מלחמה זו תפסה תאוצה בעולם של גלובליזציה עולמית, תקשורת מתקדמת ובנקאות אלקטרונית, אשר כל מי שרק חפץ בכך יכול לנתב את עסקיו וכספו לכל מקום בעולם, וזאת ללא קשיים מרובים ומבלי שאפילו יצטרך לעזוב את ביתו.
מדובר במלחמה שמנהלות המדינות המתועשות כנגד מה שמכונה בהגה המקצועית "מקלטי מס" או בלעז ? "Tax Havens". ראשיתה של המלחמה והירייה הראשונה שנורתה באה מכיוונם של המדינות החברות באירגון ה ? OECD, אשר ראו לעצמם כמטרה לשמור על שלמות מערכות המס שלהן, ומניעת מעבר בין מדינתי של פעילות אשר לטעמם מעוותת את הקצאת ההון והשרותים, שוללת מאותן מדינות את בסיס המס הראוי, וגורמת להסבת נטל המס לפעילות אשר מטבעה ניידת פחות דהיינו: הגדלת נטל המס לטעמם על עבודה, רכוש וצריכה.
לאור האמור החליטו 27 המדינות החברות ב ? OECD: אוסטריה, בלגיה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, נורווגיה פורטוגל, ספרד, שוודיה שוויץ, תורכיה, אנגליה, ארה"ב, פינלנד, אוסטרליה, ניו-זילנד, מקסיקו, צ'כוסלובקיה הונגריה ופולין, בדו"ח שאימצו עוד באפריל 1998 (לוקסמבורג ושוויץ נמנעו), למנות ועדה מיוחדת אשר מתפקידה יהיה לאתר את מקלטי המס ברחבי העולם ולפתוח עימם במו"מ במטרה לשנות את חוקיהם הפנימיים ולבטל את הטבות המס באותן מדינות, תוך איום להטיל עליהם סנקציות אם לא יעשו כן.
על החלטה זו מטעם הארגון נמתחה ביקורת רבה, בעיקר מצד אנשי עסקים וארגונים המייצגים את התעשיינים, שלא לדבר על ביקורת מצד מקלטי המס.
לטעמם, העומדים מאחורי היוזמה הם המדינות המתועשות (שמה של ארה"ב נזכר שם לא פעם) אשר מעונינים ליצור קרטל מדינתי כנגד תחרות חופשית בהון.
עוד הם טוענים שמעבר לעובדה שאין זה יאה שארגון בינלאומי יתערב בזכותה של כל מדינה לקבוע את משטר המס הפנימי שלה באופן עצמאי, הרי והיות ומדינות העולם מתחרות ביניהם באופן לגיטימי על השקעות והון, אין כל מניעה שמלחמה זו תתנהל גם במישור המיסוי, במיוחד כאשר למדינות פחות מתועשות זוהי דרך ההתמודדות היחידה העומדת לרשותם.
לבסוף, לדעת המתנגדים, תחרות מס הינה תופעה שיש לעודד, אשר תביא בסופו של דבר לפיתוח כלכלי ועיסקי ואשר מנגד, מניעתה תוביל למיסוי גבוה ובלתי רצוי.
למרות ההתנגדות הרבה ליוזמה זו שתוארה לעיל, דומה כי המלחמה כנגד מקלטי המס תופסת תאוצה רבה בשנתיים האחרונות, ואכן בעקבות אישור הדו"ח מינה ה ? OECD ועדה מיוחדת שמטרתה למצוא את אותם מקלטי מס, לפרסם את שמם ברבים, ולדרוש מהמדינות החברות להטיל סנקציות כנגדם.
במסגרת עבודתה לאיתור מקלטי המס, התבססה הועדה על מספר קריטריונים ששימשו אותה בבואה לבדוק את משטרי המיסוי השונים. המבחן שאימצה הועדה לבדיקת מקלטי מס הינו 1. שלא מוטל מס באותם משטרים או שמוטל שם מס בשעור נמוך; 2. תוך שהועדה משלבת זאת עם קיום אחד משלושת הקריטריונים הבאים: א. אין החלפת מידע אפקטיבית עם משטר זה ב. העדר שקיפות ג. המשטר מעודד הקמת תאגידים מקומיים בבעלות זרה מבלי שיהיה להם צורך או שאף אוסר עליהם לנהל פעילות ממשית מקומית.
ואכן התוצאות לא אחרו להגיע. בחודש יולי 2000 פרסמה הועדה את הרשימה השחורה הכוללת 35 משטרי מס אשר לדעתה מהווים מקלטי מס פסולים: אנדורה, אנגולה, אנטיגואה, ארובה, בהמס, בחריין, ברבדוס, בליז, איי הבתולה הבריטיים, איי קוק, דומינקה, גיברלטר, גרנדה, גורנזי, איי מאן, ג'רסי, ליבריה, ליכטנשטיין, מלדיבים, איי מרשל, מונקו, מונטסראט, נאורו, האנטילים ההולנדים, ניו (ניו זילנד), פנמה, סמואה, איי סישייל, סן לוסיה, סן קריסטופר, נביס, סן וינסנט, גרנדה, טונגה, איי טורקס, וקאיקוס, איי הבתולה האמריקאים, ונואטו.
כפי שאכן פורסם מראש, דרש הארגון מאותן מדינות לבטל את משטרי המס הגורמים לטעמו נזק (Harmful tax practices) וזאת עד ליום 31.12.2005, תוך איום שיופעלו כנגדם סנקציות נרחבות אם לא יעשו כן.
במסגרת הסנקציות שמציע הארגון למדינות החברות בו לקבוע ניתן למצוא: א. מניעת ניכויים, זיכויים ופטורים בכל הקשור לעסקאות שנעשו עם תושבי מדינות אלו ב. חובת דיווח מוגברות ג. אימוץ הוראות CFC (הרמת מסך בתאגידים נשלטים) ד. גביית מס במקור ה. מניעת חתימה על אמנות למניעת כפל מס ושקילת ביטול האמנות הקיימות ו. מניעת ההכרה בהוצאות הכרוכות בהקמה או ברכישת תאגידים במקלטי מס ז. הטלת היטלים חדשים על עסקאות שנעשו עם תושבי אותן מדינות.
דומה כי על אף העובדה שאין באפשרות הארגון לכפות על המדינות החברות בו להטיל את הסנקציות הנ"ל, הרי שישנם מספר מדינות החוששות בכל זאת מההשפעה שתהיה על פרסום שמם ברשימה השחורה, וחלקם כבר התחייבו כלפי הארגון לבטל את הסדרי המס המיוחדים הנהוגים אצלם עד סוף שנת 2005.
כך נמצאנו למדים שבחודש יוני השנה פרסם הארגון כי 6 מדינות כבר התחייבו בפניו לעמוד בתנאים אלו ובכללם: ברמודה, איי קיימן, קפריסין, מלטה, מאורטיוס וסאן מרינו (ולפיכך לא הופיעו ברשימה המקורית), אם כי לא נמצאנו למדים בכתבי ההתחייבות שניתנו על ידי אותן מדינות במהלך חודש מאי 2000, לוח זמנים מוגדר מראש לשינויים אלו. בספטמבר שנה זו הודיעה נביס כי גם היא תפנה לארגון במטרה לשנות את חוקיה ולצאת מהרשימה.
זאת ועוד, בחודש אוקטובר פרסם הארגון ש ? 23 מדינות נוספות מתוך 35 המופיעות ברשימה השחורה, כבר יצרו עמו קשר במטרה לשתף פעולה (לא נמסרו שמות המדינות). טרם הובהר איזה שיתוף פעולה דובר עליו ומה היקפו.
חשוב לציין כי ארגון ה ? OECD פועל גם כנגד הסדרי מיסוי שהוא רואה כבעייתיים במדינות החברות בו ואף מונה רשימה שלמה של הסדרים שלטעמו פסולים ויש לבטלן. מבין הסדרים אלו ראוי לציין את בלגיה עם מיסוי מרכזי התאום; הונגריה עם מיסוי חברות Off-shore, לוקסנבורג ? עם מיסוי Finance Branch וחברות ניהול; הולנד: עם האישורים הניתנים לגבי הסדרי Cost + ומיסוי פעילות מימון פנים קבוצתית; שוויץ: עם מיסוי חברות ניהול; ארה"ב: עם מיסוי חברות מכר חוץ ועוד כהנה וכהנה הסדרים נוספים.
בנוסף למלחמת החורמה שמנהל ארגון ה ? OECD במקלטי המס, ניתן למצוא ארגונים נוספים ששמו להם גם כן כמטרה להלחם במקלטי המס, וכך נמצאנו למדים על האיחוד האירופי אשר פרסם רשימת 66 הסדרי מס מזיקים במדינות האיחוד, וכן את ברזיל שפרסמה רשימת מקלטי מס משלה (הכוללת 44 מדינות) ולבסוף גם את ארה"ב שבתקציב לשנת 2001 הציעה להטיל חובות דיווח מיוחדות ומגבלות על זיכוי מס ביחס למקלטי מס מזוהים"Identified Tax Havens".
נכון להיום לא ברור מה תהיה ההשפעה האמיתית של אותה מלחמה שמנהלות המדינות המתועשות כנגד מקלטי המס, ודומה כי הארגונים הגדולים יקשו לאכוף על כל המדינות החברות את התנאים הנחוצים לצורך כך. הבעייה מתעצמת לאור העובדה שלחלק מהמדינות יש אינטרסים מדיניים מובהקים באותם מקלטי מס ובעיקר לאור התחרות ההולכת וגוברת בין המדינות בגיוס הון ומשקיעים זרים.
מעבר למלחמה שמנהלות מדינות המערב כנגד משטרי המס במקלטי המס, לא פחות חשובה היא המלחמה המנוהלת כנגד הלבנת הון וסודיות בנקאית. מקלטי המס מציבים עצמם לא רק כמרכזים להסדרי מיסוי מועדפים כי אם גם כמרכזים פיננסיים המקנים ללקוחותיהם חסינות מוחלטת מפני העברת מידע פיננסי לרשויות זרות. לאור זאת, לא פעם נשמעות הטענות שמקלטי המס משמשים כצינור להלבנת הון של סוחרי סמים ורודנים מהעולם השלישי.
