"Notes on some schizoid mechanisms" שהיה הניסיון הראשון והעיקרי שלה לתאר רעיונית את העמדה הסכיזואידית פרנואידית. בעמדה זאת ישנם מערך של חרדות, הגנות ויחסי אובייקט האופייניים לינקות המוקדמת ולשכבות העמוקות והקדומות יותר של הנפש. העמדה הסכיזואידית קיימת גם בקרב האדם הבוגר, הבריא נפשית, אשר עשוי לגולש אליה, לפרקים.
קליין מתארת מושג זה כאחד מבין מספר הגנות כנגד החרדה רודפנית .(קליין 1946, מתוך אנדרסון 2001 עמוד 102).
על ידי שימוש בהשלכה והפנמה התינוק לומד להבחין בינו לבין אמו. בין מה שבא מבפנים לבין מה שיש מחוץ לעצמי. באותו הזמן התינוק אינו יכול לסבול את ההרגשה שהאם קיימת באופן עצמאי ומשתמש בהזדהות השלכתית באופן הגנתי בכדי להימנע מחוויית הפרידה.
בהזדהות השלכתית ישנו פיצול של חלקים מהעצמי והשלכתם על אובייקט (למשל האם) או הפנמת חלקים מהאובייקט לעצמי. החלקים המפוצלים מהעצמי יכולים להיות שליליים, שרוצה להיפטר מהם, או, משהו טוב, שרוצה להשאיר בחיים אצל אחר בכדי להגן מפני חיסול.
כמו כן, הפקדת חלק מעצמי על אחר מאפשר שליטה בו ולפיכך טשטוש הגבולות בין העצמי לאובייקט. המשליך מרגיש כי המקבל חווה את רגשותיו, לא רק רגש כמו שלו, אלא, ממש, הרגש שלו נשתל באובייקט. המשליך מרגיש כאחד עם האדם עליו השליך. אין הזדהות השלכתית כשאין אינטראקציה בין משליך ואובייקט. זאת יכולה להיות אינטראקציה מאוד מוגבלת על בסיס אובייקט ועצמי חלקיים. רגשות מסוימים כמו קנאה או כעס שהסובייקט פוחד לגלות בעצמו, עשויים להיות מושלכים באחר, ולחץ גדול מופעל עליו להתנהג או לחוש על פיהם. הזהות של האובייקט מוכחשת והוא אנוס להתנהג באופן התואם לפנטזיה של המשליך. כך, האובייקט מאשר את ההשלכה, כמו נבואה המגשימה עצמה. מנגנון ההזדהות ההשלכתית מכחיש כל מציאות אשר אינה מאשרת את ההשלכה.
קליין טוענת כי השלכה, הפנמה ובעיקר הזדהות השלכתית, הם התהליכים דרכם האגו מתעצב.
שלמות האגו תסייע לתינוק לפתח את היכולת לתפיסת אובייקט שלם, החלקים הטובים והרעים יחד באותה דמות.
קליין שהתייחסה למושג הזדהות השלכתית דיברה על העברה של תכנים מנטאליים, בפנטזיה, כהגנה. הרחבת המושג מהתוך אישי לבין אישי (כלומר השלכה על אובייקט במציאות והשפעה עליו), נעשתה על ידי תיאורטיקנים מאוחרים יותר. ממשיכי הזרם של קליין, דיברו על הזדהות המטפל עם הייצוג העצמי או האובייקט שבפנטזיות המטופל, ועל השימוש בתגובת ההעברה הנגדית שלו כמקור מידע על המתרחש אצל המטופל. הרחבה נוספת של המושג נעשתה על ידי ביון, שלא הסתפק בהזדהות המטפל עם פנטזיות לא מודעות של המטופל, אלא דיבר על החצנה של חלקים של העצמי או של האובייקט הפנימי ישירות אל תוך האובייקט החיצוני. תפקיד האובייקט החיצוני הוא להיות מיכל וכן למתן ולשנות את החלק המושלך כך שיהיה נסבל ויוכל לעבור הפנמה מחודשת בצורתו החדשה.
ביון לא טבע מושג מיוחד להתנהגות המיועדת להביא את האחר להתנהג בהתאם לפנטזיות המושלכות עליו, והשתמש במושג שבמקורו אצל קליין, נועד לתאר תהליך תוך נפשי.
המושג הזדהות השלכתית עלפי מלאני קליין הוא פנטזיה של המטופל ולא התרחשות ממשית.
למושג הזדהות השלכתית כיום, יש משמעות מיוחדת בתוך הגישה הקלייניאנית, הן בתפיסת ההתפתחות והן משום תפקידו בהיווצרות היחסים בין המטפל ולמטופל ושימושו ככלי טיפולי.
הקלייניאנים מייחסים חשיבות מרובה ליכולת המטפל להכיל את השלכות המטופל. יכולת ההכלה והשימוש בהשלכות לצורך הבנה ופירוש מכריעים, לדעתם בתהליך הפסיכואנליטי, וקובעים במידה בה את תוצאותיו
דוגמה להזדהות השלכתית בטיפול בילדים
בחרתי להדגים את המושג הזדהות השלכתית בעזרת פגישה טיפולית עם ילד בן 9. אתאר כאן שיחה חלקית מהפגישה ומאוחר יותר אנתח אותה בעזרת תהליך ההזדהות ההשלכתית.
