היבטי המס של פיצויים מחברת ביטוח לאור דחיית ערעור חוטר-ישי 

ברשימתנו הקודמות בחנו את היבטי המס של פיצויים המשולמים מחברת ביטוח בגין הנזק שנגרם למבוטח. באותן רשימות העלינו את הטענה כי המצב המשפטי הקיים מאפשר במקרים מסוימים לטעון כי הפיצויים כאמור אינם יוצרים חבות במס בידי מקבלם וזאת כאשר הפיצויים אינם מלווים בויתור על נכס הון ואינם מכסים על אובדן הכנסה פירותית חייבת כלשהי.
במסקנתנו לעיל הסתמכנו בין היתר על פסק הדין שניתן בהליך פלילי בעניין חוטר ישי (ע"פ 365/98 מיסים יד-4, עמ' 389), שם נקבע כי העובדה שהנזק חושב כפונקציה של דמי שימוש חודשיים בנכס אינה משנה את אופי הפיצוי כפיצוי הוני (פטור באותו עניין), קביעה אשר הביאה לזיכויו של הנאשם שם מאשמה פלילית.
ואולם, הניתוח כאמור לעיל לא אומץ ע"י פסק הדין האזרחי אשר ניתן לאחרונה בעניין חוטר ישי. באותו הליך דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ברכה אופיר תום את הטענה, לפיה הפיצויים ששולמו למערער אינם יוצרים חבות במס בידיו וקבעה כי המדובר בהכנסה פירותית טעונת מס, הנגזרת מדמי השימוש הראויים שקיבל המערער מהפולשים.
עובדות פסק הדין היו כדלקמן: בשנת 1962 חכר המערער את הקרקע מהמינהל. בשנת 1989 גילה המערער כי על הקרקע שבבעלותו עלו פולשים ? חברת גנות מתכת ובעליה שעשו במקום כבשלהם והפכו את השטח למחסן גרוטאות בהן סחרו. החוכרים חתמו על ההסכם עם המערער שבו התחייבו לפנות את הגרוטאות מהשטח. משלא עמדו בהתחייבות זו, הוגשה נגדם תביעה לפינוי וכן למימוש הפיצוי המוסכם. בעקבות התביעה כאמור שילמו הפולשים למערער 400 אלף שקל בגין נזקי הפלישה לקרקע, אשר חושבו כפונקציה של דמי השימוש ראויים בקרקע. פקיד השומה קבע כי הפיצויים הינם בגדר דמי שימוש המהווים הכנסה פירותית חייבת ולא בגדר פיצוי על הנזק שנגרם לבעלי הקרקע עקב אי פינויה.
כנגד המערער אף נפתח הליך פלילי שבו כאמור לעיל זוכה המערער מכל אשמה פלילית.
בית המשפט בהליך האזרחי לעומת זאת אימץ דווקא את עמדת פקיד השומה וקבע כי תשלום הפיצויים באותו עניין התבסס על עילה של דיני עשיית עושר ולא במשפט, דהינו עילה חוזית שמכוחה שולמו למערער דמי השימוש הראויים ולא על עילה נזיקית של פגיעה ברכוש והסגת גבול, אשר על כן המדובר בהכנסה פירותית חייבת ולא בהכנסה הונית פטורה.
לדעתנו, החלטת בית המשפט בהליך האזרחי היתה נכונה אילו כוונת המערער בהסכם עם הפולשים היתה להשכיר את הקרקע לפולשים ולגבות דמי שימוש בה או לפנות את הקרקע מהפולשים לצורך השכרתה לאחרים בתמורה. במקרה כזה הפיצויים אכן היו באים במקום דמי השימוש שהיו נגבים ע"י המערער במקרה של קיום החוזה עם הפולשים ולפיכך אכן היו יוצרים הכנסה חייבת פירותית בידי המערערת.
ואולם, העובדות שנדונו בפסק הדין היו לעניות דעתנו שונות במקצת מהמצב המתואר לעיל, שכן מטרת המערער בחוזה עם הפולשים היתה להפסיק את הפלישה ואת הנזקים הנגרמים ע"י הפלישה ולא להמשיך את הפלישה בתמורה לתשלום דמי שימוש מהפולשים. במקרה זה דמי השימוש הינם כלי מדידה בלבד של הנזק שנגרם למערער בעקבות הפלישה ואין בהם כדי ללמד כי דין הפיצוי המשולם בגין הנזק כאמור כדין דמי שימוש המהווים הכנסה פירותית חייבת בידי בעל קרקע.
לסיום, למרות שבית המשפט בהליך האזרחי בעניין חוטר ישי הגיע לתוצאה אופרטיבית של חיוב המערער במס בגין הפיצויים שקיבל מהפולשים ניתן עדין להעלות טענת פטור במקרה של פיצויים נזיקיים מסוימים. וזאת מכיוון שהחלטת בית המשפט לחייב את הפיצויים במס שם נבעה מסיווג הפיצויים כפיצויים חוזיים שמקורם בדיני עשיית עושר ולא במשפט ולא כפיצויים נזקיים שמטרתם לפצות על נזק שנגרם.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
הלנה בן ברוך, עו"ד
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי