א. שינוי סטאטוס - מושבו של אדם, יחיד או תאגיד, הינו מעניני הסטאטוס. לא מקובל דרך כלל לפרש חוקים המשנים סטאטוס באופן רטרואקטיבי. לפיכך, ניתן לומר כי חברה זרה שהתאגדה בישראל (קרי, השליטה וניהולה מופעלים מחו"ל לדוגמא מארה"ב) לא תהפוך לחברה תושבת ישראל, אך בשל כך שסעיף ההגדרות שונה ב-1.1.03 וכיום כל חברה שהתאגדה בישראל נחשבת לתושב ישראל. השווה לדוגמא לפסיקה בעניני דין מעמד אישי לפי מקום המושב (סקורניק).
ב. הוראות רטרואקטיביות אינן מקובלות בדיני מיסים, אלא מכח חקיקה מפורשת, וגם חקיקה כזו מסוייגת דרך כלל בשל סרוב ועדות הכנסת לאשר חקיקה מיסים רטרואקטיבית למעט מקרים נדירים.
ג. חברה שהתאגדה השלימה את פעולת יסודה וכל פרשנות לפיה מייחסים נפקות מיסויית (סטאטוס) לעצם ההתאגדות, פרושה ייחוס תוצאות מס לפעולה שהסתיימה. אין מקום להשוות זאת לשינוי מס על מכירת נכס שנרכש בעבר, או הוצאות רכב שנאסרו לגבי רכב שנרכש קודם לאיסור (בג"ץ בראז), זאת מאחר וכאן תחולת המס הוא על פעולות שטרם נעשו (שימוש ברכב או מכירה עתידית), בעוד שביחס לחברות מדובר בשינוי סטאטוס המשפיע על שלל חוקים ולא רק על פעולה אחת מוגדרת ועתידית. קרי, הסטאטוס חובק בתוכו מספר פוטנציאלי גדול של פעולות שיניבו חבויות מס ידועות ובלתי צפויות. כמדיניות, איפוא, ניתן לפרש כי שינוי מאפייני הסטאטוס שנוצר, לצרכי מס, הוא חקיקה רטרואקטיבית בשל שהיקפה אינו מוגדר, גדול ומקיף, בניגוד להילכת בראז לעיל.
התוצאה: יזמי חברות סטרט-אפ (Start-up) המתלבטים בין חברה זרה וישראלית, יטיבו (אם החליטו כבר על חברה ישראלית) לרכוש אך חברה ישראלית ישנה, שהתאגדה לפני 1.1.03.
הערה לסיום: מתוך חוסר ראיה לטווח ארוך, מייקרת מדינת ישראל הקמת חברות ישראליות, ע"י הטלת עיצומים עליהן ועל מנהליהן. צעד כזה ימנע יזמים מלהקים חברה בישראל ותפחית התחלות עסקיות! האם לזה קיוותה מדינת ישראל.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
