א . 1 . מערכת החינוך ממעטת לעסוק בטיפוח דור המנהיגים הבא . אין כמעט עיסוק שיטתי , חינוכי ואקדמי בעיצוב מנהיגות העתיד של ישראל . הנחת היסוד של התכנית המוצעת היא שבאמצעות פיתוח דיסציפלינה חדשה בבית הספר התיכון , ניתן להשפיע ולעצב בוגרי תיכון בעלי הבנה , מיומנות ורקע מוסרי אקדמי המכין אותם לעמדות מנהיגות , פיקוד , ממשל וניהול .
א . 2 . מרבית התכניות העוסקות או נוגעות במנהיגות , ממשל ופוליטיקה הן תכניות הנשענות על מבחר של ביבליוגרפיה , ועוסקות בפן התיאורטי וההיסטורי של הממשל והפוליטיקה . אין הן מציבות בפני התלמיד אתגר מנהיגותי , ואין הן מזמינות אותו להתנסות מנהיגותית ? אם בתחומי בית הספר , בקהילה , בחברה . מקצוע האזרחות , למשל , בנוי על קוריקולום מחייב לבגרות, אך אין בו קריאה לאזרחות פעילה , לשותפות אזרחית . הוראת מקצוע מדע המדינה מבוססת על חומר עיוני תיאורטי בתחומי המחשבה המדינית , הממשל , תורת המשטרים ( 2 יחידות מתוך 5 של מדעי החברה ) . אין מטרתה להפעיל את התלמיד כאיש פוליטי . מקצוע הפילוסופיה ( 5 יחידות ) מציג לתלמיד אתגר של לימוד טקסטים ועיסוק בדילמות מוסריות הלקוחות גם מהשדה הפוליטי . לאחרונה הוגשה לאישור תכנית 5 יחידות מדע המדינה , תכנית המרחיבה מאד את הלימוד התיאורטי של דיסציפלינה זו .
א . 3 . בתחום ממשל ופוליטיקה נעשים בשטח מספר ניסויים מעניינים כמו למשל פעילות לטיפוח מנהיגות בבית הספר האזורי אשל הנשיא ( בשלב זה ללא יחידות לבגרות ); מגמה שגרעין החומר הנלמד הוא מדע המדינה בתיכון אביב ברעננה ( לבגרות , במסגרת 5 יחידות מדעי החברה ) ; מסגרת לתלמידי תיכון בתחום בטחון לאומי בהרצליה ( פעילות אקס קוריקולרית );
א . 4 . בכל בתי הספר אנו מכירים את ענף החינוך החברתי המטפח מעורבות , שותפות , דמוקרטיה בית ספרית . המוסדות הנבחרים של התלמידים אמורים להוות ערוץ לגיבוש מנהיגות עתידית . בפועל , ברוב המקרים מדובר בקבוצת תלמידים המובילה את הפעילות החוץ לימודית של התלמידים ומייצגת אותם בנושאים יומיומיים כגון לוח מבחנים . לאחרונה מתגברת הנטייה של מוסדות התלמידים ליזום ולהצטרף לפעילויות למען הקהילה , למען נזקקים , למלחמה בסמים או באיידס . מועצות תלמידים רבות מתנסות בקורס מנהיגות צעירה . קורסים קצרים אלה מעמידים בפני נבחרי התלמידים את האתגר של מנהיגות נוער במסגרת הלא פורמלית בין כתלי בית הספר . תקצר היריעה מלתאר ערוצי פיתוח מנהיגות נוער בתוך ומחוץ לבית הספר . כל הערוצים האלה הם חיוניים וחיוביים , אך אין להם שאיפות אקדמיות לימודיות .
א . 5 . ערוץ חינוכי אחר הוא ערוץ טיפוח המצוינות. תחום זה מעורר ויכוחים ודיונים רבים : ראשית , סביב מהות המצוינות , ושנית ? האם בכלל טוב לבדל תלמידים בעלי פוטנציאל או שאיפה בתחום מוגדר, מהאחרים ? עידוד המצוינות מוצג לא אחת כמנוגד לעידוד השוויוניות בין התלמידים . כל יוזמה בתחום המצוינות נתפסת על ידי מבקריה כאליטיסטית וכפוגעת באחידות מערכת החינוך . בקרב התומכים , הם רואים ביעד של המצוינות בתחומים שונים , יעד מרכזי בחינוך . כדוגמאות לטיפוח תחומי של מצוינות נציין :
•
מגמות מפותחות המעצבות עתודות של אמנים בתחומי המוסיקה , התיאטרון , האמנות הפלסטית המחול .
•
מגמות המרחיבות ומעמיקות בחינוך טכנולוגי , מדעי כגון : ביוטכנולוגיה , טכנולוגיות מידע , כיתות מדעיות .
•
עידוד כתיבת עבודות גמר מחקריות בהיקפים של 4 ו 5 יחידות , בכל תחום שהוא .
•
מסגרות הישגיות המכשירות ספורטאים בתחומי הכדורסל , האתלטיקה ואחרים , כולל אפשרויות להתמחות בהיקף 5 יחידות במגמת חינוך גופני .
•
עידוד תלמידים למצוינות והישגיות במסגרות כגון אולימפיאדת הפיסיקה , תחרות ה"רובונר" , לבניית רובוטים , תחרות כתיבת חיבור עברי , חידון התנ"ך לנוער .
בעוד שבגופים וארגונים משמעותיים נושא פיתוח מנהיגות הוא מהותי לסדר היום שלהם , אין כך הדבר בבית הספר . בתנועות הנוער : קורסי מדריכים צעירים , קורס מדריכים בוגרים ; בצה"ל : קורסי מפקדים ובעיקר ? קורס קצינים ; במערכת החינוך : קורסי מנהלים , בית הספר למנהיגות חינוכית ;
אמנם , פיתוח מנהיגות בארגונים נעשה , קודם כל , כדי להבטיח את קיומם ועתידם . אך בתהליך פיתוח המנהיגות הם תורמים רבות לרובד המנהיגות והממשל במדינה .
מגמת מנהיגות ממשל ופוליטיקה בתיכון שוהם תהיה מודל לטיפוח עתודות של מנהיגים חברתיים ופוליטיים לקהילה המקומית וברמה הלאומית כאחד .
ב . הנחות יסוד לתכנית החינוך למנהיגות
ב.1. מנהיגות היא איננה רק תכונה טבעית , היא גם קשורה במיומנויות נרכשות , בהבנת המכניזם של עבודת הממשל , המערכות הציבוריות והפוליטיות .
ב.2 . צעירים המייעדים עצמם לעמדות מנהיגות וממשל חייבים הכשרה בקשת רב תחומית של נושאים והתנסויות .
ב.3 . אין הבנה של מנהיגות , ממשל ופוליטיקה ללא התנסות אישית בתחומים הללו .
ב.4 . חייבת להיות הלימה בין החומר התיאורטי של התכנית לבין התנסות אישית בתחומי המנהיגות הממשל והפוליטיקה .
ב.5. בעיני הנוער ( ולא רק נוער) נתפסת הפוליטיקה כדחויה , לא מוסרית . תפקיד תכנית המגמה הוא להתמודד עם הדימוי ועם הבעיות האמיתיות שמעלה עצם העיסוק בפוליטיקה .
ב.6. תכנית מנהיגות ממשל ופוליטיקה היא מקשה אחת עם מקצוע הסוציולוגיה .
ג . מטרות העל של תכנית החינוך למנהיגות
ג.1 . תלמידי המגמה ילמדו ויבינו כיצד פועלות מערכות ממשל , כיצד מתרחשים תהליכים פוליטיים , כיצד מופעלת מערכת האיזונים בדמוקרטיה בין רשויות , בין הדרג הנבחר והממונה , בין מערכות לאומיות ומקומיות , בין מערכות לחצים וכוחות צולבים .
ג.2. תלמידי המגמה יעמיקו בתיאוריות הבסיסיות של מדע המדינה , באידיאולוגיות העיקריות , במושגי היסוד של הסוציולוגיה , המדינה , הפוליטיקה , הקשר בין הפוליטיקה והמנהל הציבורי .
ג.3. התלמידים יעברו התנסות מעשית בשדה הפוליטי והממשל הלאומי והמקומי . תלמידי המגמה ייחשפו למנהיגות פוליטית , לאנשי ממשל , לדרג המסייע והמייעץ .