מטפל: "מה שלומך?"
מטופל: "בסדר."
מטפל: "איך היה בבית הספר?"
מטופל: "בסדר."
מטפל: "אתה יודע, כשאתה אומר בסדר אני לא מצליח להבין, אם זה בסדר טוב לי, בסדר רע לי או בסדר, בסדר."
מטופל: "היום היה נחמד. היה שיעור אומנות וציור.... מקצועות שאני אוהב. יום שלישי ושישי זה הכי כיף."
מטפל: נשמע כאילו שאר הימים פחות כיף לך, מה אתה לא אוהב?
דוד: "אני שונא תורה וחשבון."
מטפל: "מה אתה לא אוהב במקצעות האלו ."
מטופל: "לא יודע, .... אני רוצה לצייר."
מטפל:" טוב."
מטופל: "בעיפרון."
מטפל: "טוב, בבקשה."
מטופל: "זה לא יצא לי טוב אני יודע שזה לא יצליח לי."
מטפל: "כול מה שתעשה ייצא טוב."
(המטופל מצייר דמות מחזיקה בלפיד ועומדת על במה. בתחתית הציור כתב באותיות גדולות: "פסל".)
מטפל: "איפה ראית את זה."
מטופל: "לא יודע."
מטפל: "מה יש בציור. "
מטופל: "(בכעס) אתה לא רואה. כתוב פסל. "
מטפל: "כן אני רואה, כתוב פסל. זה נראה לי פסל מיוחד. איזה מין פסל זה?"
מטופל: " די, בוא נשחק בחיילים".
מטפל: "רגע , שים לב מה קורה כאן. דיברנו על בית הספר ואתה סיפרת שאתה לא אוהב חשבון ותורה, ששאלתי מדוע, אתה אמרת, לא יודע. אבל עכשיו, אתה מראה לי .
כמו שאני לא מצליח להבין את הציור שלך ומרגיש לא מוצלח, אולי כך אתה מרגיש שאתה נמצא בשיעורי חשבון ותנ"ך".
מטופל: (מחייך במבוכה). "זה ככה, בשיעורים של תורה זה משעמם אני לא מבין כלום......"
-ניתן לפרש את תגובות המטופל לשאלותיי והתעניינותי בציור כניסיון לגרום לי להרגיש כפי שהוא מרגיש בכיתה, בדומה לתהליך של הזדהות השלכתית.
באמצעות תשובותיו לשאלותיי בנגוע לציור השליך, המטופל, לתוכי תחושות חוסר ידע, והרגשת נחיתות לעומת אחרים אשר ממלאות אותו בשיעורים של תורה וחשבון בכיתה. הוא עשה זאת על ידי כך שנתן לי להרגיש כמטפל שלא מבין את הציור שצייר וכמטפל שלא יודע איך להמשיך.
יתכן ואלו הם רגשות של המטופל בכיתה. על ידי השלכה זאת המטופל שלט בי, וברגשותיי. כמו שטושטש הגבול בינינו והוא נפטר מרגשותיו הקשים על ידי שתילתם בתוכי.
אם אפרש את הסיטואציה על פי הרחבתו של ביון את מושג ההזדהות ההשלכתית, ניתן לטעון כי דוד שתל רגשות קשים אלו אצלי מכיוון שלא יכל להכילם. כעת, אני מרגיש את הרגשות הקשים הללו, והמטופל יפנים בחזרה את האופן בו אני מתמודד עימם. אליבא דה ביון, בעזרת תהליך זה, כאשר המטפל קולט את הרגשות הקשיים מנשוא של המטופל ומצליח להכילם ולהתמודד עימם מתרחש שינוי תרפויטי חיובי. זאת מכיוון שהמטופל יפנים שוב את רגשותיו המושלכים יחד עם העבודה שעשה עליהם המטפל. כך המטופל חש שרגשותיו אינם רודפניים כפי שחווה אותם טרם תהליך ההזדהות ההשלכתית.
בשיחה הטיפולית חוויתי רגשות של חוסר ידע ונחיתות כשלא הבנתי את משמעות הציור. היכולת שלי, במקרה זה, להביע רגשות אלו ולהתמודד עימם , הביאה לכך שהמטופל יכל גם כן לספר לי את שהרגיש בשעורי תורה וחשבון, ולהתמודד עם תחושות הניכור והנחיתות שחש בכיתה.
מקורות
אליזבת בוט-ספיליוס. התנסויות קליניות בהזדהות השלכתית. פרק ,5 מתוך אנדרסון ר. (2001) מאמרים קליניים על קליין וביון. תל-אביב. מודן.
ענר, נ. (1998). הגישה הקליינית כיום. מתוך סגל ח. (1998). מלאני קליין. תל-אביב. עם עובד.
Sternberg, T. (1982). Defense mechanisms and the working through of resistance in group therapy. Group Analysis Vol. 15 (3).
יורם ראובני M.S.W מנהל מרכז אתרוג - שירות בפריסה ארצית 077-4006006. טיפול פסיכולוגי,טיפול זוגי,גירושין
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
