אף על פי שהוא מבין יותר מכל אדם,
ומהם מי שיש לו מחשבה נכונה וכושר הנהגה בעניינים המדיניים
והוא הנקרא יועץ,
אבל אינו יכול להבין מושכל ואפילו קרוב למושכלות הראשוניים,
אלא יהיה פתי מאד אין עצה בו,
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין"
[הרמב"ם, מורה הנבוכים, חלק ראשון פרק ל"ד]
יועצי שווא
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
למקרא דברים אלו של הרמב"ם בחיבורו "מורה הנבוכים", מצטיירת דמות של מומחה היודע להתבטא ולשכנע, זה אשר ניחן ב"כושר הנהגה בעניינים המדיניים" - אף שמאחורי מומחיותו קיים חלל ריק.
החלל הריק יכול לנבוע מהיעדר המצעים, בלשון הרמב"ם, וביתר פירוט - אומר הרמב"ם במורה הנבוכים חלק א' פרק ה':
"אין ראוי לאדם להתפרץ לעניין הגדול והנכבד הזה [של מדעי האלוהות - הנמצאים מעל כל מדע אחר לתפישת הרמב"ם - אב"ע], בהשערה ראשונה בלי שיכשיר את עצמו בחכמות ובמדעים, ויטהר את מדותיו ככל הראוי, וירסן תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות, וכאשר ילמד הקדמות אמיתיות נכונות וידע אותם, וידע חוקי הדיון והלמידות, וידע דרכי ההישמרות משיבושי המחשבה, אז יגש לחקור בעניין הזה".
מכלול הלימודים המוקדמים בטרם ההגעה אל המדעים העיקריים שהם המטרה של הלומד - מכונים "מצעים", ובפני המומחה פיתוי לדלג עליהם מתוך קוצר רוח ועצלות ולהגיע מיד אל המטרה. ואלה העצלים קצרי הרוח המדלגים על לימודי המצעים, הם מומחי שווא, אשר לכל היותר יודעים להתבטא ולהרשים, אך מומחיותם נבובה.
הרמב"ם מעמיד את לימודי הרפואה וההנדסה ברמה אחת מתחת ללימודי האלוהות, ושולל הגעה אל לימודי האלוהות והתעמקות בהם מבלי לעבור דרך לימודי המדעים [כולל רפואה והנדסה], כמו שהוא שולל לימודי מדעים מבלי לעבור דרך הלימודים ההכשרתיים, וכדי ללמוד את המקצועות ההכשרתיים - חובה לפני כן ללמוד ולהבין את מלאכת ההיגיון.
הרמב"ם מזהיר מפני רוב החכמים-לכאורה שלא למדו כלל את לימודי המצעים, וזו לשונו בעניין זה:
"ורוב החכמים כלומר המפורסמים בחוכמה [והרב י' קאפח מפרש: "כלומר לא החכמים באמת אלא אותם הידועים בציבור כי חכמים המה, שהם אמה וזקנם אמה וכובעם אמה וכו'" - אב"ע], נגועים במחלה זו כלומר דרישת התכליות והדיון בהם בלי עיון במצעיהם, ומהם מי שהביאתו הסכלות או בקשת השררה לזלזל באותן המצעים אשר אין ביכולתו להשיגן, או שמתעצל ללומדן, ויהיה להראות שהם מזיקים או בלתי מועילים".
לשון אחר: יש להיזהר מיועצי שווא הנראים כמומחים ומתנהלים כיודעי דבר, כאשר באמת הם רחוקים ממומחיות מהסיבה שחסר להם המצע ההכרחי לכדי הגעה לדרגת יועץ, מהסיבה שאצה להם הדרך לדלג על השלבים המוקדמים ההכרחיים כדי להגיע לדרגת יועצי אמת מועילים. ואותם מומחי שווא - או שאינם גורמים לכל תועלת, או שהם מזיקים. כשמדובר במומחים - נזקם ברור.
מכלל לאו לומדים הן, וכאן אנו באים לפסק דינו של השופט ד"ר גבריאל קלינג, אשר דן במומחיות, ואישר מומחה על סמך המקצועות ההכשרתיים אותם עבר, המהווים מצעים ראויים למגוון התמחויות. [ת"א 1171/89 זלוצין נ' דיור לעולה, בית המשפט המחוזי בתל אביב, לא פורסם, מובא בספר ?ליקויי בנייה? כרך ב' מאת א' בן עזרא בהוצאת ?בורסי? עמ' 343].
כאשר מדובר במומחה למדן אשר לא זנח את משנתו, המקצועות אותם למד מהווים לו מצע נאות וראוי למומחיות בתת התמחויות שונות הקרובות למקצועו הראשי, כי הוא הוכשר לכך, בניגוד למי שדילג על מקצועות אלו.