ג.4. התלמידים יפתחו מיזמים ומעורבות בקהילה ובחברה כתוצר ישיר לחומר הנלמד ולמיומנויות הנרכשות במהלך לימודי המגמה .
ד. דיסציפלינה
מגמת מנהיגות ממשל ופוליטיקה היא בתחום מדעי החברה . בתחום זה ניתן לשלב שני תחומים בהיקפים של 2 יחידות כל אחד , ויחידה חמישית , פרויקט אישי .
לימודי המגמה יהיו בסך הכל בהיקף של 5 יחידות על פי החלוקה הבאה:
1 . 2 יחידות סוציולוגיה .
2 . 2 יחידות תכנית ייחודית : מנהיגות , ממשל ופוליטיקה .
3 . 1 יחידה , פרוייקט אישי בתחום המנהיגות הממשל והפוליטיקה .
תכנית המגמה נשענת על ביבליוגרפיה נרחבת ועל מערכת מושגים המחייבים את התלמיד .
המגמה היא בינתחומית באופייה . היא משלבת את חומר הבסיס בסוציולוגיה עם התחום הייחודי של המגמה . הלימודים ידגישו את הקשר בין עולם הסוציולוגיה לבין התחום הייחודי . בין נושאי הקשר יצוינו : תרבות פוליטית , סוציולוגיה פוליטית , ריבוד ופוליטיקה .
ה . מטרות ערכיות ? רעיוניות של התכנית
ה.1. עיצוב עתודת מנהיגים צעירים בעלי הכרה חברתית ופוליטית , בעלי מודעות לצורך באתיקה ובמוסר במערכת הפוליטית והמנהלית , בעלי זיקה לקוד אתי מוצק המחייב כל אדם המשתלב במערכת הציבורית .
ה.2. עיצוב עתודת מנהיגים בעלי אופקים רחבים הניזונים מתורת המדינה במשמעותה המלאה ובכלל זה המימד ההיסטורי של התפתחות הרעיון המדיני לסוגיו , וההיבט של דמות "האדם המדיני " .
ה.3. תלמידי המגמה יהיו בעלי יכולת להפיק לקחים מחולשתם וסכנותיהם של תופעות ורעיונות אנטי דמוקרטיים . הם יהיו מודעים לאופיה ועוצמתה של הדמוקרטיה וכמוהן לנקודות התורפה שלה .
ה.4. תלמידי המגמה יפתחו זיקה לאחריות קהילתית , היכרות עם הרובד המנהיג את היישוב ומוסדות המועצה המקומית .
ו. מטרות קוגניטיביות של התכנית
ו.1. לימוד שיטתי של זרמים ומושגים בסוציולוגיה , סוציולוגיה פוליטית ותורת המדינה .
ו.2. לימוד משווה בין אידיאולוגיות וגישות דמוקרטיות מול אלה שאינן דמוקרטיות , או שהן אנטי דמוקרטיות .
ו.3. לימוד פעולת מערכות פוליטיות ומערכות ממשל , והממשק ביניהן .
ו.4. ניתוח טקסטים ומאמרים התואמים את מטרות העל של התכנית .
ו.5. ניתוח אירועים פוליטיים , ניתוח מצבים פוליטיים , ניתוח דילמות ניהוליות , ניתוח משברים של מנהיגות ומשברים בדמוקרטיה .
ו.6. לימוד השלטון המקומי . פיזור הסמכויות והיוזמה בין השלטון המקומי הנבחר לבין ארגונים ורבדים קהילתיים אחרים .
ו.7. לימוד משווה בין המשטר והמערכת השלטונית בישראל לבין משטרים ומערכות בעולם .
ו.8. לימוד משלב של נושאים ותחומים משיקים : נושאים של תרבות פוליטית , נושאים של סוציולוגיה פוליטית , אתיקה ופוליטיקה , נוער ופוליטיקה , תנועות מחאה .
ז. מטרות התכנית בתחום הערכי ? ריגושי ? חוויתי .
כאמור , אחת ממטרות העל של התכנית היא הדגשת ההיבט הריגושי חוויתי של הלימוד . בכך היא תהיה נבדלת , להערכתנו , מכל תכנית לימודים אחרת בביה"ס התיכון העוסקת בממשל ופוליטיקה . התכנית תיצור מעורבות של התלמיד כשותף פעיל ומעורה בחיים הפוליטיים של המדינה והקהילה .
ז.1. התכנית תפתח : יחס וגישה חיובית אצל התלמיד כלפי המערכת הפוליטית ומערכת הממשל , תחושה שניתן לקיים מערכות אלה על פי קודים אתיים בריאים , אמון במערכת הדמוקרטית הישראלית .
ז.2. התכנית תגרום לתלמיד להיות מעורב ומתנסה בתהליכים הפוליטיים, בתהליכי קבלת החלטות , במעקב שיטתי אחר אנשי מקצוע בצמתי החלטות ודרגי ביצוע ומנהל .
ז.3. התכנית תיצור תבנית ללימוד התרחשויות פוליטיות עכשוויות . הדיסציפלינה של מדע המדינה מזמינה התייחסות המזמינה השלכות של התיאוריה המדינית על המתרחש בשדה המדיני והפוליטי .
ז.4. התכנית תציב בפני התלמיד את האופציה והאתגר של כניסה לרובד חברתי הנוטל אחריות , הבונה עצמו כמנהיגות . מושג האחריות ילובן ויילמד באופן מעמיק כבסיס לרעיון המגמה בכללותו.
הרעיונות המרכזיים של התכנית :
ח.1. ניתוח הרעיון של "האדם המדיני" , תכונותיו , שאיפותיו .
ח.2. לימוד הרעיון הדמוקרטי , על גווניו השונים, מול הזרמים האוטוריטריים והטוטליטריים .
ח.3. לימוד הסכנות והמכשולים של הדמוקרטיה המודרנית .
ח.4. מנהיגות ומשבר המנהיגות הפוליטית בחברה המודרנית .
ח.5. מנהיגות ומשבר המנהיגות הפוליטית בישראל .
ח.6. ניתוח המערכת הפוליטית בישראל בזיקה אל החברה הישראלית .
ח.7. לימוד מרכיבי המנהיגות הפוליטית והמנהלית . קוד אתי של מנהיגות וממשל .
ח.8. לימוד סוגי מנהיגות ומקורות סמכות פוליטית , דתית , תנועתית , רעיונית .
ט. דרכי הוראה , מתודולוגיה , אמצעים דידקטיים :
"מתודולוגיה" בהקשר לתכנית הזו היא הדרך והעקרונות האקדמיים על פיהם יילמד החומר ועל פיהם יעוצב נושא המנהיגות הפוליטית . התכנית מדגישה את הצורך בשיטתיות ואחידות דרך הלימוד והקישור שבין הלימוד והיישום בשטח . "אמצעים דידקטיים" הוא מכלול האמצעים בהם ישתמש צוות ההוראה לצורכי המחשה ,ניתוח מושגים , לימוד טקסטואלי .
ט.1. התכנית תתבסס על השוואות והנגדות בין מושגים ורעיונות . דרך הלימוד המשווה , ודרך העמדת הניגודים בין קונצפטים ? מסייעת בידי התלמיד לחדד ולהבהיר נושאים ובעיות .
לדוגמא : הרעיון הדמוקרטי יילמד בהשוואה , במקביל, לתפיסה הטוטליטרית והאוטוריטרית .
קוד אתי למנהיגות יילמד מול מושג שחיתות פוליטית .
דרך ההנגדה מאפשרת חידוד והבהרה של נושא נלמד , גיבוש תובנה של מושגים בסיסיים . חלק גדול מהחומר הנלמד כולל רעיונות ומושגים מופשטים . לא כל נושא ניתן להמחשה . על כן דרך ההנגדה וההשוואה מאפשרת יצירת מתח אינטלקטואלי בתוך תהליך הלימוד המביא להגברת כושר ההבנה של סוגיות בתחומי המדיניות , המשטר , המינהל.
ט.2. התכנית תתבסס על סימולציות כדרך לשתף תלמידים בחשיבה והכרת הנושאים על בוריים . הסימולציות ילוו כל פרק בתכנית , והן יהיו חלק מהמטלות החלות על התלמידים . סוגי הסימולציות יהיו בכל תחום בו תטפל התכנית :
•
סימולציות של מצבים ותרחישים פוליטיים בישראל ובעולם .
לדוגמא : סימולציה של ועידת שלום במזרח התיכון .
סימולציה של הקמת תנועה פוליטית חדשה ( כמו "ישראל אחרת" ) .
סימולציה של בניית קואליציה עירונית .
סימולציה של קבלת החלטות לגבי בחירות מקדימות ( פריימריז ) .
•
סימולציות בנושאי ממשל ומינהל .
לדוגמא: סימולציה של קבלת החלטות להקמת ותפעול כביש "חוצה ישראל" .
סימולציה של הקצאת משאבים לתחומים מועדפים ברשות מקומית .
סימולציה של הקמת בית ספר כארגון עצמאי מבחינה כלכלית ותפעולית.
•
סימולציות של ניהול משברים פוליטיים חברתיים .
לדוגמא : סימולציה של הדיון להקמת מסלול שירות לאומי למי שפטור מגיוס לצה"ל .
סימולציה של משבר פוליטי ? פרישת מפלגת העבודה ממשלת האחדות הלאומית ב 2002 , מה שהביא להקדמת הבחירות לכנסת ה 16 .
בתהליכי הסימולציה ייעזרו המורים במומחי תוכן , במידענים , במקורות ראשוניים המצויים במוקדי השלטון , באנשי שלטון מכל הדרגים .
ט.3. התכנית תתמקד בכשירות אוריינית :תפקוד קולטני (הבנת הנשמע , ניתוח טקסטים ) ותפקוד יוצרני ( יכולת ניסוח בכתב ובעל פה ) . כשירות זו היא תנאי להשגת המטרות הנוספות , היא הבסיס. תלמיד המגמה יתמחה בקריאת וניתוח מאמרים ופרשנויות בתחומי הממשל והפוליטיקה. פיתוח הכשירות האוריינית, בהקשר לתחום המנהיגות הממשל והפוליטיקה , פירושו :
•
לימוד יסודי של המושגים הבסיסיים , שהם בסיס לפיתוח שפה ? שפת המגמה .
•
לימוד וקישור מושגי היסוד של הסוציולוגיה עם רעיונות ותוכן המגמה .
•
לימוד בסיסי של תולדות תורת המדינה והממשל. על התלמיד לרכוש ולהתמצא בתשתית של ידע על התיאוריות הבסיסיות והחשובות , על ההבדלים ביניהן .
•
לימוד ההקשר ההיסטורי של התיאוריות והרעיונות המרכזיים בתורת המדינה.
•
פיתוח מיומנות הכתיבה המקצועית , שיפור הניסוח , מיקוד רעיונות ומסרים .
ט.4. לימוד ותרגול רטוריקה באמצעות איש תיאטרון . לימוד תורת הנאום , פיתוח אמצעים לשוניים ופיגורטיביים , תרגול דיקציה , פיתוח יכולת הבעה .
פיתוח מיומנות זו מסתמך על הרעיונות הבסיסיים של הדמוקרטיה ופיתוח מערכות פוליטיות וציבוריות המעודדים חופש דיבור , אמנות הויכוח והשכנוע , תקשורת תוך ארגונית .טיפוח כושר נאום ודיבור של התלמידים יכללו בין היתר :
•
הכנת נתוני רקע , ידע מוקדם על נושא העומד על הפרק .
•
בדיקה מוקדמת של דעות נוגדות או אחרות .
•
ניתוח מקדים של הרקע החברתי ? פסיכולוגי המאפיין את קבוצת היעד .
•
הכנה מוקדמת של נאום או פרזנטציה( עם הנחיה ), ולימוד דרכי הכנה מוקדמת באופן עצמאי .
ט.5. תלמידי המגמה יכירו וישתמשו בשיטות המחקר הבסיסיות של מדעי החברה . הכוונה היא לשיטות המחקר המשרתות ומחזקות את נושאי הלימוד . הלימוד ישלים שיטות ודרכים הנלמדות במסגרת מקצוע הסוציולוגיה , שהוא חובה כחלק מהרכב היחידות של התלמיד .
בין השיטות שיודגשו :
•
ריאיון אנשי מקצוע מתחום הממשל והפוליטיקה , ריאיון אנשי מנהיגות פוליטית , הרובד המקצועי שמניע מערכות וכוחות פוליטיים , אנשי ממשל בצמתי החלטות .
