שמות הפעולה בלשון העברית . איך הם נוצרים. מה תפקידם . מה ייחודם בעברית החדשה.  

שמות הפעולה בעברית החדשה באים ממערכת הפועל. איך נזהה פועל ? על ידי הבדיקה של האם יש לו נטייה בעבר בהווה בעתיד ובציווי . לדוגמה : הלך , הולך, ילך , לך !קיימת קטגוריה נפרדת נוספת באותה מערכת והיא שם הפועל או המקור הנטוי. על ידי הוספת ל' "ללכת" . המקור הנטוי או שם הפועל יצטרף לעיתים קרובות לפועל נוסף כגון רוצה ללכת , חייב ללכת , צריך ללכת . וכו' (אם אתה רוצה ללכת , לך!).
הדיון כאן הוא בשמות אמיתיים . מהו שם אמיתי ? שם שניתן להוסיף לו את המלה "של" או בנטייה שלי , שלו , שלה, וכו' וגם את ה' הידיעה . שם הפעולה הוא תוצר של הפעולה עצמה : התוצאה של הלך היא "הליכה". ובהוספת "של " בנטייה : "הליכתו" = ההליכה שלו .
באנגלית מקבילים שמות הפעולה לעברית על ידי הוספת ing לפועל going .אך לעברית יש יתרון עצום . עולם השורשים בעברית נושא איתו משמעויות רבות . ניואנסים. שדות משמעות רבים, וגם ניתן לצרף אליהם את הבניינים המחזקים את יכולת התמרון שלנו .
בניין הפעיל מייצר הרבה מאוד שמות פעולה : הצהרה, אחלמה,הבחנה, אבחנה.למה ה -ה' וה - א' מתחלפות ? כי זוהי תופעה רבת שנים בעברית . ומה יתרונה ? שניתן להוסיף בידולים ואבחנות בין המילים.אבחנה = דיאגנוזה. הבחנה = הסתכלות , התבוננות .
עכשיו נעביר את השמות לבניין פיעל : אבחון . וכך נוצר שושר שאינו מורכב מ- 3 עיצורים אלא מארבעה ( שורש תנייני או משני . המאפשר לנו ליצר אינסוף מילים חדשות על פי הצורך .

עדה שנים מורה אקדמית מוסמכת ללשון עברית
adashanim@gmail.com מורה ללשון עברית .

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי