אנשים הסובלים ממחלות שלהן מתלווה תחושת הכאב תמידית, (כאב כרוני) חווים מבחינה נפשית ופיזית חוייה טראומתית .
לפעמים, חולים אלו , סבלו גם בעברם חוויות טראומתיות ,שלא קשורות למחלה זו או אחרת(התעללות רגשית או פיזית בילדות, יחסים אלימים, מלחמות ועוד ).
האפקט הטראומתי המצטבר בגופם ובנפשם עלול ליצור תגובות פוסט- טראומיות קשות בזמן המחלה.
וכך נוצר מעגל סגור של כאב/ חרדה/כאב, המחזקים אחד את השני.
מאורע טאומתי הנו זעזוע גוף- נפש.
כל המערכות ההשרדותיות :מערכת העצבים המרכזית , הורמונים ,מערכות אוטונומיות כמו מערכת העכול וכלי הדם -נחלצות להתמודדות .
ככל שהאדם בעל מבנה אישיותי , כוחות אגו , ותמיכה סביבתית טובים יותר- כך המאורע הטראומתי(מחלה וכאב מתמשך) לא יהפוך לפוסט טראומתי.
במקרה שהאדם סבל ממאורעות קשים בעברו יש לצפות לתגובות קשות .
במחלה קשה עם כאב כרוני ממושך,והחמרה פיזית בלתי ניתנת לצפיה ושליטה(פיברומיאלגיה, טרשת פרוגרסיבית),יש לעיתים תגובות ורגישויות כמו במצב של התעללות ממושכת .
כאב כרוני הוא מצב של התקפה פיזית מתמדת.
כאשר החולה סובל מקוים דכאוניים , הרי שמצב של כאב כרוני יגביר דכאון, עייפות, בעיות ברכוז, שנויים בתאבון,הפרעות בשינה, הסתגרות מפעילות , ומחשבות אבדניות.
מצב זה של טראומה , יכול לגרום לרגישות יתר של מערכת העצבים , מתח שרירים ולכאב גדול אף יותר.
חווית כאב הנה מאד אישית ובלתי ניתנת לשיתוף מה שמגביר את תחושת הבדידות והניכור הסביבתי..
גם חוויה טראומתית הנה מאד אישית...
סינדרום רגישות יתר פוסט טראומתית(posttraumatic hyperirritability syndrome(PTHS
הנו תוצאה של רגישות יתר חריגה .
מצב שכזה יכול לקרות לאנשים שחוו חוויות טראומתיות בעבר, ובנוסף סובלים ממצב של כאב כרוני קשב בעקבות מחלה.
גם אנשים הסובלים ממחלה קשה עם כאב כרוני , החווים בזמן המחלה תאונה, חוויה רגשית קשה(פרידה לדוגמא), או מחלה נוספת. (לדוגמא פיברומיאלגיה במצב מתקדם שבמהלכה עוברים נתוח.)-הנם חשופים למצב זה.
. כל טראומה נוספת למחלה יכולה לגרום לנזק של מערכת החישה ובעקבותיה לסינדרום רגישות יתר פוסט טראומתית.
זהו מצב שבו בזמן מחלה עם כאב כרוני, הכאב מתגבר בעקבות רעשים, (מכונית שעוברת, דלת הנטרקת, צלצול טלפון), מתח נפשי(המתנה בתור, יחס תוקפני,כעסים),ומאמץ פיזי מתמשך. (בשול ממושך , הליכה במזג אויר חם או קר).
כל מתח גבוה יותר כמו מלחמה, פרידה, אובדן כלכלי או רגשי, יכול כמובן על אחת כמה וכמה, להפר במהירות את האיזון הרגיש שבו נמצא החולה הסובל ממחלה עם כאב כרוני, ולגרום להתפתחות הסינדרום.
הפגיעות,רגישות היתר של מערכת העצבים האוטונומית, וכוחות הנפש המדולדלים מאפשרים לפריצת הסינדרום שהנו פוסט טראומטי במהותו אבל כולל תגובה של גוף -נפש חריפה.
ניתן להגדיר את הסינדרום גם כהפרעת טראומה מצטברת.
במצב של סינדרום רגישות יתר פוסט טראומתית, יש להתיחס לחולה, בטיפול נפשי ורפואי הולם.
רופא שאינו מודע לכך, יכול להחמיר את הסינדרום.
במצב שכזה אין לבצע כל בדיקה או טפול חודרני , אם ניתן למנוע זאת.אין לתת תרופות שיכולות לגרום לתופעות לוואי קשות.
פסיכולוג או פסיכיאטר שאינם מודעים לכך יכלים לטעות ולחשוד שבוחן המציאות של החולה מעורערים.
תמיכה נפשית לא שיפוטית ולא מעשית,נכונה במצב שכזה .
מטפל גופני יתאים לחולה במצב זה טפול פיזי רך, לא פולשני ולא מכאיב,
המשפחה תשתדל לשמור על על סביבה(במידת האפשר) לא רועשת ולא אלימה.
חיות בית כמו חתולים , שהיה בטבע רגוע ללא המולה,רצוי עם מים -מאד חיוביים לחולה .
על המטפל הנפשי והתומך, לעודד קשר של החולה עם אנשים מכילים חיוביים ולא נרקסיסטיים.
רצוי לצפות בתכניות טלויזיה ללא אלימות פיזית ורגשית.
לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי זמני, שמטפל בחרדה ובדכאון,
במינונים נמוכים, טפול שכזה יכול לעזור להפחתת כאב נוירופאטי, ולהחלמה מסנדרום רגישות יתר פוסט טראומתית.
כל זה חשוב ביותר בכדי למנוע הסלמה ומחשבות אובדניות.
טיפול נפשי נכון , סביבה תומכת ומגינה, מטפל גוף קשוב,משמעות רוחנית נכונה, רופא מבין ואמפטי וגם לעיתיםתרופה פסיכיאטרית במינון נכון לתקופה קצרה - יכולים לעזור לחולה להתאושש מסינדרום רגישות יתר פוסט טראומטי באופן מלא.
מהטראומה אפשר אף לצמוח רוחנית ורגשית...
להתמיר את הרגישות החיצונית והכאב, להקשבה פנימית ולחכמת הלב והנשמה.
לראיה ושמיעה מיוחדים.
שרי רפאל פסיכולוגית קלינית בגישה הוליסטית רוחנית. מדריכה ומטפלת חולים חשוכי מרפא,משפחותיהם ומלוים לחולים . 0544982986
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