•
סקרים ומשאלי דעת קהל בהיקף מוגבל . זאת כדי להכיר כלי שימושי בו משתמשים פוליטיקאים , וכדי לנתח אופן השימוש בו .
•
סקירת וניתוח מקורות כגון : מצעי מפלגות , מאמרים רעיוניים של תנועות אידיאולוגיות , מצעי נתונים קיימים שיש להם ביסוס מחקרי.
ט.6. לימודי המגמה ידגישו את הלימוד הבינתחומי המתבקש מנושא כזה .
ראשית , תיעשה אינטגרציה בין לימודי המנהיגות ממשל ופוליטיקה לבין לימודי הסוציולוגיה . ייעשה שילוב המושגים הבסיסיים הנלמדים בסוציולוגיה . הם יהיו חלק מהשפה הנלמדת במגמה .
שנית , ייעשה חיבור אל תחומי דעת משיקים לנושאי המגמה , ובהם :
סוציולוגיה פוליטית .
תרבות פוליטית .
תורת המנהיגות .
יחסים בין לאומיים .
לימודי השלטון המקומי .
תחומים נבחרים מהפילוסופיה .
ט.7. ביבליוגרפיה : הקשת הרחבה של נושאי המגמה מחייבת ביבליוגרפיה נרחבת ועדכנית .
= תכנית המגמה תציע ביבליוגרפיה שהיא חובה , והיא מצוינת תחת הכותרת : מקורות .
= מאגרי ביבליוגרפיה ממנה יוכלו המורה והתלמידים לבחור על פי סדרי עדיפויות.
= ביבליוגרפיה להרחבה , מעבר למקורות הנדרשים , מופיעה תחת הכותרת : להרחבה .
= ביבליוגרפיה הכלולה בין חומרי לימוד להעשרה , מחוץ לשעות התכנית , מופיע תחת: להעשרה .
= כמו כן יתרגלו התלמידים חיפוש, איתור ומיון ביבליוגרפיה רלבנטית , על פי קריטריונים מוצקים .
ט.8. יחידת העבודה האישית : אחת מתוך חמש יחידות הלימוד של המגמה היא עבודת המחקר האישית . העבודה תענה על הקריטריונים הבאים :
•
היא תכלול התנסות אישית במנהיגות קהילתית , בעשייה מתרימה לקהילה .
•
היא תסתמך על הדיסציפלינה של התכנית החדשה .
•
היא תסתמך לפחות על אחת משיטות המחקר הבסיסיות של מדעי החברה.
•
היא תהיה כפופה להנחיות כתיבת ועריכת העבודה של היחידה החמישית , פיקוח מדעי החברה.
•
היא תכלול סיכום בכתב , תיאורטי ומעשי , ופרזנטציה בפני קהל אנשי מקצוע .
לסיכום . התכנית לטיפוח מנהיגות צעירה היא מקפת ומשלבת הקניית כלים אקדמיים עם פיתוח חשיבה בריאה שאמורה להיות מנת חלקו של כל מנהיג בפוטנציה . התכנית מדגישה את האתיקה הנדרשת מכל מנהיג , בכל תחום . כל אלה משתלבים בחוויית ההתנסות והלמידה מהיומיום .
אבינועם גרנות .
* מבוא זה מתבסס על תכנית לימודים ייחודית שכתב המחבר עבור בית הספר התיכון בשוהם , 2002 .
המחבר היה מנהל תיכון "אביב" , בעת כתיבת התכנית .
התכנית אושרה על ידי האגף לתכניות ייחודיות במשרד החינוך , כתכנית 5 יחידות לבגרות .
בעל תואר מוסמך בתקשורת , מאוניברסיטת קלארק , בוסטון ,
ותואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה , האוניברסיטה העברית .
מייסדם של בתי הספר התיכוניים "מור" מטרו ווסט ו"אביב" ברעננה .
מחבר ספרי לימוד בתורת האזרחות ,
בשליחות : שימש כשליח קהילתי בקהילה היהודית של סינסינטי , אוהיו .
וכמנכ"ל בית הספר היהודי "מגן דוד" , מקסיקו - סיטי .
לשעבר , חבר מועצת העיר בכפר סבא .
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
