כבוד הדדי וקבלת השונה 

אנחנו משתמשים הרבה בצמד המילים כבוד הדדי אך לא תמיד מיישמים זאת במציאות במגעים עם אנשים אחרים או עם בני הזוג שלנו.

משמעו של הביטוי כבוד הדדי הוא לקבל ולהעריך גם את השונה ממך ולעולם לא לחשוב שאתה בגלל מנהגיך או דעותיך יותר טוב מאחרים.

לכל אדם מערכת מושגים, דעות ומנהגים. מבחינה זו גם אם כל אחד רואה דברים אחרת, כל אחד צודק. נקח לדוגמא תמונה שתלויה על הקיר. היות ששני בני אדם לא יכולים טכנית לעמוד בדיוק באותו מקום וזווית ראיה, כבר הם רואים את התמונה אחרת, בגלל הזווית השונה והשתקפות האור השונה על התמונה, וכל אחד מהם צודק. אותו הדבר בדעות ובמנהגים. כל אחד רואה את הדברים אחרת, מנקודת מבטו הוא וזה טבעי וכל אחד צודק. הכבוד ההדדי הוא להעריך את בן האדם שמולך כפי שאתה מעריך את עצמך גם אם הדעות או המנהגים שונים. הכבוד הוא להקשיב בסובלנות לצד השני, אפשר להתווכח, אפשר לנסות לשכנע אבל לא תוך ביטול הצד השני, ולא תוך חוסר הערכה וזלזול כלפי הצד השני. לדוגמא יש כאלה המתייחסים בביטול למנהג החרדי והדתי, ואף של לא מעט חילוניים היום, ללכת לרב ולשאול בעצתו בעניינים יומיומיים, כשלמעשה רוב הרבנים הידועים בתחום הם אנשים חכמים מאד, חלקם בעלי כישורים נוספים, שדעתם נסמכת על חכמת היהדות ורוח היהדות, שיש בה לכוון לטובה את דרכנו בחיים בהרבה תחומים.
כמו כן יש בני עדה אחת שמזלזלים במנהגים של עדה אחרת, בנים לעיר מסוימת שמזלזלים באלה שנולדו בעיר אחרת באותה ארץ ועוד.

הכבוד ההדדי הוא הערך הכי חשוב בין בני אדם ועיקר ביחסים בין בני זוג החיים יחד ובאים מעולמות שונים, והרבה מהויכוחים והעמדות השונות מוצאים ביטוי דווקא בהתנגחות, בהעלבה ובכוחניות למצוא מי צודק כשאין למעשה דבר כזה. ההבנה ששניים צודקים בכל ויכוח, כל אחד מהעמדה שלו, תגרום להערכה של הצד השני, להקשבה, ובמקום לנסות להיות הצודק וזה שעל פיו יישק דבר, יש לדבר על הדברים, לומר מה מפריע בהתנהגות זו או אחרת, מה שמרגישים ואיך אפשר לשפר את ההרגשה של כל אחד במערכת הזוגית. כמו כן לא על כל דבר חייבים להסכים. לעיתים שני בני הזוג ימשיכו לראות נושא מסוים באופן שונה ויש לכבד את זה ואם זה מפריע ביום יום, ניתן ללכת אחד לקראת השני, פעם זה ופעם זה, לא מתוך ויתור על העצמיות אלא על מנת שלשני בני הזוג יהיה טוב, כי זה הדבר ששניהם רוצים. הכבוד ההדדי גורם לכל צד להרגיש מוערך ואהוב ומעניק תחושת ביטחון וקירבה.

דווקא מאנשים שונים מאיתנו, אם נהיה פתוחים וסובלניים, ניתן ללמוד דברים חדשים או זווית ראיה חדשה ולהעשיר את עצמנו.

ואם אנו כבר מדברים על קבלת השונה, ניקח לדוגמא דווקא נושא ששנוי מאד במחלוקת בארץ ובעולם, וננסה לראות את זה גם מההיבט היהודי כפי שאני רואה זאת, וזה נושא המיניות ההומוסקסואלית.
בסיפור הבריאה מתוארת זוגיות הטרוסקסואלית ומיניות הטרוסקסואלית היות ויש בהן את המשכיותה של האנושות באופן הטבעי ביותר. אך אנו יודעים שמשחר ההיסטוריה ואף בסיפורי התנ"ך קיימת גם מיניות הומוסקסואלית וקיימים גם טרנסקסואלים.

בסיפור הבריאה המיניות לא מתוארת כבחירה, כמו שאנו יודעים גם כיום. האדם לא מגיע לבשלות מינית ואז שואל את עצמו במה אבחר? בגבר או באישה? אנו יודעים כיום שמעבר לעובדה שיש גנים שאחראים לזה, ההומוסקסואל למשל מרגיש משיכה מינית לבני זוגו כבר בגיל צעיר, ללא בחירה, ככה הוא נולד. והטרנסקסואל מרגיש מגיל צעיר שהוא אוהב להיות נערה למרות שיש לו גוף של גבר או להיפך. אז נכון שיש אנשים שמתנסים במיניות כזו התנסות חד פעמית, או בוחרים בזה בגיל מבוגר יותר בגלל אכזבה מבני הזוג שלהם, אך אני מדברת על אלה שזו דרך חייהם מאז ומתמיד. היות וזה קורה בטבע והאדם נולד ככזה, אי אפשר לומר שזה לא טבעי. זה טבעי וככזה זה גם בסדר. יחד עם זאת אני חושבת שזו לא הבחירה האולטימטיבית של הטבע, היות ובמצב כזה אין בחירה האם להביא ילדים לעולם או לא, (ואני לא מדברת על תרומת זרע ואימוץ שקיימים כיום), והטבע לא יוצר מצב שבו אין יכולת בחירה חופשית, אך הדבר קיים בטבע, יתכן מכל מיני סיבות שיכולות גם לשנות גם את הגנים שלנו, וככזה הינו טבעי. ובמקרה של טרנסקסואלים, בהחלט יתכן ויש שיבוש בטבע והאדם נולד בגלל מצב הורמונלי או גנטי כזה או אחר כבר בהיותו עובר, במהות של נקבה אך בגוף זכר או להיפך.

לפיכך יש לקבל את ההומוסקסואלים והטרנסקסואלים כתופעה טבעית, לתת להם כבוד וזכויות כמו לכל בני האדם, לכבד את בחירתם ולאפשר להם להינשא ולהקים משפחות באושר, אך רצוי שבחינוך ילדיהם ידגישו את הבחירה הטבעית שיש בזוג הטרוסקסואלי בנושא של הולדת ילדים, וכן שידאגו שיהיו דמויות נשיות או גבריות בסביבת הילד הקרובה בהתאם, שאיתן הילד יכול להזדהות.

אני אדם מאמין אך חילוני לגמרי באורחות חיי ואיני מוצאת סתירה בין השניים. האמונה מתבטאת למעשה בכל תחום בחיינו היומיומיים כגון: בטחון עצמי, זוגיות, עבודה, כסף ועוד, בעוד המצוות הן רק דרך אחת מני רבות להגיע ולחיות את דרך האמונה עצמה. במאמרי אני כותבת על הבעיות היומיומיות המעסיקות אותנו, על זוגיות, על יהדות ועוד, מתוך ראיית האמונה אך בדרך קצת אחרת, לכן קראתי למדור הכתיבה שלי - "אמונה בג'ינס".

דפנה אשכנזי dafi_ash@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי