בבואנו לבחון מהו הנזק עליו מכסים הפיצויים עלינו להבחין בראש ובראשונה בין נזק של אובדן הכנסה שוטפת ברת מיסוי לבין נזק של אובדן מקור ליצור ההכנסה כאמור או כל נכס המשמש ביצורה ולבין נזק שאינו אובדן הכנסה שוטפת ברת מיסוי או נכס הון כאמור. בהתאם להבחנה כאמור, נוכל לקבוע אם הפיצויים יוצרים חבות במס והאם המדובר בחבות במס לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה הדן במיסוי הכנסות שוטפות או במס לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה הדן במיסוי רווחי הון [ראו לעניין זה את פסקי הדין הבאים: ע"א גורדון לעיל; ע"א 391/70 קציר נ' פ"ש ת"א 1; עמ"ה 195/81 ארטרון נ' פ"ש ת"א 2 וכו')
כאמור לעיל, יתכנו גם מקרים בהם הפיצויים מצד אחד אינם מכסים על אובדן הכנסה פירותית שוטפת ברת מיסוי ומאידך אינם מכסים על אובדן נכס הון. לדעתנו, הפיצויים כאמור כלל אינם יוצרים חבות במס בידי נישום.
דוגמא לפיצויים כאמור הינה פיצויים בגין פגיעה בנכס הון שלא יצא מידי הנישום גם לאחר הפגיעה כאמור. במקרה כזה הואיל ומצד אחד הפיצויים הינם פיצויים הוניים ואינם חייבים במס לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה ומאידך הואיל ולא מתקיים אירוע של מימוש נכס המקים חבות מס רווח הון, הרי שלכאורה אין בפיצויים כאמור כדי ליצור אירוע מס בידי נישום. ואולם, כאן תיתכן טענת רשויות המס כי גם פגיעה בנכס שלא יצא מידי נישום יוצרת אירוע מס של רווח הון, שכן יש לראות בנכס שנפגע כאילו מומש חלקית. דוגמא נוספת לפיצוי הוני שלדעתנו אינו יוצר חבות במס הינה פיצוי בגין פגיעה בנכס ערטילאי כלשהו של הנישום, כגון שמו הטוב או פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לנישום.
יש לציין כי בפקודת מס הכנסה נקבעו גם הוראות פטור מפורשות לסוגי פיצויים מסוימים. כך לדוגמא, סעיף 9(7) לפקודה פוטר ממס פיצויים בגין חבלה או נזק גוף (לדעתנו, ניתן לפרש את הוראות הסעיף גם ככוללות נזק נפשי). הוראת פטור נוספת קבועה בסעיף 9(19) לפקודת מס הכנסה הדן בפיצוי על פי פוליסה לביטוח חיים והקובע תנאים מפורשים לזכאות לפטור כאמור.
לעיתים לא קל לזהות את ראשי הנזק בגינם ניתן הפיצוי. הבחינה כאמור יכולה להיעשות ע"י בחינת המסמכים בהם הוא נקבע (הסכם פשרה או פסק דין). יחד עם זאת, נקבע זה מכבר בפסיקה כי יש לבחון את הפיצוי לפי מהותו האמיתית ולא לפי הצורה שהולבשה עליו ע"י הצדדים להסכם הפשרה [ראו לעניין זה ע"א 463/71 שטיין נ' פ"ש ת"א 1; ע"א 506/71 חפץ נ' פ"ש]. עוד נקבע כי גם כאשר מדובר בפסק דין המהווה הסכם פשרה בו נקבע למשל כי מדובר בפיצוי בגין "עגמת נפש ונזק לא ממוני" ? רשויות המס יבחנו את מהותו האמיתית של הפיצוי גם כן, ללא חשיבות קבלת ההסכם שבגינו תוקף של פסק דין [ראו לעניין זה עמ"ה 110/95 יוסף גז נ' פ"ש חדרה]. יש לציין כי גם נישום יכול להסתמך על פס"ד גז על מנת להוכיח את ראשי הנזק האמיתיים עליהם מכסים הפיצויים על אף שהדבר עומד בסתירה לפסק דין או הסכם פשרה מפורשים.
יש לציין כי גם אופן חישוב הפיצויים אינו בהכרח מלמד על מהותו. כך פיצוי הוני יתכן ויחושב בהתבסס על החישוב המסתמך על תשלומים המהווים כשלעצמם הכנסה פירותית. כך בעניין חפץ לעיל נקבע כי אין בעובדה כי מענק פרישה של עובד מחושב כפונקציה של משכורתו השוטפת כדי ללמד כי המדובר בהכנסה פירותית שוטפת והמהות האמיתית של המענק כאמור הינה תשלום שבהון.
על ההלכה לעיל חזר גם לאחרונה בית המשפט בעניין חוטר ישי (ע"פ 365/98 מיסים יד-4, עמ' 389) שם נקבע כי העובדה שהנזק חושב כפונקציה של דמי שימוש חודשיים בנכס אינה משנה את אופי הפיצוי כפיצוי הוני (פטור באותו עניין).
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
הלנה בן ברוך, עו"ד ; רונן ארויו, עו"ד (רו"ח)
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
