"תנאי למתן ההטבות לפי פרק זה הוא הודעה לפקיד השומה בתוך 30 יום ממועד העברת הנכס על העברתו, לרבות דוחו"ת, הצהרות ופרטים, אשר יקבעו בתקנות."
2. כמו כן, ניתן לאחרונה פסק דין העוסק בדין נישום שלא ביקש את תחולת סעיף 101 לפקודה במועד רישום מניותיו למסחר בבורסה, ובשל פגם זה בלבד נשללה ממנו הזכות להנות מהוראותיו של הסעיף, וזאת למרות שאין כל מניעה לבקש את תחולתו, שכן אין מה להפסיד מכך.
באותו פסק דין, עמ"ה 178/97 רוזנבוים אברהם ואח' נ' פ"ש ת"א 4 מיסים יד/3 עמ' ה-98 נקבע, בהקשר לכך כי:
"הבקשה לפי סעיף 101(א) לפקודה; האם הוגשה זו כדין בענייננו?
השאלה היא עובדתית פשוטה, וכך גם דרך הוכחתה.
כל שהיה על המערער לעשות על מנת לשכנעני כי פעל כיאות במסגרת סעיף 101(א) וכי הגיש למשיב, פיזית, בקשה לאי החלת החזקה המעוגנת בו, עליו, היה הצגתה של אותה בקשה בפני, או הבאת ראיה ישירה כלשהי שזו אכן הוגשה למשיב בצרוף לדו"ח הראשון שהגיש לאחר רישום מניותיו בבורסה, הוא כאמור הדו"ח לשנת 91'.
דבר מאלה לא נעשה בענייננו, ועל כך אין לי אלא לתמוה לא מעט."
ולאור נתונים אלה, קובע בית המשפט כי:
"האם יוכל המערער להנות מהחלת האופציה המעוגנת בסעיף 101(א) עליו, גם אם לא פעל על פי האמור בו?
דומה, כי כבר בעצם השאלה כניסוחה זה, וכניסוחה על ידי הצדדים בסיכומיהם, טמונה התשובה המתחייבת לגביה. לכאורה, אך מובן מאליו הוא, כי כאשר מוצב בסעיף חוק, תנאי המתלה את תחולתו של הסעיף על אדם, במילויו של אותו תנאי על ידו, הרי אי מילויו כאמור, מונע בהכרח החלתו עליו." (הדגש הוסף)
3. מכל האמור לעיל, נראה, כי ללא קבלת אישור לדחיית מועד מתן ההודעה מרשויות המס, העשוי להנתן או בשל נסיבות מיוחדות, או בשל הפעלת סעיף 150 לפקודה בצרוף עם פס"ד טמפו (עמ"ה 186/81 טמפו נ' פשמ"ג ? פד"א יג' עמ' 204), אי הדיווח בזמן שולל את תחולת הטבות הסעיף.
4. יחד עם זאת, האמור בפס"ד רוזנבוים לעיל ניתן לאור היות השימוש בסעיף 101 לפקודה משולב עם תכנון מס אגרסיבי, כמו כן הבקשה להחלת סעיף 101 לא נמסרה מספר רב של שנים ולא היה מדובר באיחור קל, על כן מכל אלה יתכן שבנסיבות מקלות יותר, היה קובע בית המשפט אחרת.
4. יתרה מכך, אפשרות קבלת הארכת מועד לדרישת דיווח (שלא קוימה במועדה), המהווה תנאי לתחולתה של הקלה/פטור ממס, הוכרה אף בפסק דינו של ביהמ"ש העליון (ע"א 1613/92 אביגדור זיו נ' מנהל מס שבח מקרקעין מיסים י/5 עמ' ה-5), שם נקבע כי הוראת חוק דומה לזו הנדונה בענייננו, על-פיה קיים תנאי של מתן הודעה על נאמנות לרשויות מס שבח לשם קבלת הפטור ממס בהעברה מנאמן לנהנה, אינה עניין של "יהרג ובל יעבור", היינו נקבע כי תנאי הדיווח אינו תנאי הכרחי לשם ההכרה בקיומה של הנאמנות. פועל יוצא מהחלטת בית המשפט הוא כי במקרים בהם מתאחר הדיווח לרשויות מס השבח על רכישת הנכס בנאמנות, רשאי הנישום לבקש מהמנהל שיאריך את מועד הדיווח מכח הסמכות הנתונה לו בסעיף 107 לחוק מס שבח. ואכן, במקרים בהם ישתכנע המנהל כי אכן מתקיימת נאמנות אמיתית, שומה עליו להעניק את הארכת המועד, באם הדיווח לא ארע בזמן מ"סיבה מספקת" כאמור בסעיף 107.
כך, באופן אנאלוגי, יכולה אותה הארכת מועד להתבקש מפקיד השומה עד להיות המועד להגשת שומה לאותה שנת מס או אף מעבר לכך ע"י הגשת דוח מתקן או הגשת השגה מכח סעיף 150, שתהווה את תיקון העדר הדיווח.
אברהם אלתר, עו"ד avi@altertax.co.il
ורונן ארויו, עו"ד (רו"ח)
משרד דר' א. אלתר ושות' עורכי דין http://www.altertax.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
