קופ"ג תעדיף בדרך כלל להשקיע ישירות או באמצעות קרן פטורה. בנוסף לכך, כאשר קרן מעורבת משקיעה בני"ע ופיקדונות ישראליים בלבד ואינה משקיעה בני"ע זרים יכולה קופ"ג להשקיע גם דרך קרן מעורבת.
במסגרת הרפורמה במס (תיקון 132 לפקודת מס הכנסה) הוגדרו בסעיף 105א לפקודת מס הכנסה שלושה סוגי קרנות נאמנות: קרן פטורה, קרן חייבת וקרן מעורבת.
קרן נאמנות חייבת הוגדרה כקרן נאמנות שהנציב אישר כקרן שרווחיה והכנסותיה חייבים במס.
קרן נאמנות פטורה הוגדרה כקרן נאמנות שהנציב אישר כקרן שרווחיה והכנסותיה פטורים ממס.
קרן נאמנות מעורבת הוגדרה כקרן שהנציב אישר כקרן שרווחיה והכנסותיה חייבים במס חלקי.
סיכום היבטי המס של קרנות נאמנות שונות
כעת נסכם את הוראות החוק הספציפיות אשר נקבעו ביחס לשלושת סוגי הקרנות לעיל, תוך התייחסות למיסוי במישור הקרן ובמישור בעל היחידה של אפיקי ההשקעה השונים:
הטבות לתושבי חוץ
במסגרת סעיף 97(ב2) לפקודה נקבעה הוראה, לפיה רווח הון ממכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה יהיה פטור ממס בידי תושבי חוץ. במסגרת התקנות הורחב הפטור גם לעסקה עתידית של תושב חוץ הנסחרת בבורסה או בשוק מוסדר וכן על עיסקאות עתידיות מסויימות בתאגידים בנקאיים. כמו כן, במסגרת התקנות נקבעו הוראות פטור ביחס להכנסות ריבית של תושבי חוץ מפיקדון תושב חוץ מט"חי. בנוסף לכך, תושבי חוץ אינם חייבים לדעתנו במס בגין ריבית המשולמת ע"י אג"ח של גוף זר וזאת אף אם הריבית כאמור משתלמת דרך מוסד בנקאי או קרן נאמנות בישראל ומתקבלת בישראל. זאת מכיוון שבסעיף 2 המתוקן לפקודה נקבע כי תושבי חוץ יחויבו במס על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד ואין די בקבלן בישראל ובסעיף 4א(א)(5) נקבע כי מקום צמיחת הכנסה מריבית דמי נכיון והפרשי הצמדה הינו במקום מושב המשלם, שהינו לדעתנו תושב חוץ אשר הנפיק את האג"ח.
לאור הוראות הפטור ואי חיוב לעיל, נוצר הצורך בהוראות התאמה ביחס לקרנות נאמנות אשר יאפשרו השקעה של תושבי חוץ באמצעות קרנות נאמנות בישראל מבלי להרע את מצבם המיסוי לעומת השקעה ישירה. ההוראות כאמור נקבעו במסגרת התקנות.
להלן סקירת הוראות מיוחדות ביחס להשקעה של תושבי חוץ באמצעות קרנות נאמנות ישראליות:
קרנות נאמנות זרות
בהתאם לצו החדש לקביעת ניירות ערך זרים, יחידות בקרנות נאמנות זרות שאושרו ע"י רשות מוסמכת בחו"ל נכללו בהגדרת "נייר ערך זר" בתוקף עד תום שנת 2006 וזאת ללא קשר לשאלה אם היחידות כאמור נסחרות בבורסה או בשוק מוסדר. כפועל יוצא מכך על רווחי הון ודיבידנד מהיחידות כאמור יחול שיעור מס של 35%.
חישוב הרווח
במסגרת התקנות נקבעו הוראות בנוגע לאופן יחוס ההוצאות לסוגי ההכנסות השונים של קרנות חייבת ומעורבת. היחוס הינו ספציפי ? לאותה הכנסה שביצורה שימשה ההוצאה ובהעדר אפשרות ליחוס ספציפי ? יחוס יחסי.
בהוראות המעבר שבתקנות נקבע כי אם הקרן ביקשה להיחשב כקרן נאמנות פטורה או מעורבת, יראו כמחיר מקורי של היחידות באותה קרן , בידי נישום שהחזיק בהן לפני 1.1.03 כמחיר מקורי של היחידה או שוויה ביום 1.1.03, לפי הגבוה מביניהם. מהמחיר המקורי יופחתו רווחים שחולקו בתקופה שבין 12.6.02 ובין 31.12.02 וכן רווחים שנצברו לפני 1.1.03 וטרם חולקו.
קיזוז הפסדים
בסעיף 129ד לפקודה נקבעה הוראה, לפיה הפסד הון שהיה לקרן נאמנות חייבת עד 31.12.02 יועבר לשנים הבאות ויותר בקיזוז. אולם, בשנים 2003 ו- 2004 יותרו 40% בכל שנה בלבד או סה"כ 80% מגובה ההפסד הצבור בלבד.