עוד בשנת 1985 זיהה ארגון ה ? OECD את הסכנה הטמונה בסודיות הבנקאית העולמית, והמליץ למדינות החברות בו להנהיג משטר של החלפת מידע בנקאי במטרה לצמצם את היקף העלמות המס. באותה עת לדו"ח זה הייתה השפעה מועטת לאור העובדה שלא כל המדינות החברות בארגון תמכו בו (ראה לדוגמה שוויץ).
אולם לאחרונה, בחודש אפריל 2000, פרסם הארגון דו"ח חדש, אשר בשונה מקודמו, קיבל את הסכמתן של כל 29 מדינות (לרבות שוויץ ולוקסמבורג) החברות בארגון, אשר קבע כי במסגרת הפעולות שיש לנקוט בהם - א. יש לפעול לביטול האפשרות שיש בחלק מהמדינות לפתוח חשבונות בנק מבלי להזדהות; ב. הגברת חובת הדיווח בין המדינות; ג. צמצום החסיון שמקנות המדינות בקשר למידע בנקאי המצוי ברשותן ד. בחינת דרכים חדשות להחלפת מידע בתיקי מס אזרחיים ופליליים ו - ה. יישום האמצעים הללו גם על הטריטוריות אשר נמצאות תחת חסותם של המדינות החברות. יצוין כי הדו"ח מפורשות מצמצם את תחולתו למסירת מידע ביחס לנישום ספציפי, מבלי לאפשר למדינה כלשהי לבקש מידע כללי על כל תושביה במטרה לזהות מעלימי מס.
גוף נוסף ששם לו למטרה להלחם בהלבנת הון הינו ה ? FATF (Financial Action Task Force on Money Laundering), אשר הוקם בפגישת המדינות המתועשות 7?G בפריז בשנת 1989 אשר בו חברות 29 מדינות מאירופה, אמריקה, ואסיה. להמלצות הגוף אין תוקף מחייב למעט התחייבות פוליטית להלחם בהלבנת הון. ביום 22 ליוני 2000 פרסם הארגון את הדו"ח השנתי שלו לשנים 1999-2000 אשר בו הוא מונה רשימה של 15 מדינות אשר כהגדרתו לא משתפות פעולה במלחמה בהלבנת הון ובכללם נמצאת גם ישראל. מלבד ישראל נמצא ברשימה גם את באהמה, איי קיימן, איי קוק, דומוניקה, לבנון, ליכטנשטיין, איי מרשל, נאורו, ניאו, פנמה, פיליפינים, רוסיה, סן קיטס, נביס סן וינסנט וגרנדה.
בדו"ח שפורסם לא כלולות המלצות על סנקציות כנגד אותן מדינות, אולם דומה כי למרות זאת חלק מהמדינות לוקחות את העניין ברצינות. כך נמצאנו למדים שבישראל התקבל ביום 2.8.00 חוק איסור הלבנת הון, התש"ס ? 2000 ובכפוף ליישומו נמצא עצמנו שנה הבאה מחוץ לאותה רשימה.
אולם דומה כי רשימה זו לא תשמש רק כהרתעה, כי אם כבר בחודש אוקטובר הודיעו שרי האיחוד האירופי שהם שוקלים להטיל מגבלות על העברות כספים ממקלטי מס למדינות האיחוד, וכן מגבלות שיאסרו על תושבי מקלטי מס לפתוח חשבונות בנק במדינות האיחוד.
נכון להיום לא ברור עד כמה ייושמו ההצהרות הנ"ל אולם דומה כי המדינות המתועשות לא ישלימו עם מצב זה לאורך זמן רב, ואם ההגבלות לא יוטלו בשנה הבאה, הרי שיש לצפות להן (או לפחות לתחילתן) ככל הנראה במהלך חמשת השנים הקרובות.
גם ארה"ב מצידה מגבירה את הלחץ על המדינות אשר נכללות ברשימה השחורה של הלבנת ההון, ומקשה על מוסדות בנקאיים ממדינות אלו (ובכללם ישראל) לקבל מעמד של "מתווך מורשה". העדר מעמד זה יחייב את אותם מוסדות לנכות אוטומטית מס במקור בשעור של 30% על ריבית ודיבידנד שמקבל תושב ישראל ממקורות בארה"ב ויחויבו לדווח לרשויות המס בארה"ב על כל משקיע ישראלי המוכר מניות בחברה אמריקאית.
אנו עדים לכן לתהליך הולך וגובר של מלחמה שמנהלות המדינות המתועשות כנגד מקלטי המס, אולם כל עוד לא מופעלות סנקציות ממשיות כנגד מקלטי המס וכל עוד ישראל אינה צד לאותן אמנות, דומה כי יטיב האדם לו ינצל את מקלטי המס בבואו לכלכל את צעדיו, וישתמש בצוהר שנפתח עבורו בזהירות הראויה תוך שהוא שומר יד על הדופק ומתכונן לעתיד לבוא, והכל תוך גילוי מלא מול רשויות המס בישראל.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
