התיקון האמור אינו היחיד הגורם לטלטלה בתחום הגמל והחיסכון הפנסיוני. בשנים האחרונות עובר התחום שינויים רבים המשנים את פניו, ואשר מן הראוי לקחתם בחשבון בעת קבלת החלטות בנושא.
נציג להלן את החידושים האחרונים בתחום, תוך שתמצית היבטי המיסוי תתואר במסגרת טבלת השוואה מצורפת.
הקטנת תקרות ההפקדה לקופות גמל לתגמולים וקצבה
עד לאחרונה, היו תקרות הפקדה נפרדות לקופת גמל לתגמולים (לרבות נספח הוני) ולקופת גמל לקיצבה (לרבות קרנות פנסיה). תקרת השכר להפקדה לתגמולים עמדה על 9,900 ? לחודש (118,800 ? לשנה) ותקרת השכר להפקדה לקצבה עמדה על סכום של 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ? לחודש). ניתן היה לנצל את שתי התקרות ולהפקיד לקופות גמל מאושרות בפטור ממס במועד ההפקדה עד להכנסה כוללת של כ - 37,000 ? לחודש.
במסגרת התיקון האחרון לחוק (שתוקפו החל מ- 1.7.2004), יוקטנו התקרות כל שסך הכל ההפקדות ביחד (לתגמולים ולקיצבה) לא יעלו על 4 פעמים השכר הממוצע במשק, כלומר שכר של 27,868 ?, לעומת יותר מ - 37,000 ? קודם לכן.
תקרת השכר להפקדה לתגמולים תוקנה אף היא, כאשר התיקון המהותי ביותר הינו ביחס לשכירים: לגבי מי שכל הכנסתו הינה מעבודה התקרה תעמוד על 7,000 ? לחודש בלבד (לעומת 9,900 ? כיום). במקרה בו הכנסת היחיד אינה מעבודה התקרה נותרה בעינה (118,800 ? לשנה) ובמקרה של יחיד שהיתה לו גם הכנסת עבודה וגם הכנסה אחרת תיוותר התקרה 118,800 ? לשנה, בניכוי הכנסת העבודה או 84,000 ? לפי הנמוך מביניהם, ובלבד שתובא בחשבון, תחילה, הכנסת העבודה שלו.
לבסוף, מדגיש התיקון כי התקרות שהוצגו לעיל חלות על כל הפקדות המעבידים לגופות גמל לתגמולים וקצבה, דהיינו במקרה של אדם העובד במספר מקומות עבודה, הסכום שייבחן הוא הוא הסכום הכולל ולא של כל מעביד בנפרד.
הגדלת שיעורי ההפקדה
במסגרת תיקון לתקנות מס הכנסה, ניתן יהיה להגדיל את שיעורי ההפקדה לקופות גמל. במקום השיעור של 5% מעביד ו - 5% עובד שחל במרבית המקרים, תינתן אפשרות לכל צד להפריד עוד שיעור של עד 2.5% נוספים ובלבד שסך ההפרשות לא יעלה על 14.5% מהשכר.
זיכוי ממס בגין תשלומים לקופת גמל / ביטוח חיים
סעיף 45א לפקודת מס הכנסה מעניק זיכוי ממס להפקדות בקופות גמל או בקופות לרכישת כיסוי ביטוחי מפני סיכון מוות. בתיקון נקבע, כי התקרה לזיכוי, במקרים בהם יועלה שיעור ההפקדה של עובד לקופות גמל לעמית שכיר, תהיה 7% מההכנסה המזכה, במקום 5%. התיקון נעשה במקביל לתיקון סעיף 47 לפקודה, כמתואר לעיל, לפיו שונה סכום ההכנסה המזכה עבור הכנסת עבודה מ- 9,900 ? לחודש ל- 7,000 ? לחודש (כמתואר לעיל).
מכל האמור נובע כי תקרת הזיכוי ממס בגין תשלומים לקופות גמל או בעת רכישת ביטוח חיים על ידי שכירים תהיה 7% מ- 7,000 ? לחודש השווה ל - 490 ? לחודש, במקום 5% מ- 9,900 לחודש, עובר לתיקון ? השווה ל- 495 ? לחודש. כלומר סך הזיכוי בגין הפקדה לתגמולים יהיה כמעט זהה, אם כי יינתן בגין הפקדה גבוהה יותר.
התיקון קובע במפורש כי במקרה של הפקדה לביטוח חיים, הזיכוי יינתן רק בגין מרכיב הביטוח ("הריסק") ולא בגין מרכיב החיסכון.
הכנסות מסכומים בגין אבדן כושר עבודה - האם נותרה הדרך לטעון לפטור ממס?
במסגרת התיקון לחוק, תוקן סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה ונקבע כי סכומים המשולמים לאדם על פי פוליסה לאבדן כושר עבודה ייחשבו כהכנסה. הכנסה זו תיחשב כ"הכנסה מיגיעה אישית" ותמוסה על פי שיעורי המס השולי. במקביל, תוקן סעיף 9(17) לפקודה ונקבע בו במפורש כי סכומים שהתקבלו מקופת גמל בגין אבדן כושר עבודה לא יהיו פטורים ממס מכוחו. נקבע כי תחולת התיקון בהקשר זה היא לגבי כספים בגין אבדן כושר עבודה בשנת המס 2005 ואילך. עם זאת, על מנת להקל על מי שמקרה הביטוח התרחש לגביו לפני תחילת החוק, נקבע כי אם ישתלמו הכספים על פי הביטוח למבוטח בסכום חד פעמי, ימשיכו לחול לגביו הוראות הדין הקודם.
גם לאחר כניסת התיקון לתוקף, וגם בנסיבות שאינן מנויות במפורש בסעיף, ניתן לטעון לפטור ממס על סכומים בגין אבדן כושר עבודה בנסיבות נוספות. כך לדוגמה, עיוור ונכה 100% זכאי לפטור על הכנסות מיגיעה אישית עד תקרה של כ - 500,000 ? לשנה. כמו כן, ייתכן כי ניתן לעשות שימוש בסעיפי פטור אחרים, כדוגמת סעיף 9(7) לפקודה הפוטר פיצויים על מוות או חבלה, אם כי בהקשר זה הדעות חלוקות לאור פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין הדר לב (ע"א 4635/94).
הוצאות לרכישת ביטוח אבדן כושר עבודה
התיקון מטיל מגבלות על הכרה בהוצאה לרכישת ביטוח מפני אבדן כושר עבודה במסגרת הוספת סעיף 32(14) לפקודה. הכלל הינו כי הוצאות כאמור לא יותרו בניכוי, אלא במגבלות המנויות בסעיף:
(א) הביטוח הוא ביטוח מועדף, דהיינו ? ביטוח שתקופתו תימשך עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות. כמו כן, אם יקרה מקרה הביטוח בטרם מלאו למבוטח 60 שנים, ישתלמו הכספים למבוטח, על דרך של קצבה, עד שימלאו לו 60 שנים או עד תום תקופת אובדן כושר העבודה, לפי המוקדם.
(ב) לא יותר ניכוי בשל הוצאה לרכישת הביטוח שהיא בסכום העולה על 2.5% מהכנסת העובד, כאשר סך כל הפרשות המעביד לביטוח אובדן כושר עבודה ולקופת גמל לתגמולים, שיוכר כהוצאה, לא יעלה על 7.5% מהכנסת העובד. לכן, אם יפריש המעביד, לקופת גמל כאמור, על חשבון מרכיב תגמולי המעביד, סך הגבוה מ-5%, יקטן הסכום המוכר כהוצאה מרכיב הביטוח, בהתאם, עד למקסימום כולל של 7.5%.
שינויים בקרנות הפנסיה הותיקות הגרעוניות
תיקונים נוספים הוכנסו בחוק ביחס לקרנות הפנסיה הותיקות, כחלק מהרפורמה שנועדה לצמצם בהן את הגרעון.
כחלק מהרפורמה, מונו כידוע מנהלים מיוחדים לקרנות, וכמו כן נקבע כי הזכויות של עמיתי קרנות הפנסיה יקבעו במסגרת תקנון אחיד, שיושתת על בסיס מספר עקרונות, ובהם אחידות, כללי חישוב ברורים, מנגנון איזון אקטוארי ופיקוח על ייעוד כספי הקרן למטרותיה.
הקטנת דמי הניהול בגין תשלומים המשולמים על ידי הקרן
כחלק מהרפורמה בתחום, החל מיום 1.10.2003, מנוכים דמי ניהול בשיעור 2% מכל התשלומים שמשלמת קרן פנסיה ותיקה גרעונית לעמיתיה, בין אם מתשלומי הפנסיה ובין אם מתשלומים חד-פעמיים. לדוגמא, פנסיונר המקבל פנסיה בגובה 4,000 ? לחודש משלם דמי ניהול חודשיים בגובה 80 ? (4,000 *2% = 80).
בעקבות לחץ ציבורי, תוקן החוק והופחתו שיעורי דמי הניהול החודשיים באופו מדורג, כך שבשנת 2004 שיעור הניכוי יהא 1/3%; בשנת 2005- 1% דמי ניהול; בשנת 2006- 1.5% דמי ניהול והחל משנת 2007 ? 1.75% דמי ניהול.
השכר החודשי המבוטח בקרן יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן, כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום המועברים לקרן.
על פי התיקון לחוק, נוסף ונקבע כי עם עליית גיל הפרישה ? יועלה אף גיל הזכאות לקצבת זקנה בהתאמה. הלכה למעשה, הותאם החוק לאמור בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.
הגדלת הפרשות העובד והמעביד לקרנות הותיקות
עובר לתיקון חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, הופרשו לקרן הפנסיה 17.5% משכרו של העובד בכל חודש, מתוכם 5.5% הופרשו על ידי העובד ו-12% הופרשו על ידי המעביד (6% בגין פנסיה, ו-6% בגין פיצויים כאשר את רכיב הפיצויים ניתן להגדיל עד 8.33%).
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
ניר הורנשטיין, עו"ד; טלי בן-צדוק, משפטנית
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
