עם זאת, סעיף 66(א)(1) מדבר על חישוב נפרד מיגיעה אישית בעסק, ולכן אם אצל אדם כה פעלתן כמתואר בשאלה ינתנו שירותים למספר שוכרים כגון שמירה, נקיון ואחזקה ? ברמה של שירות ולא ברמה של פעילות של בעלים השומר על הנכס, ובכפוף לאי קיומה של מלאכותיות, אזי לאור פסקי הדין של קרית יהודית, דן מרדכי ואחרים, יינתן לראות, לפחות במרכיב זה של ההכנסה ? ממתן שירותים, כהכנסה מיגיעה אישית. ייתכן ומרכיב זה יעביר את הבעל למצב בו הינו בן הזוג שהכנסתו האישית גבוהה יותר.
לא זו בלבד, אלא שאם בנסיבות הענין השכירות עצמה תהפוך לעסקית, דהיינו לעיסקת שכירות נשוא סעיף 2(1) לפקודה, יהא מקום לטענה כי הכנסת השכירות העסקית בידי אותו יחיד הינה כולה הכנסה מיגיעה אישית בעסק כמצוות סעיף 66(א)(1) לפקודה. אם כך יהיה המצב, ממילא לא יהיה מקום מלכתחילה לבחון מי בן הזוג עם ההכנסות הגבוהות יותר מיגיעה אישית, כיוון שכל ההכנסה תהיה מיגיעה אישית. הגם שגישה אחרונה זו הינה גישה אפשרית, עשויות רשויות המס לנסות לפצל בין השכירות כהכנסה שלא מיגיעה אישית לבין השירותים האחרים הניתנים לשוכרים כהכנסה מיגיעה אישית.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
זיו שרון, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



