בפרשת ע"ש 1533/03 ראדקו דובר במשולש הרגיל של ? יזם, חברה כלכלית עירונית לפיתוח ורשות מקומית. בין היזם לבין החברה הכלכלית לאשקלון (להלן : "חכ"א") נכרת הסכם לביצוע עבודות פיתוח במחירים מוסכמים. להסכם צורף כנספח הסכם בין חכ"א לעיריה לפיו חכ"א מתכננת ומבצעת עבור העיריה את הפיתוח בשטחים אלו, כאשר חכ"א מסכימה לאור זאת לחתום על הסכמים עם בעלי הקרקעות באזור. בעלי הקרקעות הופטרו ע"י העיריה באופן חלקי מתשלומי אגרות והיטלים.
את מלוא הסכומים שילמו היזמים בעלי הקרקעות לחכ"א. חכ"א נהגה להוציא ליזמים קבלות על סכומים בגובה חלף ההיטלים שהופטרו מהם, כאשר חשבוניות המס על אותו סכום הוצאו לעיריה. סה"כ הסכומים עליהם הוצאו חשבוניות לעיריה עמדו על 35% מהסכום ששילם היזם לחברה הכלכלית. על כל הסכום ששילמו היזמים לחכ"א מעבר לסכום חלף האגרות וההיטלים מהם הופטרו היזמים הוצאה ע"י חכ"א חשבונית ליזמים.
מנהל מע"מ לא התיר בניכוי את החשבוניות החלקיות (65%) שהוצאו ליזמים ע"י חכ"א, בטענה כי מלוא חשבוניות חכ"א היו צריכות להיות מופנות לעיריה ולא ליזמים.
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מפי כבוד השופט ספי אלון בדונו בסוגיה זו, קובע כי גם אם עבודות התשתית מבוצעות ע"י חכ"א עבור הרשות המקומית כצרכן סופי, אין בכך לשלול את העובדה כי ביצוע העבודות הינו תנאי הכרחי לקבלת היתרי בנייה שבלעדיהם לא יוכל היזם לבצע את הפרוייקט ולנהל את עסקיו. כלומר, לגישת בית המשפט גם כאשר לכאורה מדובר בשירות עבור העיריה, אין בכך כדי לשלול את אופיה של העיסקה כעיסקת מתן שירות עבור היזם כחלק מעסקיו החייבים במס עסקאות ? אותם עסקים של מכירת דירות כדוגמה.
בית המשפט אף מקבל עובדתית את החלוקה שנעשתה ע"י חכ"א של 35% (כחלף ההיטלים) ללא חשבוניות ליזם, תוך הוצאת חשבונית לעיריה, ו-65% מעבר לגובה האגרות וההיטלים לגביהם זכאי היזם לחשבונית.
כפי שנכתב בעבר במדור זה, פסק הדין בענין חוף הכרמל, הגם שקבע קביעות לענין מס העסקאות, מסייע ליזמים בענין קיזוז מס התשומות. ואכן כבוד השופט אלון בפסק הדין בענין ראדקו מצטט את בית המשפט העליון בפסק הדין בענין חוף הכרמל, אשר קבע כי לא נאסר ניכוי מס התשומות שהוצא בגין התשלום לחברה לפיתוח. אלא אף להיפך. דהיינו, מס התשומות הותר בניכוי ואכן כבוד השופט אלון מפנה להתייחסות בפסק הדין חוף הכרמל לחברה לפיתוח פ"ת ולחברת גן.
בית המשפט המחוזי קובע למעשה כלל של שוויון לפיו אם בתשלום רגיל של אגרות והיטלים, אין נטל מע"מ על יזם שאינו מבצע כל עיסקה, ולכן גם אינו מקבל כל שירות; הרי במצב ההפוך בו נכרת הסכם לביצוע עבודות תשתית, אשר מהווה עיסקה של היזם, במקביל גם קיימת ליזם ששילם את המע"מ זכות לנכותו כמס תשומות.
חשוב לציין כי בית המשפט קובע כי לאור העובדה כי עבודות התשתית הינן חלק מהליך ייצור המוצר המוגמר של היזם, הבתים אותם הוא מייעד למכירה יש לאפשר את ניכוי התשומות הללו כחלק מהתשומות בתהליך הייצור. נדמה כי פסק דין זה ממקד בצורה יפה את הכלל שנוסח ע"י בית המשפט העליון בפרשת קסוטו, לפיו יש למצוא את הנהנה העיקרי שהינו היזם.
פסק דין זה, אף עשוי לתמוך באבחון של פס"ד בענין חוף הכרמל, אשר יצא מהנחה כי מקבלת השירות הינה תמיד הרשות המקומית. זאת בטענה שהרשות המקומית אינה חייבת לבצע על פי דין את עבודות הפיתוח, אלא רק לפקח עליהן, ולכן מקבל השירות האמיתי, כחלק משרשרת הייצור הינו היזם הבוחר לבצע בעצמו, עבור עצמו, את הפיתוח או שגם באמצעות קבלן משנה, לעיתים מונופוליסטי, שהינו חברת הפיתוח העירוני.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
זיו שרון, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
