ספורטאים זרים חייבים במס בישראל, מכוחה של פקודת מס הכנסה. אופן מיסויים של ספורטאים אלו, הינו מיוחד וכולל הסדרי מיסוי ייחודיים.
סעיף 75א לפקודת מס הכנסה מקנה לשר האוצר הסמכות לקבוע הוראות באשר למיסוי אותו ספורטאי חוץ.
השר, במסגרת סמכותו האמורה, התקין את תקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ) הקובעות כי ספורטאי החוץ יהא זכאי לניכוי הוצאות לינה/שכירות וכן הוצאות שהוציא עבור ארוחות (הכל בתנאים ובמגבלות שנקבעו). בנוסף קובעות התקנות כי הכנסתו החייבת של הספורטאי תמוסה בשיעור של 25% בלבד. תשלום המס ייעשה בדרך של ניכוי במקור, כאשר נודעת חשיבות להבחנה בין הכנסת כעצמאי לבין הכנסה כשכיר. מן הראוי לתת הדעת לכך שההוראות המוזכרות חלות על ספורטאי חוץ, כהגדרתו בסעיף 75א וכי תחולתן מוגבלת לתקופה של עד שלוש שנים בלבד.
הוראות אמנות המס
העיקרון הקבוע במרבית אמנות המס שישראל צד להן מקנה למדינת המקור (היא ישראל) את זכות המיסוי בגין פעילותו של ספורטאי. הוראה זו בעצם מחמירה עם אותם ספורטאים, שכן בעוד שישראל מנועה מלהטיל מס על הכנסות ממתן שירותים של תושבי מדינה אחרת (בין אם כעצמאים ובין אם כשכירים), בהתקיים תנאים מסויימים, היא זכאית להטיל מס בגין הכנסותיו של תושב המדינה האחרת שהופקו בשטחה מפעילותו כספורטאי, ללא כל תנאים וללא כל הגבלות.
הוראה נוספת הקיימת במרבית אמנות המס דנה בזכות מיסוי עקיפה למדינת המקור . זכות זו קמה מקום בו הכנסות הספורטאי נצמחות לאחר, דוגמת חברה שבמסגרתה פועל אותו ספורטאי. הוראה זו נועדה למנוע מצב בו ספורטאים יפעלו במסגרת חברה והכנסותיה, בהיעדר מוסד קבע במדינת המקור, לא תהיינה חייבות במס באותה מדינה.
לכלל זה קיימים מספר חריגים, הפוטרים את הכנסת הספורטאי במדינת המקור:
ההוראה הראשונה, הקיימת במספר אמנות, קובעת כי מקום בו הביקור או פעילותו של הספורטאי נתמכים ע"י כספי הציבור ותקציב מדינת תושבות הספורטאי מדינת המקור נעדרת כל זכות מיסוי.
הוראת הפטור השניה עוסקת בהסדרים לעידוד חילופי תרבות. ההוראה קובעת כי כאשר פעילותו של הספורטאי מבוצעת במסגרת הסכם חילופי תרבות בין המדינות המתקשרות מדינת המקור נעדרת כל זכות מיסוי .
הוראת הפטור האחרונה עוסקת בהסדר מיוחד הקיים בשתי אמנות בלבד (ג'אמיקה ופיליפינים). ההוראה קובעת כי כאשר השירות ניתן ע"י מלכ"ר הכנסתו תהא פטורה. הגדילו לעשות מנסחי האמנה עם ג'אמיקה וקבעו כי ספורטאי המספק שירותיו למלכ"ר הכנסתו זו תהא פטורה במדינת המקור.
מכל האמור לעיל נראה כי יש מקום לתהות באשר לתושבותו של כל שחקן חיזוק זר המשחק בישראל. תשובה לשאלה זו יש בה כדי לחרוץ גורלות באשר לחבותו המיסויות, וליתר דיוק לחבותה המיסוית של הקבוצה בה הוא משחק, מאחר והסכם העסקתו הינו "הסכם נטו".
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
יריב בר-אור משפטן (רו"ח)
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
