כיום, מקום העבודה הופך יותר ויותר ממוחשב, הטכנולוגיה מאפשרת לעובד ערוצים נוספים שלא היו לרשותו קודם לכן. אבל לא מדובר בפחות מחרב פיפיות, שכן באותו אופן בדיוק גורמים כאלו ואחרים עלולים לחדור לפרטיותו של העובד וליירט מידע, אשר מקורו, לעיתים בעובד עצמו. כך אחד מהצדדים השליליים בהקמת סביבת עבודה ממוחשבת ומקוונת היא האפשרות לפגיעה בפרטיות העובדים.
תרבות המחשבים חדרה לכל תחומי החיים ותחום התקשורת בפרט התפתח תוך שהוא משתלט על תחומים רבים מחיי היום יום של כולנו. המקום בו הפגיעה היא אולי המוחשית ביותר, שכן אנו נמצאים בו רוב שעות היום שלנו, הוא מקום העבודה.
המחשב בו העובד משתמש למטרות עבודה, משמש לעיתים גם כתיבת מכתבים פרטיים, שליחת הודעות פנימיות וחיצוניות למקום העבודה באמצעות הדואר האלקטרוני, גלישה באינטרנט, הנחת שומר מסך אישי ועוד דברים נוספים אשר הינם בתחום ה"פרטי". לפיכך, כל אותן פעולות אמורות לחסות תחת הגנת הפרטיות, המעוגנת כיום בחוקי היסוד.
ברור כי גם למעביד ישנו אינטרס בפיקוח אחר פעולותיהם של עובדיו, גם לעניין השימוש במחשבים, למשל, עובדים הגולשים זמן רב באינטרנט במקום לבצע את מלאכתם, והמפירים את האמון שניתן בהם ואף את ההסכם שנכרת עמם בעת העסקתם.
היבט נוסף, הוא היבט האחריות השילוחית של מעביד למעשי עובדיו. לעניין זה ירצה המעביד לגלות ולטפל בהתאם בעובד המבצע פעולה בלתי חוקית ממקום עבודתו והמשתמש בכלים שהמעביד מסר לידיו למטרות אחרות. היות שהאצבע המאשימה עלולה להיות מופנית בסופו של יום למעביד, הרי שלמעביד תהא מוטיבציה לנטרל פעולות עובד מעין אלה.
דוגמא מובהקת מהתקופה האחרונה ניתן לראות בפסק דין שניתן בארצות הברית בתיק Continental Airlines Blakely v. בו נפסק כי על מעביד האוחז במידע שעובדיו עוסקים בפעילות אשר עלולה להטריד אחרים בפורומים באינטרנט, לנקוט באמצעים שיסכלו את הפעולות האסורות של עובדיו. שם דובר על עובדת של חברת התעופה קונטיננטל, אשר זכתה בעבר בתביעה בגין הטרדה מינית, זכתה בפיצוי כספי נוסף בגין הערות משפילות אשר הועלו על-ידי עובדי החברה בפורומים באינטרנט.
ואולם לצורך פיקוח על פעולות העובדים נדרשת למעביד האפשרות לבחון את המידע שעובדיו מקבלים ו/או מוציאים בתחום העבודה. מנגד, ברי כי בפעילות זו של המעביד ישנה פגיעה הלכה למעשה בפרטיות עובדיו.
בעשותו כן נפתח בפני המעביד צוהר חדש לנפשו, מחשבתו ורצונו של העובד. צוהר שללא ההתפתחות הטכנולוגית הזו ספק אם היה נפתח בפניו.
בארצות הברית, המחוקק והרשות השופטת נתנו דעתם לסוגיית הפרטיות במשרד המקוון ונעשה שימוש רב בתיקון הרביעי לחוקה האמריקנית במקרים של חדירה לתחום הפרט במקום העבודה. למרות שהתיקון הרביעי אינו מתייחס באופן ספציפי לפרטיות העובד במקום עבודתו, נעשה שימוש נרחב במבחנים שפותחו ברבות השנים גם במקרי פרטיות העובד.
בית המשפט העליון בארה"ב פיתח את מבחן הסבירות באמצעותו ניתן לחדור לפרטיות העובד. במקרה של O?Connor v. Ortega הועמדו שתי זכויות מהותיות האחת מול השנייה, זכות העובד לפרטיות והזכות של המעביד לעשות ככל העולה על רוחו בקנייניו הפרטי. המבחן בנוי משני חלקים - הראשון מתייחס לביצוע תפיסה של מידע פרטי כאשר קיים בסיס סביר לכך שהעובד פוגע באמון שהמעביד נתן בו, והחלק השני מתייחס לביצוע תפיסת המידע, במובן זה שלא תהיה חודרנית יתר על המידה בהתבסס על אופי הפגיעה באמון המעביד.
למרות שקיים הגיון בטענה זו כי למעביד זכות לעשות ככל העולה על רוחו במחשבים ואמצעי התקשורת שבבעלותו, עדיין יש גבול בין מימוש זכותו זו של המעביד לשמירה על זכותו של העובד לפרטיותו.
בישראל פרטיותו של העובד מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 לחוק קובע כי
"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו"
וכי
"אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו"
ועוד כי
"אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו"
וכן כי
"אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו"
אם מתייחסים למחשב כאל חלק ממוחו של האדם, על המעביד להתייחס להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כברירת מחדל ככל שהדבר נוגע למעקב אחר עובדיו.
בנוסף על המעביד להתמודד עם תנאי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 החולשים על חוקיות ניטור ותפיסת מידע. החוק חל גם על תקשורת בין מחשבים ולפיכך "האזנה" של המעביד לדואר אלקטרוני ולכל מידע אחר שמתקבל ו/או יוצא ממחשבו של העובד, ולא על-פי הנחיות החוק מהווה מעשה בלתי חוקי.
אם המעביד רוצה בכל זאת לבדוק את המידע האלקטרוני המצוי במחשבי עובדיו, עליו ליידע אותם כי הוא "מאזין" להם ולקבל את הסכמתם לכך.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, בנוסף לצוות המומחים (רו"ח ויועץ-פנסיוני) והצוות האדמיניסטרטיבי.
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
