קצינות הח"ן, שהיו מפוזרות ביחידות השונות טיפלו כמיטב יכולתן בסוגיות של החיילות הן הנשיות הספציפית והן בתחום ההטרדות המיניות.
הבעיה היתה, שסמכויותיהן וכוחן היו מוגבלות למדי ולמרות זאת ועל אף הקשיים האובייקטיביים, חוסר המודעות, התובנות שהשתרשו בצה"ל בכל הנוגע ליחסים בין המפקדים בכל הדרגות לחיילות והקצינות - תפקידו יפה ואף יכלו להצביע על הישגים בתחום.
קצינת ח"ן ראשית, לחמה גם על מעמדה של החיילת בצה"ל וגם דמותה וזכויותיה כאשה - בהצלחה לא מועטה, אך כנראה לא מספיק.
רבים מהמפקדים בצה"ל, התייחסו לחיילות הצעירות ככוח עזר שסומן לתפקידי מזכירות, תיוק, הכנת קפה השגת טלפונים ומכאן היחס להתייחסות המינית אליהן - לא היה רחוק ממה שקרוי היום הטרדה מינית.
כל המבנה הזה, שהשתרש בצה"ל משך השנים קרס לאיטו ובמיוחד לאחר חקיקת "החוק נגד הטרדה מינית" - שקבע גבולות והגדרות ברורות בכל הנוגע ליחס ולמעמד אל האשה, לא עוד "כאובייקט מיני", אלא כאדם שווה זכויות ומוכשר לא פחות מהמטריד הפוטנציאלי.
הדוגמא הבולטת למהפך, היו המקרים של תת אלוף גלילי ואלוף יצחק מרדכי, לאחר מכן שר בטחון שהמשיך בתפיסתו הצה"לית שהביאה אותו לבית משפט ולאבדן משרתו ואשתו שבאה גם היא משורות הצבא.
בפרשת תת אלוף גלילי - הגיע האבסורד הצה"לי לשיאו - כאשר נזקקו להחלטת בג"צ שלא לקדמו בדרגה ועקב כך הוא השתחרר מצה"ל ושילם על מעשיו באבדן הקריירה.
בפרשת גלילי - הוכיח צה"ל שאינו יודע לטפל בבעיה בצורה נכונה וגם הרמטכ"ל דאז מופז וגם הפרקליט הצבאי הראשי לא השכילו למנוע את הגעת הנושא להכרעה בבג"ץ - שהרי לא זה תפקידו המקורי - אך אם המערכת הצבאית מגמגמת על בג"צ הוטל ללמד כיצד להתנהל.
דוגמא נוספת, להתנהלות פגומה עד כדי פגיעה גסה "בכללי הצדק הטבעי" - היא הדוגמה של הקצינה מהצפון, שהתלוננה נגד סא"ל במלואים שהוא גם עו"ד ופרקליט בכיר בפרקליטות המדינה על הטרדה מינית והתנהגות חריגה ובלתי הולמת בזמן שירותו במילואים במתקן צבאי בדרום הארץ.
לאחר חקירות ובדיקות הוחלט להעמידו לדין משמעתי בפני אלוף - אלא מאי - לאותו אלוף לא היה מושג אלמנטרי בניהול משפט ובכללי הצדק הטבעי, הנדרשים בשעה זו, כך הרשה לעצמו במהלך המשפט להתקשר לפרקליט הצבאי הראשי - האיש שהחליט להעמיד את הקצין לדין בפניו - ולהתיעץ איתו לגבי ההליך וגרסאות הצדדים. ואם זה לא מספיק, הנאשם בעצמו שהוא כאמור עו"ד ומדריך בדין משמעתי - יעץ לאלוף השופט, במהלך המשפט כיצד לנהוג ולנהל - תוך הטחת ביקורת וחוות דעת לא מחמיאה על הקצינה מידותיה וכוונותיה הקצין יצא זכאי - ומונה אפילו לתפקיד בכיר מאד במגזר הציבורי משפטי - ואילו הקצינה נאלצה לעזוב את צה"ל.
שני המקרים, והם כמובן רק מדגם קטן, מצביעים על כך שהנושא עדיין פעיל ואקטואלי ומאידך הטיפול בו לוקה בחסר.
"הטרדה מינית" - אינה מתאימה לדין משמעתי. לא לכך הוא נוצר ולשופטים קצינים צעירים וותיקים בדרגת סרן/רב סרן, סא"ל, אל"מ - אין את הכלים והידע לטפל בנושא - מאחר ומדובר בשתי גרסאות לרוב מנוגדות הגולשות לתחום האמון ולא תמיד מגובות בראיות ממש ובעדים.
הצדדים מופיעים ללא עו"ד ויעוץ משפטי - והדרך לטעויות ועיוות דין קצרה. הדין המשמעתי נוצר כדי לפתור, בעיות משמעת צבאיות מידיות כמו, סירוב פקודה - נפקדות, העדרות, אי ביצוע פקודה כלשונה, וכ"ד'.
בעיות סבוכות יותר - הדורשות גם עדים וחקירתם יש להעביר לבתי הדין הצבאיים המקצועיים.
יחד עם זאת, בכל אותם המקרים שמדובר בהתנהגות גבולית, לא גסה ובוטה גם בתחום שבינו לבינה ניתן לפתור בדין משמעתי - כל עוד זה נעשה בצורה מבוקרת ולא כדי להתחמק מעומס או דאגה למערכת המשפטית העמוסה. לא כטענת התובעת הצבאית הראשית - ותגובתה אנמית.
אין ספק, שצה"ל על מפקדיו ובמיוחד הרמטכ"ל ור' אכ"א, היועצת לעניני נשים וקצינות צה"ל מודעים לבעיה, נלחמים בה בהצלחה לא מועטה אך לא תמיד בכלים הנכונים.
התרת חוזים והוצאה מצה"ל או הדחה הם בהחלט אופציות שיש להשתמש בהן - אך אסור שיעשו על חשבון ניהול הליך שיפוטי ודיוני תקין ובוודאי שלא באמצעות קיצורי דרך.
כמובן שאסור לשכוח - שבגלל רגישות הנושא בצה"ל יש גם אלמנטים של תלונות שווא, נקמנות, סגירת חשבונות שהם תוצר לוואי של התהליך ולגבי אלה יש לנקוט ביד קשה למען יראו ויראו.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
