נקודת האיזון להקמת חברת שירותים 

נישומים רבים בישראל שוקלים להקים חברה פרטית בכדי לספק שירותים מטעמים שעיקרם שיעורי מס נמוכים של חברה לעומת יחיד ואחריות מוגבלת בחברה במידה והחברה תתבע על רשלנות מקצועית.

רשימתנו זו באה לפרט מספר כללי אצבע לפיהם יחליט נישום האם כדאי לו להקים חברה או לחילופין עדיף לו לספק את השירותים בעצמו כעמצאי או כעובד. בהקשר זה ניתן למנות מספר עקרונות פיסקלים ואחרים לפיהם יעדיף מנהל להקים חברה:
א. שיעור מס חברות אחיד של 36% לעומת שיעורי מס שוליים על היחיד שיכולים להגיע יחד עם ביטוח לאומי ומס בריאות לכדי 60% (אין ביטוח לאומי על הכנסות חברה).
ב. ביטוח לאומי אינו מוטל על הכנסות מדיבידנד כל עוד הכנסותיו של הנישום מיגיעה אישית (הכנסה ממשכורת או משלח יד) עלו ב ? 1 ? על הכנסותיו הפאסיביות כדוגמת דיבידנד.
ג. האחריות המוגבלת של החברה.

נציין ששנים רבות מקובלת ההלכה שאין כל פסול בשימוש בחברה לשם הקטנת נטל המס המוטל על היחיד. דברים אלו נאמרו מפורשות מספר פעמים וזכו לביטוי נאות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בפרשת אניעם שלכותב רשימה זו הייתה הזכות ליצג את הנישום ואשר, בין השאר, קבע: "איני מוצא פסול פיסקלי או כל פסול אחר בשיקוליו של המערער בעת הקמת המערערת. המערער, לאחר התייעצות עם רו"ח שלו, מר שליסר, החליט כי הדרך העסקית, הטובה ביותר מבחינתו, לאגד את כל פעילויותיו, תהא באמצעות המערערת, וכפי שקבע כב' השופט זוסמן, כתוארו דאז: "שימוש בזכותו הרגילה של אדם להתאגד בתאגיד, זוהי זכות שהיא אחת מחירויות האדם". (ראה ד"נ 16/91 רשם החברות נ' כרדוש פד"י ט"ז 1209 בעמ' 1220). גם לו בחר המערער לפעול באמצעות חברה, רק כדי להקל את עול המס, היתה זו העדפה מוכרת ופעילות מותרת עפ"י דיני המס. (ראה ע"א 314/67 פ"ש ת"א נ' נכסי כהנים, פד"י כ"א(1) 448, ע"א 385/75 רפק אלקטרוניקה נ' פש"ג פד"י ל"א(1) 681 בעמ' 693)."

משהשארנו משוכה זו מאחורינו, נפנה איפוא לבחינת הכדאיות הכלכלית של הקמת החברה.


שיעורי מס הכנסה על חברה לעומת יחיד:
כפי שצויין לעיל, היתרון הפיסקלי העיקרי של שימוש בחברה הוא שיעור מס של 36% לעומת שיעורי מס שולי של עד 60% (לרבות ביטוח לאומי ומס בריאות) החלים על היחיד.

בהקשר זה חשוב לזכור שאם היחיד יהיה מעניין למשוך כסף מהחברה הוא יוכל לעשות זאת או בדרך של משיכת משכורת (עליה ישלם מס שולי של עד 60%, ותוכר ההוצאה בחברה) או בדרך של משיכת דיבידנד (עליו ישולם מס של 25% ללא הכרה בהוצאה בחברה) ? דהיינו במשיכת דיבידנד שיעור המס האפקטיבי הוא 52%: 36% על החברה ועוד 25% על היתרה. אם יקפיד הנישום שהדיבידנד (ויתר הכנסותיו הפאסיביות) יהיה נמוך ב ? 1 ? מהכנסותיו מיגיעה אישית כי אז הדיבידנד לא יחוייב בביטוח לאומי ומס בריאות.

שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות:
כאמור לעיל, לא מוטל ביטוח לאומי על הכנסות דמי ניהול של חברה. מנגד במידה והיחיד יקבל משכורת מהחברה תחוייב המשכורת בביטוח לאומי. דיבידנד שמקבל יחיד מהחברה אינו מחוייב בביטוח לאומי ומס בריאות וזאת כל עוד סכום הדיבידנד אינו עולה על משכורתו.

מכאן יוצא ששימוש בחברה יכול בהחלט להוביל לחסכון בביטוח לאומי ומס בריאות, במידה והיחיד יקבל משכורת בסך של קצת מעבר למחצית המשיכות ודיבידנד בסך של קצת פחות ממחצית המשיכות. על המשכורת ישלם ביטוח לאומי ועל הדיבידנד לא.

חשוב לזכור כי נכון להיום (לפני חקיקת החרום הכלכלית) קיימות תקרות של ביטוח לאומי של 5 פעמים גובה השכר הממוצע במשק לחודש, דהינו 34,820 ? לחודש, כך שאם מחצית מסכום המשיכות עולה על סכום זה, אין יתרון במשיכת הדיבידנד. במידה וחקיקת החרום הכלכלית תעבור כי אז יתכן ומשיכת מחצית הרווחים כדיבידנד תחסוך כ ? 10% מס. מהי אם כן נקודת האיזון?

כיצד נמצא את נקודת האיזון:
מטבע הדברים נקודת האיזון תלויה בגורמים אינדיבידואליים רבים, אולם ככלל אצבע ראשון יש להשוות את הוצאות הקמה וניהול החברה (לרבות הוצאות בגין ייסוד החברה, רו"ח ועו"ד וכיוצ"ב) שנעים ד"כ בשעור שנתי של בין 3,000$ ל ? 7,000$ תלוי בהיקף הפעילות, מול חסכון מס של כ - 10% על מחצית הרווחים (חסכון בביטוח לאומי ומס בריאות שאינם חלים על דיבידנד). רק אם 10% ממחצית הרווחים עולה על 7,000$ ניתן להתחיל ולחשוב על הקמת חברה.

משיכלול כל הגורמים לעיל, ובהנחה שהנישום מוציא 90,000$ לשנה למחייתו (40,000 ? נטו לחודש) הרי שנקודת האיזון נעה בסביבות 200,000 $ הכנסות, כאשר מתחת להכנסה זו אין יתרון מוחשי ויתכן גם חסרון בהקמת חברה.

לשם המחשה נביא 2 דוגמאות מספריות:
נניח תחילה שצפויות הכנסות בסך שנתי של 200,000$, והנישום נדרש למחייתו לכ ? 90,000$ לשנה (40,000 ? נטו לחודש).

בחברה (בקרוב):
הכנסה: 200,000$
הוצאות יועצים (7,000$)
הוצאות משכורת(70,000$)
ביטוח לאומי חלק מעסיק 4.93%(3300$)
סה"כ הכנסה חייבת: 120,000$
מס חברות 36% (43,200$)
נטו בחברה לאחר מיסים: 77,000$
חלוקת דיבידנד: (70,000$)
נטו בחברה לאחר מס, משכורת ודיבידנד:7,000$

ביחיד עצמאי (בקרוב, 2.25 נק' זיכוי):
הכנסה: 200,000$
מס הכנסה (לפי מדרגות, שערוך)(92,000$)
ביטוח לאומי ומס בריאות: (11,000$)
נטו אצל היחיד: 97,000$

אצל בעל השליטה השכיר:
הכנסה ממשכורת: 70,000$
הכנסה מדיבידנד: 70,000$
מס על משכורת: (26,400$)
ביטוח לאומי ומס בריאות (חלק עובד): (6,000$)
מס על דיבידנד 25%: (17,500$)
נטו אצל היחיד: 90,000$

יוצא כי בהכנסות של 200,000$ עומדים לרשות המנהל שבחר לפעול באמצעות חברה כ ? 97,000$ (בחברה וביחיד) כאשר סכום זהה עומד לרשותו אילו היה פועל ללא חברה.

נקח עתה דוגמה לפיה ההכנסה הצפויה יותר גבוהה : 500,000$, כאשר היחיד ממשיך להוציא 90,000$ נטו לשנה למחייתו (כ - 40,000 ? לחודש):

דוגמה 2 ? הכנסות של 500,000$ לשנה:
בחברה (בקרוב):
הכנסה:500,000$
הוצאות יועצים (7,000$)
הוצאות משכורת (70,000$)
ביטוח לאומי חלק מעסיק 4.93%(3300$)
סה"כ הכנסה חייבת: 420,000$
מס חברות 36% (151,000$)
נטו בחברה לאחר מיסים: 269,000$
חלוקת דיבידנד: (70,000$)
נטו בחברה לאחר מס, משכורת ודיבידנד: 199,000$

ביחיד עצמאי (בקרוב, 2.25 נק' זיכוי):
הכנסה: 500,000$
מס הכנסה (לפי מדרגות, שערוך)(242,000$)
ביטוח לאומי ומס בריאות: (11,000$)
נטו אצל היחיד: 247,000$


אצל בעל השליטה השכיר:
הכנסה ממשכורת: 70,000$
הכנסה מדיבידנד: 70,000$
מס על משכורת: (26,400$)
ביטוח לאומי ומס בריאות (חלק עובד): (6,000$)
מס על דיבידנד 25%: (17,500$)
נטו אצל היחיד: 90,000$

מסקנות:
אנו רואים כי סה"כ עומדים לרשות המנהל שהשתמש בחברה כ ? 290,000$ (בחברה ואצלו ביחיד), כאשר אילו היה פועל ללא חברה היה נשאר בידו רק כ ? 250,000$. ההפרשים הולכים וגדלים ככל שההכנסה הצפויה גבוהה יותר וככל שהמשיכות מהחברה נמוכות יותר.

כללי האצבע:
לאור האמור לעיל ניתן להגיע למספר כללי אצבע:
1. הכלל הראשון הוא שיש לחשוב על הקמת חברה רק אם 10% ממחצית ההכנסות (חסכון ביטוח לאומי ומס בריאות על דיבידנד) עולה על 7,000$ לשנה (כאמור אלו עלויות ניהול חברה אשר תלויות בהיקף הפעילות) כלל זה נכון במידה ובכוונת הנישום למשוך את כל הרווחים.

2. יתרון המס המשמעותי ביותר בחברה הוא בהשארת ההכנסות בחברה מבלי למשוך אותם לשימוש הנישום. למי שהוצאותיו הפרטיות גבוהות במיוחד, לדוגמה רכב, משכנתא על בית, נסיעות לחו"ל, בילויים וכיוצ"ב, צריך לקחת את סך הוצאותיו הפרטיות, להכפיל בשתיים, ורק אם הכנסותיו עולות על הסכום האמור (דהיינו שיוכל להשאיר הכנסות בחברה מבלי לחלקן) כדאי לשקול הקמת חברה.

3. אם הכנסות הנישום עולות על ½ מליון דולר לשנה, הרי שבכמעט כל המקרים יהיה עדיף להקים חברה, והכל בכפוף לעלויות המחייה של אותו נישום.

4. קניית חברה בהפסדים משנה לחלוטין את החישובים לעיל ועל כך יש צורך בחישוב ודיון נפרדים לחלוטין.

5. לבסוף, חשוב תמיד לזכור שאין מדובר בחישוב מדוייק, אלא חישוב התלוי בגורמים רבים כדוגמת מספר נקודות הזיכוי, גובה המשיכות מהחברה, מדרגות המס השולי המשתנות מדי שנה (וכן שער הדולר שחושב לעיל לפי 5 ? לדולר). כמו כן לא נלקחו בחשבון תשלומים לקרן השתלמות, קופ"ג, ביטוח מנהלים, הכרה בהוצאות של חברה לעומת יחיד, האפשרות למשוך פיצויי פיטורין בפטור ממס וכיוצ"ב שיש גם בהם כדי להשפיע על מיקומה של נקודת האיזון שתוארה לעיל.

מסקנה:
רב השכירים והעצמאים במשק צריכים לוותר על הרעיון של הקמת חברה, היות וחברה שכזו לא תשרת אותם. רק לאותם יחידי סגולה שהכנסותיהם עולות על 200,000$ לשנה (17,000$ לחודש) ושההוצאות הפרטיות שלהם נמוכות מ- 90,000$ לשנה (7500$ לחודש) שווה לשקול הקמת חברה, ואין רבים כאלו.

למיותר לציין כי אין להסתמך על האמור ברשימה זו ויש לפנות בכל מקרה ומקרה לעצת מומחים שיחשבו את כדאיות השימוש בחברה כל מקרה לגופו.


אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד, רמי אריה, רו"ח
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי