משהו רקוב במדינת ישראל. השחיתות במסדרונות השלטון, נבחנת רק תחת הפריזמה הפלילית או המגבלות החוקיות.
הגיע הזמן שאנו כציבור נציב סטנדרטים אחרים, המדינה הזו היא של כולנו.
מאת: שי ברק
7.9.08
בשבוע החולף, עסק השיח הציבורי בהדחתו הצפויה של ניצב אורי בר לב מן המשטרה ובהיתכנות התמודדותו של אריה דרעי, לראשות עירית ירושלים.
שני עניינים אלה, יש בהם כדי להעלות סימני שאלה ציבוריים ואולי ללמד אותנו משהו, על הממשל בישראל.
מפקד המחוז הדרומי, ניצב אורי בר לב, מהקצינים המוערכים ביותר שיש במשטרת ישראל, סרב לצאת ללימודים על חשבון הציבור, לאחר שכבר למד והוא מחזיק בשני תארים אקדמיים. הוא מבקש להמשיך ולשרת את הציבור בתפקיד פיקודי ראוי, במשטרת ישראל.
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, סבור אחרת. הוא סבור כי בשלב זה, אין מקומו של ניצב בר לב בין מפקדי המשטרה. משהעניין עלה לכותרות, לדעת המפכ"ל והשר לביטחון פנים, על ידי בר לב עצמו, הוחלט על ידי השניים כי יש לפטר את ניצב בר לב מן המשטרה.
אינני יודע מהם השיקולים שהפעילו המפכ"ל כהן והשר דיכטר ומה עמד בבסיס החלטתם, אני רק מבקש להעלות אגב פרשיה עגומה זו, מספר סימני שאלה.
האם ניצב אורי בר לב הוא קצין ראוי ? האם לקצין כמותו אין תפקיד הולם במשטרת ישראל ? האם הברירות היחידות באשר אליו, הן לימודים או פשיטת מדים ? האם בעת הזו, יכולה משטרת ישראל להרשות לעצמה לוותר על שירותו של קצין מוערך כמו ניצב אורי בר לב ? למפכ"ל ולשר פתרונים.
נדמה, כי פרשת בר לב, היא אבן בוחן נוספת בחשבון הנפש ובבדק היסודי שראוי כי ייעשו במשטרת ישראל.
הביטחון האישי שלנו, רעוע. לא רק בגלל החיזבאללה או החמאס, אלא בגלל הפשיעה בישראל. אזרחים תמימים כמוני וכמוך, נרצחים על חוף הים, מטען חבלה מונח על יד גן ילדים, שיתוף פעולה אמריקאי נדרש כדי להתמודד עם ראשי הפשע בישראל ועוד לא הזכרנו פריצות לבתים, עבירות מין, גניבת רכבים ועוד שלל עבירות הפוגעות בציבור.
במשטרת ישראל ישנם שוטרים וקצינים טובים. יש בהם הרואים בשרות במשטרה שליחות וישנם שמסכנים את חייהם ושלמות גופם, למען שמירה על ביטחון הציבור. יחד עם זאת, ישנה תחושה כי "משהו לא דופק" כפי שצריך. ההתנהלות באשר לשלושת המפכ"לים האחרונים קראדי, שפרש בעקבות ועדת זיילר, גנות שכלל לא החל בתפקידו והמפכ"ל הנוכחי, מעוררת סימני שאלה באשר לגישת הממשלה כלפי המוסד החשוב הזה, משטרת ישראל.
אני לכשעצמי כאזרח מודאג, הייתי רוצה לראות קצינים כמו אורי בר לב, בצמרת המשטרה.
נושא נוסף שעמד על סדר היום הציבורי, הוא התמודדותו האפשרית (או הבלתי אפשרית) של אריה דרעי על ראשות עירית ירושלים.
דרעי, הוא אחד האנשים האינטליגנטיים וכשרונים ביותר שהיו במערכת הפוליטית הישראלית. בהיותו אברך בן עשרים וארבע, הוא פעל להקים את תנועת ש"ס. לצורך כך, הביא לאיחוד כוחות ושיתוף פעולה בין ראש החסידות הליטאית, הרב ש"ך ז"ל לבין הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. מהלך כזה נחשב אז כהיום, לבעל סיכוי כמו להביא לאותה מפלגה את חה"כ דב חנין מחד"ש ואריה אלדד מהאיחוד הלאומי. דרעי עשה זאת והשאר היסטוריה.
ניתן להניח כי לאריה דרעי הכישורים והניסיון הנדרשים כדי להצליח כראש עירית ירושלים (איני נכנס לדיון האם לירושלים טוב ראש עירייה חרדי או חילוני).
לו אני היום תושב ירושלים, לא הייתי רוצה את אריה דרעי כראש העירייה שלי. האיש מושחת. הוא הורשע כי בהיותו בתפקיד נטל שוחד. גם אם שילם את חובו לחברה וגם אם נשיא המדינה ימחק את הקלון ממעשיו ובכך יתאפשר לו להתמודד על ראשות העיר על פי חוק, אני לא הייתי רוצה בו כראש העיר. מבחינתי נבחר ציבור שמעל באמון הציבור ונגוע בשחיתות, בין אם הורשע ובין אם כלל לא עמד לדין, אינו ראוי לאמוני לעולם !!!
לו אני מחוקק, אני פועל לתיקון חקיקה לפיו, נבחר ציבור שהורשע בעבירה פלילית, שיש עימה קלון, אותה ביצע בהיותו נבחר ציבור מכהן, לא יוכל לעולם לשוב ולשמש ככזה.
ראוי כי אנו כציבור נציב סטנדרטים גבוהים לנבחרי הציבור. בכוחנו לעשות זאת. המבחן צריך להיות לא רק בהיבט הפלילי, אלא גם בנורמות הציבורית הגבוהות שעלינו לדרוש מנבחרי הציבור, לעמוד בהן.
משפטן ושליח ציבור, טל' 054-2499908
דוא"ל: shai@barak4u.co.il אתר: http://www.barak4u.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
