קביעתו של בית המשפט בערכאה ראשונה אימצה את הגישה ששלטה במהלך כ- 5 שנים אחרונות בנציבות מס הכנסה, לפיה גם חברות קבלניות שהקרקע בידיהן הינה מלאי נחשבות כאיגודי מקרקעין. לאור גישה זו הוצאו שומות מס שבח, רכישה ומכירה רבות בידי משרדי מיסוי מקרקעין האזוריים ובעקבותיהן אף שומות מע"מ, כל אימת שמניות חברה קבלנית או יזמית החליפו ידיים, בין בהקצאה, שאז נכנס הכסף לחברה, ובין במכירה. גל שומות זה הובל ע"י עו"ד רו"ח אודי ברזילי, לשעבר מנהל מס שבח.
ואולם, בית המשפט המחוזי בערעור בפרשת בזל חשב אחרת. בפסק דין ארוך ומנומק קבע בית המשפט המחוזי שאין מדובר בפרשת בזל באיגוד מקרקעין. בניגוד לקביעת השופטת בערכאה הראשונה, קבע בית משפט המחוזי כי די שעסקי הסרטים והנעליים הוכנסו לספרי חברת ברקי אך יום לפני העסקה כדי למלט את החברה ברקי מהיותה איגוד מקרקעין. אך החשוב לעניננו, בית המשפט המחוזי בפרשת בזל בהתייחס לטענת הסנגורים שם קבע, כי ללא קשר לעניין הסרטים היות חברת ברקי חברה קבלנית מוציאה את ברקי מגדר איגוד מקרקעין.
בית המשפט המחוזי בפרשת בזל אימץ את גישת פרופ' הדרי בספרו, לפיה אין הצדקה לראות חברה קבלנית בשלב כלשהו בחייה כאיגוד מקרקעין, וקבע כי מטרת החיוב בפעולה באיגוד מקרקעין הינה לחייב במס של עסקאות שבמהותן הינן עסקאות הוניות במקרקעין, כאשר מדובר בהחזקת מקרקעין או בהשקעה באמצעות איגוד. בית המשפט העדיף גישה זו על פני הגישה שננקטה ע"י ועדת ערר בעניין בן אאיס וקבע כי חברת ברקי אינה איגוד המחזיק באופן הוני במקרקעין, כיוון שהמקרקעין ניקנו תוך התחייבות כלפי העירייה לבנות בתים כקבלן בונה תוך פרק זמן נקוב ומוגדר בהסכם. מסקנת בימ"ש נתמכה גם בכך שהליווי הבנקאי של ברקי לא היה לצורך רכישת נכס השקעתי, אלא לשם ביצוע בניה כחברה קבלנית.
בפסק הדין לעיל, שהינו האחרון והמוסמך ביותר בפסקי הדין אשר דנו בסוגיית איגוד המקרקעין, נסגר למעשה מעגל ובית המשפט גם אם מבלי לאזכר אותה החזיר את עטרת הילכת אטנר מלפני כ-30 שנה ליושנה.
בהילכת אטנר נקבע כזכור ע"י ועדת ערר מס שבח כי גם אם הנכס היחיד של חברה קבלנית, פרט למלאי מקרקעין, הינו חייבים ומזומנים, אין בכך כדי להופכה לאיגוד מקרקעין, כיוון שמטרת חוק מס שבח מקרקעין הינה לתפוס החזקה הונית במקרקעין, ולא פעילות של חברה קבלנית, בין שבונה בעצמה ובין שבונה ע"י אחרים (או מלשון היום חברה יזמית). אמנם באטנר נאחזה הועדה בתירוץ לפיו "חייבים" של 1 ? במאזן מוציאים איגוד מגדר איגוד מקרקעין (ומבחן הטפל לא חל אלא על מטלטלין), אך ברור כי הילכת אטנר נפסקה ברוח הקביעה, שאין זה סביר לראות חברה קבלנית כאיגוד מקרקעין.
יצוין כי, בעקבות פניית איפ"א לנציבות מ"ה, בין היתר לאור מאמרו מלפני כ-8 שנים של סגן הנציב אוסקר אבוראזק, שאלת היות חברות קבלניות כאיגודי מקרקעין נמצאת בבחינה מחודשת בהנהלת הנציבות. נדמה לנו כי בבזל נמצא מגש הכסף הפסיקתי על פיו יוושעו הקבלנים מהמיסוי העודף שהושת עליהם, אשר מנע גם מיזוגים ושותפויות ומנע יעילות ופיזור סיכון בענף זה, וייווצר תמריץ אשר נחוץ ממילא לענף הנמצא במשבר עמוק (ראה ערעור פלילי 4355/98 אפרים גלעד נ' מדינת ישראל).
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
זיו שרון, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
