פ עם מערכות אחרות.
ניתן להעריך כי בשעת אירוע של קריסת מבנים, צוותים אלה יהיו הראשונים להגיע לאתרי ההרס ולבצע חילוץ מהיר, יעיל ובטיחותי.
לסיכום, היערכות לרעידת אדמה דורשת חשיבה אסטרטגית ומהלך מורכב ולא פשוט. היערכות כזו, היא הכרחית וגם אפשרית ויפה שעה אחת קודם.
משפטן ושליח ציבור, טל' 054-2499908
דוא"ל: shai@barak4u.co.il אתר: http://www.barak4u.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
