על קצהו של מסלול הריצה אתם ממתינים בדריכות ואז, בהישמע האות המסמן את התחלת הריצה, אתם משחררים את שריריכם בבת אחת ומתחילים לנוע. ממצב של חוסר תנועה מוחלט, אתם הולכים ומגבירים את מהירותכם, הולכים ונעים מהר יותר.
זוהי דוגמה מוכרת לכם מאד מחיי היום יום להגברת מהירות אולם דוגמאות מוכרות נוספות אינן חסרות. חישבו לדוגמה על מכונית המגבירה את מהירותה על הכביש, על מטוס המגביר את מהירותו על מסלול ההמראה עד להמראתו, על חללית המגבירה את מהירותה עוד ועוד כשהיא משוגרת מכן השילוח שלה ו… חישבו בעצמכם על דוגמאות נוספות.
הגברת המהירות נקראת תאוצה.
תאוצתו של גוף יכולה להשתנות במהלך תנועתו, אולם אנו נתייחס למקרה הפשוט של תאוצה קבועה, או במלים אחרות, שיעור קבוע של הגברת מהירות. תנועתו של גוף שתאוצתו קבועה נקראת תנועה שוות תאוצה.
במדע אנחנו מודדים גדלים שונים ביחידות. לגדלים שונים יש יחידות שונות. למשל, מסה אנו מודדים בקילוגרמים, אורך מודדים במטרים ומהירות במטרים לשנייה. היחידות מאפשרות לנו להשוות בין מסות שונות, בין אורכים שונים, בין מהירויות שונות וכו'. גם לתאוצה דרושה יחידה, כדי שניתן יהיה להבדיל בין שיעורים שונים של תאוצה, או במלים אחרות בשיעורים שונים של הגברת מהירות.
מהן יחידות התאוצה?
מכיוון שתאוצה היא הגברת המהירות, טבעי שאחד ממרכיבי היחידה תהיה המהירות. מהירות נמדדת במטרים לשנייה. לכן, אין זה מפתיע שיחידת התאוצה היא תוספת המהירות במטרים לשניה בשנייה. דרך אחרת לבטא יחידה זאת היא: מטר לשניה בריבוע.
לדוגמה, תאוצה של 2 מטרים לשנייה בשנייה משמעותה היא הגברת מהירותו של גוף ב 2 מטרים לשנייה בכל שנייה ושנייה. אם גוף זה מתחיל ממצב מנוחה (חוסר תנועה), מהירותו כעבור שניה אחת תהיה 2 מטרים לשנייה, כעבור 2 שניות 4 מטרים לשנייה, כעבור 3 שניות 6 מטרים לשנייה וכך הלאה.
ניתן להסתכל על תאוטה כעל תאוצה שלילית. במלים אחרות, אם תאוצה מבוטאת במספרים חיוביים כגון 2 מטרים לשנייה, 5 מטרים לשנייה וכו' הרי שתאוטה תהיה מבוטאת במספרים שליליים כגון 2- מטרים לשנייה, 4- מטרים לשנייה, 6- מטרים לשנייה וכו'. לכן, נוכל להשתמש בנוסחאות התאוצה גם במקרים של תאוטה, אלא שמספרי התאוצה יהיו שליליים.
המציאות שמסביבנו שופעת דוגמאות של תאוצה ותאוטה, לא רק כאלה הקשורות במעשי ידי אדם אלא גם של כאלה הקשורות במעשי ידי הטבע כגון תאוצה של רוח או תאוטתה, תאוצה של סלעים נופלים במדרון, גלים המאיטים את תנועתם בהגיעם לחוף, או גרמי שמים המאיצים או מאיטים את תנועתם בחלל.
עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
