קיימת גם פסיקת בית המשפט העליון בענין סלע , על פיה במקרים בהם הספרים אינם פסולים וקיים בהם מענה לכאורה בדבר הסוגיה הנבחנת (חשבוניות פיקטיביות), מדובר בשאלה פנקסית ונטל ההוכחה רובץ על רשויות המס, אך עדיין לא ברור אם דברים אלה אינם אלא לכאורה בגדר הערות אגב, שכן לא היו נחוצים הם לשם ההכרעה בערעור שנדון שם .
על אף הפסיקה הלא חד משמעית שהובאה לעיל, המסתמכת על שאלת פסילת הספרים, ניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א החלטה חשובה ומהפכנית ע"י כבוד השופטת ברכה אופיר-תום בענין גיב קבלנות כללית בע"מ .
באותו פסק דין, המערערת, חברה קבלנית לעבודות פיתוח ועפר, השתמשה בשירותיהם של קבלני כח אדם בפרוייקטים בהם עסקה. רשויות המס לא ראו לנכון לפסול את ספרי המערערת אך יחד עם זאת סירבו להתיר את מס התשומות שנדרש בהחזר לגבי חלק מהחשבוניות. גם כאן עלתה המחלוקת בידי מי נתון נטל ההוכחה ומי יפתח ראשון בהבאת ראיותיו, ונקבע, בין היתר לאור פסק הדין בענין סלע , כי נטל ההוכחה רובץ על רשויות המס ועליהן לפתוח בהבאת הראיות.
כאמור פסק הדין בעניין גיב מסתמך על פסיקת העליון בעניין סלע ובכך הצטרף לשורה של פסקי דין מחוזיים אחרים בקביעה כי משלא נפסלו ספרי הנישום מוטל נטל ההוכחה על כתפי הרשות. אולם, במקרה גיב נקבע כי הנטל מוטל על כתפי הרשות, גם לאור הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות) ? תשי"ט ? 1958 (להלן: "חוק ההנמקות").
סעיפים 2 ו-2א לחוק ההנמקות מטילים חובה על רשות ציבורית לנמק את החלטותיה לרבות החלטותיה באי קבלת השגות על שומות מס:
"2 (א) נתבקש עובד הציבור, בכתב, להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי דין, יחליט בבקשה וישיב למבקש בכתב בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה.
(ב) ...
2א. עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו" (הדגש הוסף)
סעיף 6 לחוק דלעיל קובע את הסנקציות שתחולנה על הרשות אשר אינה פועלת לפי הוראות החוק, וביניהן סנקציה חשובה ביותר לענייננו:
"(א) החלטה או פעולה של עובד הציבור לא יהיו פסולות בשל כך בלבד שהוא לא מילא אחר הוראות הסעיפים 2א, 4 או 5. ואולם בכל הליך לפני ועדת ערר או עדת ערעור או לפני בית המשפט, על עובד הציבור הראיה כי החלטה או פעולה שלא ניתנה לגביהן תשובה או הודעה כאמור נעשו כדין". (הדגש הוסף)
מן האמור לעיל עולה מסקנה כי בכל פעם בה רשות מס דוחה את השגת הנישום על השומות או מסרבת לקבל כל בקשה אחרת שלו ללא נימוק מפורט, נטל הראיה עובר אל כתפי הרשות והיא תפתח בהבאת הראיות.
כך קבעה כבוד השופטת ברכה אופיר-תום בעניין גיב:
"התנהגות המערערת אין בה כדי לפטור את המשיב כלל מחובת ההנמקה המוטלת עליו כרשות שלטונית לפי סעיפים 2(א) ו-2א לחוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות). יוצא שבאין נימוק מפורט מטעם המשיב על מה ולמה החליט כי החשבוניות "בוצעו שלא כדין" או כי אינן "עונות להגדרת מס תשומות..." עליו הנטל להוכיח כי החלטתו בהשגה היתה כדין". (הדגש הוסף)
לסיכום
כעת, משמגיעה מחלוקת בענין שומות מס אל פתחי בית המשפט, טרם בדיקת הסוגיה וההכרעה האם מדובר בסוגיה לבר פנקסית, אם לאו, לענין קביעת נטלי ההוכחה כשהספרים אינם פסולים , פשוט וקל יותר יהיה לקרוא את החלטת הרשות בהשגה, אשר במקרים רבים הינה לקונית ובלתי מנומקת, ועל סמך זאת בלבד לבקש מבית המשפט ליישם את הוראות חוק ההנמקות ולהעביר את נטלי הראיה אל הרשות.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
צבי אלטמן, עו"ד; רונן ארויו, עו"ד (רו"ח)
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
