ארגון ה ? OECD הוקם לראשונה בשנת 1960 ע"י 20 מדינות אשר ביום 14.12.1960 חתמו בפריז על אמנת הארגון, שמטרותיו, כפי שבאו לידי ביטוי בהוראות האמנה, הינם להעלות את רמת החיים במדינות החברות, לתרום להרחבת הכלכלה העולמית ולעודד מסחר בינלאומי על בסיס של שוויון.
כיום החברות העיקריות בארגון ומי שקובעות את סדר היום הן המדינות העשירות ביותר בעולם וביניהם: אוסטריה, בלגיה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, יפן, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, נורווגיה, פורטוגל, ספרד, קוריאה, שוודיה, שוויץ, תורכיה, אנגליה, ארה"ב, פינלנד, אוסטרליה, ניו-זילנד, מקסיקו, צ'כוסלובקיה הונגריה ופולין (לאחרונה חתם שר החוץ של סלובקיה על הצטרפות ארצו לארגון אולם עליו עוד לקבל לכך את אישרור הפרלמנט הסלובקי).
היות והמדינות החברות ב ? OECD מייצרות כשני שלישים מהסחורות והשרותים בעולם (לפי פרסומי הארגון), למעשה מדובר באיגוד של המדינות העשירות (אם כי הארגון אינו מונע ממדינות נוספות מלהצטרף לשורותיו) ומכאן שיש להתייחס למסקנותיו בזהירות הראויה ולצפות כי הארגון ידאג, בראש ובראשונה,לאינטרסים הכלכליים של החברות בו.
משהדברים נאמרו, נציין שעוד בשנת 1985 פרסמה הוועדה לעניינים פיסקלים של הארגון דו"ח שכותרתו "מיסוי והשימוש לרעה בסודיות הבנקאית". באותה עת הציב הארגון לעצמו כמטרה לעודד את הארצות החברות להחליף מידע בנקאי ולעזור בכך אחת לשניה לגבות מס אמת מנישומיהם. היות ובאותה עת מספר מדינות ובכללם שוויץ התנגדו נמרצות למסקנות והמלצות הדו"ח, הרי שהשפעתו באותם שנים הייתה מועטת.
הוועדה מקווה שמצב זה ישתנה לאור הדו"ח האחרון שפרסמה ביום 12.4.00, אשר בשונה מקודמו משנת 1985, זכה לתמיכת כל הארצות החברות (לרבות שוויץ).
בדו"ח זה קורא הארגון למדינות החברות להלחם בהלבנת ההון במספר דרכים לרבות ביטול האפשרות שיש בחלק מהמדינות לפתוח חשבונות בנק מבלי להזדהות; הגברת חובת הדיווח בין המדינות; צמצום החסיון שמקנות המדינות בקשר למידע בנקאי המצוי ברשותן; בחינת דרכים חדשות להחלפת מידע בתיקי מס אזרחיים ופליליים ויישום הלכה למעשה של האמצעים הללו גם על הטריטוריות אשר נמצאות תחת חסותם של אותן המדינות.
נציין כי הדו"ח לא הרחיק לכת במסקנותיו ולא קבע שיותר למדינה לדרוש מחברתה מידע כללי על כל תושביה, אלא שלפי מסקנות הועדה יהיה על כל מדינה ומדינה להתייחס לנישום ספציפי אשר כנגדו ישנו חשד ספציפי לגבי העלמת מס ? ורק כנגד נישום שכזה יפתחו דלתות הסודיות הבנקאית וימסר המידע.
אכן במידה והמסקנות הללו ייושמו על די חברות הארגון, יצמחו מכך מספר יתרונות למדינות החברות הן מצד הדיווח הוולונטרי בידי נישומים שיפחדו "שיעלו עליהם", והן מצד רשויות המס אשר עבורם יהפוך המידע הבנקאי לנגיש יותר, אולם דומה כי הדרך למיגור הלבנת ההון עוד ארוכה.
בראש ובראשונה המלצות הדו"ח מתייחסות אך ורק לבקשות שיתקבלו ממדינות חברות; שנית, מסקנות הדו"ח הינם בגדר המלצה בלבד; והחשוב מכל, חלק מהמדינות החברות אינן ששות ליישמו, אפילו שמופעל עליהם לחץ רב.
בשוויץ לדוגמה עוד באפריל 1998 נכנס לתוקפו החוק למניעת הלבנת הון, אשר מכוחו מונו שני גופים רגולטורים, אולם לאחרונה התבשרנו ששני פקידים רמי דרג בגוף הראשון וארבעה מתוך ששת הפקידים בגוף השני התפטרו, זאת בנוסף לחילוקי דעות פנימיים באשר להתמודדות מול הלבנות ההון.
לכל זאת יש להוסיף שלמקלטי מס רבים ברחבי העולם ישנם משטרי סודיות בנקאית מפליגי לכת במטרה לעודד הון זר, ואפילו ייושמו המלצות הועדה הפיסקלית של ה ? OECD ע"י המדינות החברות, השפעתן, ככל הנראה, תהיה מוגבלת.
לאור האמור, אין זה מפליא שישנם ארגונים ומדינות המעונינות לעלות מדרגה במלחמתם כנגד הלבנת ההון, ואכן הדבר נעשה בדו"ח שפורסם לאחרונה ע"י כוח משימה מיוחד שהוקם בפריז בשנת 1989 ע"י ארגון המדינות המתועשות G-7, ואשר חברות בו 29 מדינות מאירופה, אמריקה ואסיה.
כוח משימה זה FATF (Financial Action Task Force on Money Laundering), החליט לכלול בדו"ח השנתי שלו לשנים 1999-2000 אשר פורסם ביום 22 ליוני 2000 רשימה שחורה של 15 מדינות אשר לדעתו אינן משתפות פעולה במלחמה כנגד הלבנת הון, וזאת במטרה ללחוץ עליהן לשנות את חוקיהן הפנימיים.
במסגרת המדינות שנכללו ברשימה השחורה ניתן למצוא גם את ישראל ביחד עם מדינות כגון באהמה, איי קיימן, איי קוק, דומוניקה, לבנון, ליכטנשטיין, איי מרשל, נאורו, ניאו, פנמה, פיליפינים, רוסיה, סן קיטס, נביס סן וינסנט וגרנדה.
נציין מייד כי אין להמלצות כוח המשימה כל תוקף מחייב, אולם ישנה התחייבות פוליטית מצד המדינות החברות בכוח זה ליישם את מסקנותיו וחלק מהמדינות לוקחות את העניין ברצינות.
כך נמצאנו למדים שבישראל התקבל ביום 2.8.00 חוק איסור הלבנת הון, התש"ס ? 2000 ובכפוף ליישומו התקווה היא כי נמצא עצמנו שנה הבאה מחוץ לאותה רשימה.
עליית המדרגה במלחמה בהלבנת ההון אינה רק מתבטאת בפרסום רשימה שחורה של מדינות, כי אם גם באיומים חד משמעיים שמשמיעות המדינות המתועשות כלפי אותן מדינות שלדעתן אינן נלחמות מספיק בהלבנת הון.
בחודש אוקטובר שנה זו הודיעו שרי האיחוד האירופי על כך שהם שוקלים להטיל מגבלות על העברות כספים ממקלטי מס למדינות האיחוד, וכן מגבלות נוספות אשר יאסרו על תושבי מקלטי מס לפתוח חשבונות בנק במדינות האיחוד האירופי.
ביום 27.11.00 התקבלה החלטה חד משמעית ע"י מועצת השרים בנוגע להחלפת מידע ולמיסוי החסכון. לפי החלטה זו, תנוסח דירקטיבה אשר תחייב את כל המדינות תוך 7 שנים מיום תחולת הדירקטיבה (1.1.03 אם אפשרות הארכה עד סוף 2005) להחליף מידע על חסכונות אחת עם רעותה. בתקופת הביניים יחויבו המדינות (למעט לוקסנבורג, בלגיה ואוסטריה) להעביר מידע מבלי לדרוש הדדיות. לבלגיה לוקסנבורג ואוסטריה אשר מתנגדות להחלפת מידע, יתאפשר לנכות במקום זאת, מס במקור מהחסכונות בשעור שנע בין 15% (בשלוש השנים הראשונות של הדירקטיבה) ועד 20% אח"כ (ירד מ - 25% בהצעה המקורית), ולהעביר 75% (ירד מ- 90% בהצעה המקורית) מהניכוי למדינת התושבות של בעל החסכון. כמו כן אותן מדינות יהיו זכאיות לקבל מידע מהמדינות האחרות.
עוד נמצאנו למדים שארצות הברית החליטה להקשות על מוסדות בנקאיים ממדינות שלטעמה אינן נלחמות כיאות בהלבנת הון לקבל מעמד של "מתווך מורשה" לצורך תקנות חדשות שהתקינה שתחולתן בשנת 2001. העדר מעמד זה יחייב את אותם מוסדות לנכות אוטומטית מס במקור בשעור של 30% על ריבית ודיבידנד ממקורות בארה"ב ויחויבו לדווח לרשויות המס בארה"ב על כל משקיע המוכר מניות בחברה אמריקאית. זאת ועוד, הממשל הפדרלי אף נותן מענקים לרשויות נבחרות הנלחמות בהלבנת הון, ולאחרונה חילק 2.4 מליון דולר לרשויות ב ? 6 מדינות בארה"ב, ובסבב הבא מתוכננת חלוקה של עוד 2.5 מליון דולר.
נכון להיום לא ברור עד כמה ישפיעו המגבלות הללו על המשטרים החיים מהסדרי הסודיות הבנקאית הנהוגה בשטחם, והאם אותם משטרים יפתחו בסופו של דבר את דלתות הסודיות הכבדות שלהן כלפי הרשויות במדינות המתועשות, אולם בכל מקרה יש לצפות כי המדינות המתועשות לא ישלימו עם המצב הנוכחי לאורך זמן רב, והמגבלות שיטילו רק ילכו ויחמירו במהלך השנים הקרובות.
בעולם שבו ההון יכול לעבור בשקט בלחיצת כפתור, עדים אנו למלחמה כלכלית הולכת וגוברת מצד המדינות המתועשות העשירות כנגד מדינות אשר מצדם מנסות לעודד את זרימת ההון לשטחם. מלחמה זו מתנהלת הן במישור של המיסוי הבינלאומי במלחמתם כנגד מקלטי המס, והן במישור הבנקאי במלחמתם בסודיות הבנקאית ובהלבנת ההון, ולמרות שנראה כי המדינות המתועשות ניצחו מספר קרבות במלחמה זו, עדיין דומה כי המלחמה עוד רחוקה מלהסתיים, וצפויות לנו תמורות לא קטנות בעתיד הקרוב הנראה לעין.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
