המקל וגזר- שיטת חינוך ?!
לפני זמן מה שמעתי את פרופסור רולידר אומר בהתלהבות ובנחרצות "יש לחזור לשיטת המקל והגזר"
שמעתי ותמהתי. למה התכוון פרופסור רולידר בשיטת המקל והגזר?
השיטה בה משתמשים לאילוף בעלי חיים. השיטה בה משתמשים המאלפים בקרקס שבכל פעם שהכלבלב מצליח להרים את רגלו הימנית הוא מקבל עצם, וכל פעם שנכשל במשימה המאלף מותח את רצועת החנק?!
אני יודעת מעט מאד על אילוף אך ברור שמטרת המאלפים היא לעורר מוטיבציה אצל בעלי החיים. לגרום להם לקשקש בזנב כשהם מתבקשים או להפסיקם מלטייל ברחבה כשאסור.
ברור שההשוואה לחינוך בעלי חיים קשה, ובכל זאת הורים רבים ואפילו פרופסורים לחינוך עדיין ימליצו על השיטה.
הדרכת הורים באות להראות כי שיטות אלו, של מקל וגזר, או העונשים והפרסים הינן שיטות פסולות מעיקרן.
הסיבה היא אחת. זהו ביטוי לחוסר שוויון ערך מוחלט של זולת ובמקרה שלנו של הילד.
הורה המעניש וגם זה הנותן פרס מגיע ממקום של עליונות כלפי הילד שלו. ההורה מנצל את יכולותיו, כספו, כוחו הפיזי כל מנת לשנות את התנהגות הילד. אך לא לעולם חוסן.
הורים לילדים מתבגרים יאמרו "זהו, העונשים כבר לא עוזרים". בוודאי שלא.
כל זמן שהילד קטן וחסר אונים וההורים יכולים לנצל את הנחיתות שלו זה אולי מצליח להם.
אך כמה שנים יהיה מוכן הילד לשאת את ההשפלה של העונש. כמה זמן יהיה מוכן לשאת את העלבונות ותחושת חוסר הערך כאשר האב מונע ממנו את היציאה, שלא נדבר על הכאה או פליק פה ושם, או חוסר הכבוד בנתינת הפרס 20 שקלים כי התנהג "יפה".
לשמחתנו שיטת המקל והגזר איבדה מ"יוקרתה".
יותר הורים ומחנכים מבינים שזו לא שיטת החינוך הרצויה. ובודאי לא המועילה. שיטת העונשים הייתה מוכרת ומקובלת בימים אפלים כשלא דיברו על דמוקרטיה כבוד וזכויות אדם. בתקופה בה ילדים כמו נשים היו בתחתית הסולם. בתקופה בה היו אדונים ומשרתים. בתקופה שלא הבינו שלאף אחד אין זכות לשלוט באחר. לא עוד!
לפני מספר שנים ליוותה את שנת הלימודים הסיסמה "החובה לכבד הזכות לכבוד". משהו סוף סוף קרה!
היום הורים פחות מענישים, כי הם מבינים שזו לא הדרך. משתי סיבות.
1. היחסים בבית התערערו. חוסר כבוד זלזול מתח כעס..... כאווירה בבית
2. התנהגויות לא השתנו. הילד ממשיך להרביץ. הילדה עדיין לא לומדת, והקטן לא אוסף את צעצועיו.
הורה בהדרכת הורים שנשאל כמה זמן אחרי שהענשת את הילדה היא חזרה ועשתה בדיוק את אותו מעשה עליו נענשה ענה: למחרת. כלומר עונשים לא עוזרים. עונשים לא מלמדים.
גם הפרס, כמו העונש, בא ממקום של חוסר כבוד. של תחושת עליונות. אתה הקטן ולי כמבוגר, הורה, מורה, בוס יש את היכולת לשנות את התנהגות על ידי גזרים למיניהן - כסף, מתנות....
וגם הפרס הוא קצר מועד. הפרס צריך לגדול ולהשתכלל אחרת הוא לא יביא את "התועלת" המצופה.
כהורים ומחנכים כולנו רוצים ליצור אווירה של אהבה כבוד הדדי של קבלה סבלנות וסובלנות.
ערכים נפלאים אלו לא יתממשו עד תפסק שיטת המקל והגזר.
שרה נייס, הדרכת הורים 20 שנים, בשנים האחרונות אני מאמנת משפחתית ומרצה להורים. שנים רבות של ידע וניסיון אישי ומקצועי שרכשתי יחד עם אמונה מלאה בגישה האדלריאנית, מאפשרים לי להעניק לכל משפחה את המתנה הגדולה מכולן - בנייה והעצמת המשפחה – הורות מאושרת. אימון משפחתי מתאים גם למשפחות חד-הוריות, סבים וסבתות, זוגות שעומדים ללדת ולהיות הורים לראשונה. אימון משפחתי שהופך חיכוכים לחיוכים, פרטים נוספים http://www.snaiss.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
