וזהו דבר הערבות אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה, כי לא ניתנה להם התורה בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל אם מסכים הוא לקבל עליו את המצווה של אהבת הזולת בשיעור הכתוב, 'ואהבת לרעך כמוך' בכל שיעורו" (מאמר הערבות, בעל הסולם).
מאמר "הערבות" - מהו?
מאמר "הערבות" הוא המפתח לשער של העולם הרוחני. הוא אינו מספר על ההיסטוריה של מתן תורה, אלא מתאר את המצב הפנימי שאליו עלינו להגיע כדי לקבל את התורה - את האור. כאילו אנחנו מקבלים היום את התורה במעמד הר סיני.
במעמד מיוחד זה ניצבו על פי הסיפור המפורסם שש מאות אלף איש, למרגלות הר סיני.
הם ברחו לא מכבר ממצרים כדי להיות חופשיים בשכל ובלב, אבל עדיין לא הכול היה ברור. ספקות התגנבו אל ליבם, הרהורים למיניהם הציפו אותם; אולם מעל לכל זה, הייתה בהם השתוקקות, כמיהה למדרגה רוחנית שנקראת "משה". באמצעות פעולה שנקראת "נעשה ונשמע" הם קיבלו על עצמם את החוק של ערבות הדדית.
ומהו אותו חוק של ערבות הדדית?הסכמה כללית כי כל אחד ואחד מוותר על כל הרצונות שלו לטובת הדאגה לכל חבר בחברה.
כותב על כך בעל הסולם: "משום שבערבות הכללית הזאת נפטר כל יחיד מהאומה מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו... היות שאינו דואג עוד בעד קיום גופו עצמו כי יודע ובטוח הוא ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו עומדים הכן לדאוג בשבילו".
כלומר, שכל אחד ירגיש שהאחרים בחברה חושבים רק עליו, שהאחרים מסכימים לבטל את הקניין הפרטי שלהם רק כדי לאהוב אותו לדאוג לו. ואם הם לא יעשו כך זה לזה, לאף אחד מהם לא יהיה הכוח להשתחרר מהדאגה לעצמו. במילים אחרות, כל אחד יודע וחש ביטחון מלא בכך, ששישים ריבוא אנשים אוהבים ונאמנים נמצאים לצדו, ומוכנים לעשות למענו הכול, בכל רגע נתון.
מעל לכל הרצונות - הרצון לרוחניותבעל הסולם אומר שכל אחד צריך להשתדל לפי יכולתו, שהחשיבות של השגת מטרת חייו תהיה מעל לכול.
האדם חייב לדאוג לכך שהרצון שלו לרוחניות יהיה חשוב לו יותר מכל שאר הרצונות. כמו כן, בין כל החברים צריכה להיות הסכמה כי הם מוכנים לדאוג לכל מחסורו של כל אחד ואחד, לספק איש לרעהו כוחות ומילויים לכל רצונותיו. אם כל חבר וחבר ידאג ויטפח את רצונם של חבריו לרוחניות, וכל החברים יהיו מוכנים להתחבר סביב מטרה משותפת זו, כשנתחבר יחד, נממש בינינו את המצב הזה, והוא יתרחש.
במאמר לומדים שהחברה היא שמספקת לאדם את הביטחון, את הרגשת הערבות; וכפועל יוצא מכך, האדם מוצא את עצמו מתחיל להשפיע - כלומר לתת ולדאוג לטובת הזולת. הנתינה היא התכונה המאפיינת את הבורא. ככל שהאדם לומד לתת ולדאוג לזולת, הוא הולך ומידמה לבורא. כאשר זה קורה, הוא הופך להיות כלי מוכשר שיכול לקבל לתוכו את האור העליון.
מה אם כן חסר לאדם כדי להגיע למצב הזה?
רק להשתתף בחברה כזו ולומר יחד עם כולם: "נעשה ונשמע".
למה הכוונה? למעשה, כולנו "עבדים שיוצאים ממצרים". אין ביכולתו של האחד לספק משהו לחברו, הרי לאיש מאיתנו אין דבר. אז מה בכל זאת החברים יכולים לספק ליחיד?
בכך שהם מסכימים להיות מחוברים לנשמה אחת, כמו באותו מעמד מפורסם בסיני, הם מספקים ליחיד, כוח שנקרא 'אור עליון' שמושך ומקרב את כולם לאותו מצב.
ה"ערבות" היא אפוא כוח שבא מהחברה אל האדם, ומאפשר לו לא לדאוג לעצמו. בעזרת הערבות האדם מתפנה מדאגותיו לעצמו, והוא חופשי לדאוג לצרכי חבריו. אם האדם מתאמץ לדאוג לזולת ולא לעצמו, משקיע מאמץ ויגיעה כדי שכך יקרה, מצפה לכוח הערבות, ועושה את כל המאמצים הללו עם עוד ועוד אנשים שנמצאים איתו במעגל, הדבר קורה; מגיע כוח מיוחל - שנקרא "אור", ומתחיל לשנות ולתקן אותו.
בעל הסולם מסביר, שאמנם את המשימה הזו צריכה ליישם האנושות כולה, אלא שאת התהליך צריכה להתחיל האומה הישראלית: "אולם הגמר של תיקון העולם, יהיה בהכנסת כל באי העולם בסוד עבודתו... ותפקידם של ישראל כלפי כל העולם דומה לתפקידם של אבותינו כלפי האומה הישראלית, דהיינו כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה... כמו כן מוטל על האומה הישראלית... להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת שהוא הסולם לתכלית הבריאה" (בעל הסולם, מאמר הערבות).
במילים המחייבות האלה חותם בעל הסולם את מאמר הערבות. המשימה, האחריות והזכות, מוטלים עלינו.
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה.להמשך קריאה:
חינוך על סדר היום
ראש השנה הרוחני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
