שיקולי המס בעקבות ירידת שיעורי המס על ניירות ערך זרים 

אחד השיקולים המנחים באופן טבעי משקיעים הוא שיעור המס החל על הרווחים מההשקעה. במשך שנים ארוכות, היה שוק ההון בישראל פטור ממס, ואילו על רווחים ממסחר ומריבית של ני"ע זרים שולם מס של 35%. מצב דברים זה הוביל להפליה ברורה לטובת השקעה בני"ע ישראלים מבחינת שיקולי המס.
החל מ - 1.1.2003 במסגרת הרפורמה במס, מוסתה גם הפעילות בשוק ההון בישראל במס של 15% ובנסיבות מסויימות 10% (ביחס לאגרות חוב שקליות בלתי צמודות). פער המיסוי אמנם קטן, אך עודנו נותר משמעותי - המס על ני"ע זרים נותר יותר מכפול מן המס על מכירת ני"ע ישראלים, תוך שהובטח כי בעתיד אכן יושוו שיעורי המס, אך זאת רק החל משנת 2007 - על מנת להעניק תקופת התארגנות של מספר שנים.
בסופו של דבר הוחלט על הקדמת הרפורמה בתחום ולאחרונה כולנו התבשרנו על השוואה של שיעורי המס בין ניירות הערך הזרים וניירות ערך ישראלים ל - 15% כבר מיום 1.1.2005. ההגיון ברור - השאיפה היא ליצירת ניטרליות מיסויית, כלומר שהחלטות השקעה יעשו לגופו של עניין, על יסוד שיקולים של תשואה, ולא יעוותו עקב שיקולי מס. בדרך זו, תגבר גם התחרות בין שוק ההון בישראל והשווקים בעולם, ותחרות (כך הסבירו לנו תמיד) היא תופעה חיובית, ממנה מרוויח בסופו של יום הצרכן (או המשקיע במקרה זה).
למרות הרעיון הפשוט וההגיוני, הביצוע איננו פשוט כלל ועיקר. הרפורמה לוותה בחקיקה סבוכה ומסורבלת במיוחד, אשר מעמידה לא אחת גם את מומחי המס במבוכה, וחבל שכך. ננסה להציג בקצרה מספר היבטים ביחס להשוואת שיעור המס והשלכותיה על שיקולי ההשקעה של משקיעים יחידים שפעילותם בשוק ההון היא השקעתית ולא מגיעה לכדי עסק.

הכלל: שיעור מס של 15% על ריבית ורווחי הון מני"ע זרים שנרכשו החל מ - 1.1.05
שיעור המס של 15% יחול על רווחי הון ממכירת ניירות ערך זרים, שנרכשו החל מיום 1.1.2005. כמו כן יחול שיעור המס של 15% על ריבית המשתלמת על ניירות ערך זרים (לדוגמה על אגרות חוב) החל מ - 1.1.2005, אם הריבית נצברה החל ממועד זה. כאמור - מדובר בהפחתה משיעור של 35%.

מהו שיעור המס ביחס לניירות ערך זרים שנרכשו קודם ליום 1.1.05
כאשר מדובר ברווח הון ממכירת ניירות ערך זרים שנרכשו קודם ליום 1.1.05, שיעור המס אינו 15% על כל הרווח אלא שיעור מס משוקלל שבין 35% ל - 15%. החוק קובע כי שיעור משוקלל זה ייקבע לפי יחס תקופות ההחזקה בנייר הערך לפני ואחרי 1.1.05.
כך לדוגמה, ניטול מצב בו נייר הערך נרכש ב - 1.1.02 ונמכר ב - 1.1.06. במקרה כזה נייר הערך הוחזק 3 מתוך 4 שנים (3/4 מהתקופה) קודם ל - 1.1.05, ושנה אחת מתוך 4 לאחר מכן (1/4) ולכן שיעור המס המשוקלל יהיה 30% (3/4x35% + 1/4x25%). מובן כי ככל שמשך ההחזקה לאחר 1.1.05 ארוך יותר, כך יורד שיעור המס לכיוון ה - 15%.
לכשעצמנו, אנו סבורים כי החישוב היה נכון יותר מבחינה כלכלית אילו היו נלקח בחשבון שער המניה ליום 31.12.04 כנקודת החתך בין שיעורי המס השונים, במקום יחס תקופות ההחזקה. כתוצאה מן המדידה לפי יחס תקופות עלולים להיווצר עיוותים במדידת הרווח. כך, בדוגמה שניתנה לעיל יחול שיעור מס משוקלל של 30% גם במקרה בו כל עליית הערך של המניה היתה לאחר 1.1.05 (כלומר היתה אמורה להתמסות כולה ב - 15%) וקודם לתקופה זו לא היתה עליית ערך כלל.
למען ההגינות יצויין כי קיימים גם מקרים הפוכים - בהם המשקיע מרוויח מאופן החישוב לפי יחס תקופות. זהו המצב כאשר עיקר עליית הערך היא בתקופה לפני 1.1.05 וניירות הערך נמכרים לאחר מכן ומקבלים שיעור מס של 15% על חלק יחסי.

