מעשה בי'ד במיסים החלטות סותרות של הערכאות השיפוטיות 

השאלה שעמדה לדיון בפני הערכאות השיפוטיות בעניין חברת חיים זקן, איציק וצורי ו - חברת סייבו היתה דומה: כיצד ינהג בית המשפט כאשר בעת שמתנהלים בפניו הליכי ערר של נישום על השומות שהוצאו לו, מחליטות רשויות המס לבטל או לתקן את השומות הישנות ולהוציא שומות חדשות, ומבקשות מבית המשפט למחוק את הערר לאור החלטה זו. האם בנסיבות אלה על בית המשפט למחוק את הערר ועל ידי כך להעניק לרשויות את האפשרות להוציא שומות חדשות, העלולות להוביל להשגות נוספות, ערעורים נוספים וחוזר חלילה, או שמא על בית המשפט לקבל את הערר של הנישום, ועל ידי כך ליצור מעשה בית דין, שימנע בעתיד אפשרות של התדיינות נוספת באותו הנושא שנדון בעבר בבית המשפט.
כפי שנציג להלן, על אף השאלה הדומה, התקבלו בכל אחד מן המקרים שהובאו בפני בתי המשפט תוצאות שונות.
********
"מעשה בית דין" הינו עקרון משפטי הקובע כי מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים המבוססת על עילה זהה. העקרון קובע מחסום בפני תובע שזכה או נתבע שהפסיד לנסות את מזלם שוב בתביעה חדשה, ונועד להגן על הצד השני מפני התדינויות ארוכות ומתישות בנושא שכבר הוכרע על ידי בית המשפט. חשיבות יישומו של העקרון חשובה לדעתנו במיוחד במדינה כמדינת ישראל, בה יש נטייה לרבים, כולל לרשויות המדינה, לטעון לצדקתם בכל מחיר, לעיתים עד כדי אובססיביות. בייחוד יש להגן על האזרח מול כוחן העודף של רשויות המס, המתבטא ביכולת לנהל מאבקי התשה ארוכים בבתי המשפט, מאבקים שעולים לאזרח הפשוט בזמן וכסף רבים (ובייחוד - שכר טרחה לעורכי דין), ואשר לעיתים מן הטעם הכספי בלבד, גורמים לאזרח לוותר על זכויותיו. יוצא, איפוא, שפסיקת בתי המשפט בסוגיה עקרונית זו נוגעת לנושא מהותי של הגנת האזרח מפני רשויות המס. ההיסטוריה של פסיקת בתי המשפט גרסה בעבר, כי יש ליתן לעקרון מעשה בי"ד ביטוי רחב יותר כשמדובר בדיני המס (וראה לדוגמה, פסקי הדין בעניין בדיע רמאדן, פרומין, ואחרים).
*********
בפרשת חברת חיים זקן קבעה ועדת הערר לפי חוק מס שבח שבבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כי במקרה בו מחליט מנהל מס שבח לתקן שומות לפי סעיף 85 לחוק, יש לקבל את הערר ולא למחוק אותו. ועדת הערר קבעה כי "מחיקת ערר מס שבח יכול לבקש מי שהגישו, והרי המשיב (מנהל מס שבח) לא הגיש את הערר הנוכחי ולכן איננו רואים לנכון להורות על מחיקת הערר כבקשת ב"כ המשיב? בנסיבות העניין מאחר והמשיב איננו עומד עוד מאחורי השומות... הרי המסקנה היחידה הינה כי דין העררים להתקבל".
לעומת זאת, בפרשת איציק וצורי קבעה אותה ועדת ערר, בהרכב זהה בחלקו להרכב של הלכת בן זקן, תוצאה הפוכה מבחינה מעשית, לפיה בעת הוצאת שומות חדשות הערר אמנם יתקבל, אך זאת מבלי שההכרעה בו תהווה מעשה בית דין, קרי המנהל יהא רשאי להוציא שומות חדשות ועל אף קבלת הערר לטובת הנישום, ההליך לא הסתיים מבחינה מעשית וצפויות יהיו התדיינויות נוספות בעתיד בין הצדדים. ועדת הערר לא נימקה סטייתה מהלכת חיים זקן, או את מקור סמכותה לקבוע כי פסק דין שהתקבל לא יהווה מעשה בית דין (יצויין שהלכה דומה נפסקה בעבר גם על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור מע"מ בעניין מסגריית קינג).
לבסוף, בעניין חברת סייבו פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בערעור מס הכנסה כי מקום שהנציב החליט לפתוח שומות לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה, בעת הליך תלוי ועומד, הרי שדין הערעור להימחק. בית המשפט, מפי כב' השופטת ברכה אופיר-תום, הביע הבנה לטענות הנישום בדבר החשש מהתדינויות נוספות, אולם סבר כי בנסיבות בהן החליט הנציב לבטל את השומות, נשמט הבסיס לערעור ויש למחקו.
****
כפי שניתן להיווכח, במקרים שונים פסקו בתי המשפט באופן שונה. במקרה אחד, התקבל הערר, תוך יצירת מעשה בית דין (חיים זקן), באחר - נמחק הערעור (סייבו), ובשלישי - התקבל הערר תוך קביעה שאין המדובר במעשה בית דין (איציק וצורי). בשל ראשוניות השאלות, חשיבותן והסתירות שהתגלו בפסיקת בתי המשפט, יצטרך, כפי הנראה, בית המשפט העליון להכריע בהן, ונקווה כי הכרעה זו, לה יש השלכות מרחיקות לכת על סמכויות רשויות המס מול הנישומים, תינתן בהקדם.

אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
זיו שרון, עו"ד; ניר הורנשטיין, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי