כידוע, חיוב במע"מ מבוסס ברב המקרים על אחת משתי חלופות עיקריות (בבחינת תנאי הכרחי אך לא מספיק): "מכירת נכס" או "מתן שירות". רכישת אג"ח מהווה לכאורה "מכירת נכס" ואולם המחוקק הבהיר במפורש כי מגדר המונח "נכס" יש למעט ניירות ערך, מסמכים סחירים וזכויות בהם. בכך הביע המחוקק את כוונתו כי אין להטיל מע"מ על מסמכים אלה, ובכללם אף אג"ח. סבורנו כי אין כל מקום לנסות ולקבוע כי אג"ח עשויה להיחשב בגדר "שירות" של עסקת אשראי. מתן שירות של עסקת אשראי פירושו יצירת קשר בין נותן השירות לבין מקבל השירות, ובכלל זה יצירת קשר אישי מינימלי וזאת אפילו המדובר בשירות הניתן לציבור רחב. לעומת זאת, רכישת אג"ח הינה כשלעצמה רכישה של מוצר סטנדרטי, הנעשית לעיתים בלחיצת כפתור, וודאי מבלי להסדיר בין הצדדים באופן ספציפי את ההיבטים הכרוכים בה. זאת ועוד, אג"ח הינו מסמך סחיר, מעצם העובדה כי המסמך עצמו הוא המגלם את הזכויות המוקנות בו, ומבחינה זו הינו מסמך סחיר - הוא ניתן להעברה ולמכירה מהרוכש לאחרים, כאשר כל רוכש יהיה זכאי לזכויות המוקנות באג"ח מעצם החזקתו ובלא כל צורך בהסכמת המנפיק.
לפיכך, אין לראות באג"ח משום עסקת שירות כלשהיא של מתן הלוואה לגורם המנפיק (מה עוד שרכישת האג"ח נעשית פעמים רבות ממוכר בשוק ההון ולא מהגורם המנפיק). המדובר במסמך סחיר, שהוצא במפורש מתחולת החוק, ולפיכך, סבורנו כי בסופו של יום, נהלי רשויות מע"מ ביחס לאי חבות במס של ריבית והפרשי הצמדה על אג"ח תואמים את כוונת המחוקק, ויש לפרש את החוק בדרך של פרשנות תכליתית, שהיא המקובלת כיום על בתי המשפט.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
ניר הורנשטיין, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