ובלשון בית המשפט:
" כיום, אין קץ להתמחויות בתחומים שונים, ואין קביעה כי יש תת התמחות שאינה מנת חלקו של מומחה, אומרת כי אין לקבל חוות דעתו של אותו מומחה המתייחסת לאותן תת-התמחויות. כל המשמעות של קיומן של אותן תת-התמחויות היא שכאשר בפני בית המשפט שתי חוות דעת, אחת של המומחה הכללי והשנייה של מי שהתמחה בתחום צר יותר, עשוי בית המשפט ליתן משקל יתר לחוות הדעת בתחומה של תת-המומחיות. אין מקום לקבוע כי קיומה של תת-התמחות שולל את האפשרות להיזקק לחוות-דעת של מי שאינו עוסק באותה תת-התמחות.
לסיכום, אין ספק שאינג' סרנה חיווה דעתו בנושאים שהם בתחום מומחיותו ובתחום עיסוקו, ואין כל מניעה כי בית המשפט ישתית עליהם את קביעותיו".
כשאין מצע ראוי - מדובר ביועצי שווא, שחוות דעתם עלולה לגרום לנזק.
כשיש מצע ראוי - היועץ יכול להשתמש במצע זה כדי לנתח מצבים בתחומי עיסוקו ולחוות דעה מקצועית בת תועלת.
למרבה הצער יש בבתי המשפט בישראל מינויים רבים מדי של מומחי שווא חסרי לימודי מקצועות המצעים, ובנוסף אליהם מומחים שאינם עוסקים במושאי מומחיותם - זולת ייעוץ. אלה, גם אם לפני שנים רבות למדו כהלכה את לימודי המצעים, חזקה כי נשכחו מהם בגלל ההימנעות מהעיסוק בהם.
כתוצאה מכך נגרמים נזקים ומתקבלים פסקי דין שרחוקים מהאמת ואינם עומדים במבחן המציאות.
הליקוי הכי שכיח בתחום הבניה הוא - חדירת רטיבות כתוצאה מליקויי איטום.
ובעניין זה, אתאר מצב מן המציאות, מבלי לציין את שם המומחה אשר מקבל מינויים בסיטונות כמומחה מטעם בתי המשפט:
המומחה בדק דירה שנטען לגביה כי יש בה ליקויי רטיבות.
הוא ביקר בדירה וראה כי אין רטיבות - לכן קבע כמומחה מטעם בית המשפט כי אין רטיבות. בכך נגרם נזק כפול: ראשית, קביעה זו של המומחה מבטלת את הליקוי הנטען בתביעה וכך נוצר נזק לתובע. שנית, מומחה התביעה מתגלה כמומחה שאינו מבין בתחום.
מיד ייאמר כי כדי לראות רטיבות ולומר האם יש או אין רטיבות - לא צריך מומחה, ואפשר להסתפק בהדיוט המתבונן ואומר מה הוא רואה...
המומחה חזר לבדיקה נוספת [בדיקה חוזרת לבקשת התביעה] בחורף, וגילה כי אכן יש רטיבות. לא למותר לציין כי בגין בדיקה חוזרת ומיותרת זו שילם התובע כסף למומחה בהוראת בית המשפט.
לפיכך, בוצעו תיקוני אטימות בדירה, ואז קבע המומחה בביקור נוסף שתומחר שוב, כי התיקון הצליח וכי אין כבר רטיבות...
להבהיר, הוא לא בדק את התאמת התיקון לדרישות התקן, דבר שאפשר לבצע על ידי הזמנת מעבדה מאושרת, אלא קבע זאת למראה עיניו בלבד.
מומחה התביעה טען כי יש רטיבות, ולפיכך שלף המומחה מטעם בית המשפט מכשיר מדידה מרשים, שצבעו צהוב-כתום, והוכיח קבל דיירים מופתעים כי אין רטיבות.
ראה מומחה הדיירים את הצילומים, זיהה את המכשיר - וקבע: מדובר במכשיר שלא מודד כלל רטיבות בבטון ובבלוקים, אלא... רטיבות בעץ וגם זאת רק על פני העץ...
כלומר, יש רטיבות, והחורף הקרב ובא יוכיחה, אולי אחרי גמר המשפט ואם יתמזל מזלם של התובעים [לא כל כך של מומחה בית המשפט] - אז המשפט לא יסתיים והמציאות תתפח על פניו של המומחה, שמומחיותו כשל הדיוט, וגרוע מזה, תוך שימוש במכשיר שגוי בעליל...
הדוגמא אך ממחישה את אזהרת הרמב"ם מיועצי שקר.
-----------------------------
למען הגילוי הנאות אומר כי ד"ר גבריאל קלינג היה מנחה שלי באוניברסיטת תל אביב, בעבודת הגמר לתואר שני.
17 לאוג' 2008
מהנדס יועץ
www.benezra.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