לפי סעיף 105טו לפקודה, הפסדים ממכירת יחידות בקרן נאמנות פטורה ומעורבת יותרו בניכוי בשיטת זיכוי, כאשר הזיכוי בגין יחידות בקרן נאמנות פטורה יהיה בשיעור של 25% וזיכוי בגין יחידות בקרן נאמנות מעורבת יהיה בשיעור של 15%.
לעומת זאת, לא נקבעה כל הוראת קיזוז ספציפית ביחס להפסדים ממכירת יחידות בקרן נאמנות חייבת. יחידים הפטורים ממס על רווח ממכירת יחידות בקרנות נאמנות חייבות לא יהיו זכאים לקיזוז. מאידך, ביחס לחברות מחוץ לחוק התיאומים, החייבות במס רווח הון רגיל בגין רווח ממכירת יחידה בקרן נאמנות חייבת, יחולו לדעתנו הוראות הקיזוז הרגילות הקבועות בסעיף 92 לפקודה.
גופים עסקיים
ביחס לנישומים שהינם בתחולת פרק ב' לחוק התיאומים, נקבעו הוראות מיסוי במסגרת סעיף 6 לחוק התיאומים. רווח ממכירת יחידות ורווח המחולק ע"י קרנות נאמנות מכל הסוגים נכלל בהגדרת תמורה ממכירת ניירות ערך לעניין סעיף 6 לחוק התיאומים וחלוקת הרווחים נכללה בהגדרת מכירה. הפסדים ממכירת יחידות בקרנות נאמנות מקוזזים כנגד רווחים מני"ע החל משנת המס שלאחר שנת ההפסד (בידי מוסד כספי ? באופן שוטף).
בנוסף לכך, נקבעה בסעיף 6ז(3) הוראה, לפיה אם תוך שנתיים מתום שנת המס שבה נרכשה יחידה בקרן נאמנות פטורה או מעורבת לא נמכרה היחידה, יראו אותה כנמכרת (במקרה של מוסדות כספיים קוצרה תקופה זו לתום שנה שבה נרכשה היחידה).
הוראות מעבר
במסגרת הוראות המעבר נקבע כי ההוראות החדשות יחולו על הכנסות שנוצרו החל מ- 1.1.03. כמו כן, נקבע כי אם קרן נאמנות הפכה לחייבת החל מ- 1.1.03 ולמעלה מ- 75% מנכסיה בכל שנת המס 2003 היו איגרות חוב או מק"מ, שמכירתם היתה פטורה ממס באותה שנה, רשאי מנהל הקרן להודיע עד 1.12.03 על בחירתו שהקרן תיחשב כפטורה או מעורבת החל מיום 1.1.04. מטרת הוראה זו הינה לאפשר לנישומים ליהנות מהוראות הפטור שתהינה עדין בתוקף בשנת 2003 ולאחר מכן לעבור למסלול המאפשר קיזוז הפסדים ממכירת יחידות בקרן.
דינה של קרן נאמנות שלא אושרה ע"י הנציב
כפי שניתן לראות, אישור נציב מס הכנסה מהווה יסוד הכרחי בכל אחת מההגדרות לעיל. מכאן עולה השאלה מה דינה של קרן נאמנות אשר כלל לא ביקשה אישור מהנציב לעניין אחד משלושת סוגי הקרנות שהוגדרו בחוק. יצוין כי לכאורה, אין בהוראות פקודת מס הכנסה וחוק השקעות משותפות בנאמנות מניעה להפעלת קרן נאמנות כאמור, אך לא ברור אם קרן כגון זאת תאושר ע"י רשות לניירות ערך.
לפי הוראות סעיף 3 לחוק השקעות משותפות בנאמנות קרן נאמנות הינה למעשה חוזה בין מנהל הקרן ובין בעלי היחידות וניהול השקעתם, כאשר מנהל הקרן חב חובת נאמנות כלפי בעלי היחידות בקרן. בהעדר תחולת הוראה ספציפית בפקודת מס הכנסה ניתן לסווג מערכת יחסים כגון זאת באחת משתי דרכים: שותפות של בעלי היחידות בקרן וניהול השקעות בנאמנות עבור בעלי היחידות בקרן. לדעתנו, בשני המקרים הנ"ל מתקיימת שקיפות קרן נאמנות וניתן לייחס את הכנסות הקרן ישירות לבעלי היחידות בה, ולמסותן כאילו הופקו ישירות על ידם. קרן נאמנות שקופה כאמור הינה נייטרלית לחלוטין מבחינה מיסויית. מצד אחד, אין בהשקעה באמצעות הקרן כאמור כדי להפחית מס ומאידך אין בה גם כדי ליצור תאונת מס שבמסגרתה ישולם מס בשיעור העולה על המס שהיה משולם במקרה של השקעה ישירה.
מן הראוי היה לעגן סוג רביעי זה של קרן נאמנות במסגרת הוראות החוק המפורשות. ואולם, ניתן לדעתנו להגיע לתוצאה לעיל גם בדרך של פרשנות הוראות החוק הקיימות.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
הלנה בן ברוך, עו"ד; ענת טנא, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