האם כדאי למכור ניירות ערך ולרכשם שוב על מנת להבטיח שיעור מס של 15%
על מנת להתמודד עם הבעיה שהוצגה לעיל ולהבטיח שיעור מס של 15% על מלוא עליית הערך החל מ- 1.1.05, מוצע לשקול לבצע מכירה ורכישה מיידית של ניירות ערך זרים. מכירה כזו עשויה להיות כדאית במקרה בו מוחזקים ניירות ערך שאין גלום בהם רווח ניכר עד ליום 1.1.05 או בסמוך לכך, וקיים צפי לעליית ערך משמעותית בעתיד. במקרה כזה (כמו בדוגמה המספרית שהוצגה לעיל), לאור הפסד או רווח קטן מאוד כיום, לא יחול כמעט מס על המכירה היום (35% על רווח קטן או אפס), ואילו בעתיד, מלוא עליית הערך תמוסה ב - 15% בלבד (במקום בשיעור מס משוקלל). מצד שני, יש לקחת בחשבון כי פעולה כאמור כרוכה בעמלות קניה ומכירה שישולמו כבר היום, וכן בחוסר הודאות האמנם תחול עליית ערך בעתיד.

זהירות - הפחתת המס לא תחול על כלל ניירות הערך
חשוב להיות מודעים לכך שלא כל נייר ערך שאיננו ישראלי זכאי לשיעור המס המופחת של 15%. שיעור המס המופחת חל על "ניירות ערך זרים" המוגדרים כניירות ערך של חברות זרות (שאינן ישראליות) אשר נסחרים בבורסה בחו"ל במדינות אשר לישראל אמנת מס עמן ואינם נסחרים גם בבורסה בישראל.
בהקשר זה יש לשים לב לשני תנאים חיוניים: ראשית, שנייר הערך ייסחר בבורסה. שנית, שהבורסה תהיה במדינת אמנה.
לעניין יסוד הסחירות, יחידות בקרנות נאמנות זרות אינן נסחרות כשלעצמן בבורסה, ולכן עמדת רשויות המס היא כי שיעור המס ממכירתן יהיה שיעור המס הרגיל על רווח הון, כלומר 25% ולא 15%.
גם ביחס לאגרות חוב זרות מסויימות, לא פשוט לקבוע האם הינן זכאיות לשיעור המס המופחת. אג"ח זרות בד"כ אינן נסחרות ב"בורסות" בעולם (כמשמעותו של המונח בשפת היומיום) אלא בשווקים מוסדרים אחרים. הגדרת המונח "בורסה" לצורך הקלות המס היא רחבה למדי וכוללת גם "שוק מוסדר" ולכן במרבית המקרים יש להניח שאכן יחולו שיעורי המס המופחתים. עם זאת, בנסיבות בהן לא תוכר האג"ח כזכאית לשיעור המופחת עלול שיעור המס בגין הריבית המשולמת לעמוד על שיעור המס השולי (עד 49%!) ושיעור המס על רווח הון ממכירה יעמוד על 25% במקום 15%. רשויות מס הכנסה העבירו לבנקים קריטריונים מפורטים יותר ביחס ליסוד הסחירות של אג"ח (כגון הצעה לציבור, קיום שלושה עושי שוק לפחות וכו') ועל כן מוצע לבדוק נקודה זו עם הבנקים או הברוקרים בטרם הרכישה.
חוסר בהירות קיים גם ביחס למיסויים של פקדונות מובנים (structures), אשר לרב אינם סחירים בפני עצמם, אם כי הם מושקעים בנכסים סחירים. בעבר התבטאו בכירי מס הכנסה כי מכשירים אלה ייחשבו כשקופים ועל כן אם ההשקעה היא בני"ע סחירים יחולו שיעורי המס המופחתים. עם זאת, הנושא טרם הוכרע סופית ופורמלית על ידי רשויות מס הכנסה.
כאמור, התנאי הנוסף שנקבע לעניין שיעורי המס המופחתים על ני"ע זרים הוא שהם ייסחרו בבורסה במדינת אמנה. לישראל אמנות מס עם למעלה מ - 40 מדינות בעולם, ובהן ארצות הברית, מירב מדינות מערב אירופה (וביניהן גרמניה, צרפת, בריטניה) ומדינות רבות נוספות בהן שווקי הון משמעותיים. עם זאת, עדיין קיימות מדינות עמן אין אמנה, כגון אוסטרליה, מדינות רבות בדרום אמריקה ואף הונג -קונג - לאור העובדה כי האמנה עם סין אינה חלה ביחס להונג-קונג. ניירות ערך הנסחרים במדינות אלה לא יהנו משיעורי המס המופחתים.

העברת ני"ע זרים מחברה נשלטת זרה ליחיד
לעיתים מוחזקים ניירות ערך זרים באמצעות חברה נשלטת זרה (חנ"ז) - חברה בעלת הכנסות פסיביות המוחזקת בשיעור של מעל 50% על ידי תושבי ישראל. בצורה זו ניתן היה להפחית בעבר את שיעור המס מ- 35% (בהחזקה כיחיד) ל - 25% (בהחזקה כחנ"ז). במקרים בהם אכן קיימת החזקה כזו, מוצע כיום לשקול מכירה של ניירות הערך בחברה ורכישתם בבורסה כיחיד, על מנת ליהנות משיעור המס של 15% בלבד. זאת ועוד, אם וככל שלחברה אין פעילות או החזקות נוספות, סגירתה עשויה אף היא לחסוך עלויות (אגרות חברות, עלויות רו"ח לצורך הגשת דו"ח וכו').
מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים, ובכלל זה - העובדה שמכירת ניירות הערך כיום בחברה תתחייב במס באופן מיידי אם קיים רווח, וזאת כאשר אין כוונה מיידית למכור את נייר הערך החוצה (הוא נרכש שנית על ידי היחיד). יש לקחת בחשבון גם עמלות מכירה ורכישה כתוצאה מהמהלך. לבסוף, לחברה נשלטת זרה עשויים להיות גם יתרונות נוספים מס נוספים העשויים לבוא לידי ביטוי בעת החזקה כחברה, כגון לעניין שיטת מדידת הרווח, יישום כללי חשבונאות, קיזוז הפסדים וכו'. פריסת השיקולים המלאים חורגת ממסגרת סקירה זו.

הפסדים מניירות ערך זרים אינם מותרים בקיזוז כנגד ני"ע אחרים
למרות השוואת שיעורי המס בין ניירות ערך ישראלים וזרים, עדיין לא יותר לקזז הפסדים מניירות ערך זרים כנגד רווחים מניירות ערך ישראלים. מצב זה יישאר בתוקפו עד 1.1.2007. עד תאריך זה ניתן יהיה לקזז הפסדים מני"ע זרים אך ורק כנגד רווחים מני"ע זרים אחרים. במקרה בו לא יהיו רווחים מני"ע זרים שכנגדם ניתן לקזז, התוצאה עלולה להיות תשלום מס על רווח מני"ע ישראלים, על אף שבסה"כ המשקיע מצוי בהפסדים. אף שהנושא הועלה בועדת הכספים של הכנסת, ע"י חה"כ אהוד רצאבי, הוא נתקבל בהתנגדות האוצר, בנימוקים תמוהים, כגון שקיזוז הפסדים מני"ע זרים יועיל לאלפיון העליון בלבד (כנראה שמעיני האוצר נעלמו לדוגמה משקיעי פארמוס - מניה שהינה ני"ע זר).... עם זאת, צויין כי תקום בקרוב ועדה לבחינת העיוותים בשוק ההון ותקוותנו היא כי עיוות זה אכן יתוקן.

קבלת החזרים ממס הכנסה בגין מס שנוכה במקור על רווחים מני"ע
לעיתים גם כאשר קיימים הפסדים מני"ע זרים וכנגדם רווחים מני"ע זרים באותה השנה, משלם המשקיע מס בפועל, למרות שמבחינה עקרונית מותר לקזז בין הרווח וההפסד. סיטואציה כזו מתרחשת במקרים בהם נמכרים ני"ע ברווח ולאחר מכן במהלך אותה השנה מופקים הפסדים ממכירה נוספת. במקרה כזה הבנק (או הברוקר) מעביר למס הכנסה ניכוי במקור בגין הרווח עם היווצרו, וכאשר בהמשך השנה קיים הפסד, נרשם הפסד הון אך המס אינו מוחזר. במקרה כזה, ניתן להמתין עד אשר בשנים הבאות יופק רווח, ובמקרה כזה אכן יקזז הבנק כנגדו את ההפסד שנוצר. עם זאת, חשוב לדעת שניתן לקבל החזר מס כבר ביחס לאותה שנה: יש להגיש דו"ח למס הכנסה (דו"ח שנתי או דו"ח מקוצר על הכנסות בחו"ל) ולדרוש חזרה את המס שנוכה במקור. נושא זה מתעורר גם ביחס לני"ע ישראלים במקרים של רווח הקודם להפסד באותה שנת מס.

אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
עו"ד ניר הורנשטיין ועו"ד זיו שרון
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי