הרפורמה במס - ברוכה הבאה (פורסם בבטאון איפ'א) 

לא מעט ביקורת מוטחת בימים אלה על המלצות ועדת בן בסט. יש הטוענים כי ההמלצות אינן ישימות, יש המתקוממים כנגד הטלת מס העזבון, יש המוחים על מיסוי שוק ההון ואפיקי החסכון, ויש החרדים מהפגיעה בזכויות מסוימות של עובדים (מיסוי קרנות ההשתלמות, ביטול חצי נקודת זיכוי לנשים, ביטול הטבות לעבודה במשמרות וכו'). אכן, רפורמה במס אינה יכולה לרצות את כולם, וכנראה לעולם לא תושג הסכמה בשאלה מהו "צדק חברתי". עם זאת, אין ספק שהרפורמה עומדת במטרה מרכזית אחת שהציבה הועדה לעצמה - עקרון הגלובליזציה. בעולם הנדמה יותר ויותר לכפר קטן, בעולם בו קיימת ניידות גבוהה של עובדים, הון, סחורות ושירותים, ותחרות עזה על משאבים אלה - מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. מבחינה זו, עמדה הועדה במטרתה בהצלחה, ויישום המלצותיה, בייחוד בתחום הפחתת שיעורי מס רווח ההון, יאפשר למדינת ישראל להשתלב טוב יותר בכלכלת העולם, ולהגביר את יכולתה להתמודד בתחרות העולמית מול כלכלות מדינות המערב. בהפחתת שיעור המס על רווחי הון יש כדי להקטין את הפער שהיה קיים עד כה בתחום בין מדינת ישראל לבין מדינות מפותחות, פער שהוביל לכך שיזמים רבים קבעו את פעילותם בדרך של מיזמים וחברות עתירות שווי בחו"ל משיקולי מס, עקב החשש למיסוי של עד 50% על מכירה עתידית של מניותיהם. תמריץ להגר לחו"ל היה קיים אף לעובדים בתחום ההיי-טק, בכל הנוגע לאופצית ומניות שהתקבלו על ידם וכן למשקיעים שונים.
לצד הפחתה של שיעורי המס מציעה הועדה הרחבה של בסיס המיסוי על ההון והחסכון, וביטול פטורים שהיו קיימים עד כה בהקשר זה. עם זאת, אין כל סיבה לחשוש ממס על הבורסה או על אפיקי החסכון. מיסוי על הבורסה מקובל ברב מדינות המערב, ודווקא הפטור הנוהג בישראל ביחס לאפיקים מסויימים הינו החריג. הרחבה של בסיס המס קיימת אף בהצעה לעבור למיסוי על בסיס פרסונלי, שיטת מיסוי המקובלת במרבית המדינות המפותחות ומטרתה למנוע התחמקות ממס באמצעות תכנוני מס פשוטים למדי. אף הביקורת על מס העזבון אינה מוצדקת. הטלת מס עזבון מקובלת במדינות מפותחות רבות, בדרך כלל בשיעורים גבוהים הרבה יותר מהשיעור המוצע על ידי הועדה. זאת ועוד, הטלת מס עזבון על פי המלצות הועדה, קרי רק על חלק הירושה העולה על 2 מיליון ש"ח לאדם, אין בה כדי לפגוע בכלכלה, ויש בה כדי לחלק את העושר בצורה שוויונית יותר בין השכבות השונות באוכלוסיה. לבסוף, אף המטרה של הקטנת נטל המס על הכנסות מעבודה, הינה מטרה ברוכה ויש בה כדי לעודד את המשק, ולהקטין את המוטיבציה של עובדים (בייחוד מתחום ההיי-טק) להגר לחו"ל. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי לאור ההמלצות המשיקות שעניינן ביטול פטורים מסויימים ביחס לעבודה, מיסוי קרנות ההשתלמות, ביטול הטבות בתחום קופות הגמל ומיסוי אפיקי החיסכון, נראה כי נטל המס על עבודה יופחת במידה מצומצמת הרבה יותר מכפי שמוצגים הדברים על ידי הועדה, אם בכלל.
אכן, העקרונות הכלליים עליהם מבוססת הרפורמה הינם עקרונות ברוכים. עם זאת, עדיין רבה הדרך עד לאימוצם, וקשה לא פחות העבודה לפרוט עקרונות אלה לכדי הוראות מיסוי פרטניות, שאינן יוצרות עיוותי מס והינן יעילות כלכלית וצודקות חברתית. כבעבר, איפ"א תוסיף ותעמוד על המשמר, תציע, תנחה ותבקר במהלך הליכי החקיקה, על מנת למנוע את הסכנות ולהוביל לאימוצה של רפורמה שתביא להשתלבות טובה יותר של מדינת ישראל בכלכלת העולם.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי