ג'ורג' בורבה עבר תאונת דרכים. כתוצאה ממנה נפגע תפקוד ידו הימני. בורבה הגיש תביעה להטבת נזקיו כנגד מבטחת רכבו בבטוח חובה, חברת הבטוח אליהו.
במסגרת התביעה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר קבע כי לבורבה נותרה נכות בשיעור 15 אחוז לצמיתות.
יחד עם זאת אישר המומחה הרפואי בחקירתו הנגדית בבית המשפט כי ניתוח עשוי לשפר את מצבו של בורבה ואחוזי ההצלחה של הניתוח הנם מעל 90 אחוז.
לעומת זאת הוצג בבית המשפט מסמך של הרופא המטפל אישית בבורבה ובו נאמר שאין צורך בניתוח.
כאשר נדרש להביע דעתו על האמור במסמך, הודה המומחה הרפואי מטעם בית המשפט כי ישנה אסכולה כזו, אך לדעתו רוב הרופאים העובדים בבית חולים ימליצו במצב כזה על ביצוע ניתוח.
השופט דוד חשין, שבפניו הובא העניין לראשונה בבית המשפט המחוזי בירושלים קבע, שאילו שאלת הניתוח הועמדה לפניו בסמוך לתאונה, כי אז היה מורה שמוטל על בורבה לשפר את מצבו בניתוח. אולם הואיל ועברו מאז שנתיים, וסיכויי ההצלחה קטנו במידה רבה, אין בורבה חייב עוד לעבור את הניתוח.
על קביעה זו הגישה חברת אליהו ערעור לבית המשפט העליון.
לטענתה, אף אם כיום הנזק הוא כבר בלתי הפיך, ולא ניתן להקטינו בניתוח, הרי בורבה עקב התנהגותו הבלתי סבירה הוא אשר גרם לנזק.
לכן יש לנכות מסכום הפיצויים את שעור הנזק שבורבה יכול היה למנוע אילו עבר את הניתוח.
המחלוקת הובאה בפני השופט צבי טל.
בפתח דבריו מבהיר השופט כי הנטל להקטין את הנזק הוא יסוד מוסד במשפט. נטל זה מוטל גם ביחסים שבין מבוטח לבין מבטח לפי סעיף מפורש בחוק חוזה הבטוח.
יחד עם זאת במקרה של בורבה אין לפקוד עליו את עניין סירובו להינתח. יש לזכור שמדובר באדם שהלך בעצת הרופא עליו הוא סומך. אף המומחה הרפואי מטעם בית המשפט הודה שקיימת אסכולה כזו ברפואה.
גם בפסיקה האנגלית והאמריקאית קיימת הבנה לתובע אשר מאמץ את עצת רופאו האישי, אפילו הדעה הכללית בין הרופאים נוטה לכוון ההפוך. כל זאת בתנאי שיושרו ויכולתו המקצועיים של הרופא האישי עמדו במבחן.
השופט טל קובע כי המקרה של בורבה שונה ממקרה קודם בו דן בית המשפט העליון. שם הפחית בית המשפט העליון מפיצוייו של מבוטח עקב סירובו לעבור ניתוח שהיה מחזיר אליו את מאור עיניו.
אלא ששם, מבהיר השופט טל, הנפגע לא הצליח להניח את דעת בית המשפט כי אכן הוא חושש מפני הניתוח ובית המשפט חשד כי הנפגע עומד לעבור ניתוח כזה לאחר המשפט.
במקרה של בורבה לא פקפק בית המשפט באמינותו ובנימוקיו שלא לעבור את הניתוח.
כל ניתוח טומן בחובו סכנות, בין גדולות ובין קטנות. זכותו של אדם להחליט אם הוא מוכן לקחת על עצמו את הסיכון הכרוך בניתוח, ואין ללחוץ עליו בקבלת החלטה זו, לא בדרך ישירה ולא בדרך עקיפה של הפחתת סכום הפיצויים המגיעים לו.
זכותו זו של האדם לגופו קיבלה - לדעת השופט טל - משנה תוקף עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו אשר קובע כי "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
גם ניתוח רפואי, מוסיף השופט טל, מהווה פגיעה בגופו של אדם, ויש להשאיר לאדם אוטונומיה על גופו ולהחליט אם הוא חפץ בפגיעה זו. כל עוד החלטה זו היא כנה מבחינה סובייקטיבית ומבוססת גם אובייקטיבית, אין "להענישו" עליה בהפחתת הפיצוי המגיע לו במומו.
לפיכך דחה השופט טל את ערעורה של אליהו בנקודה זו וסירב להפחית מפיצוייו של בורבה את הסכום המתאים עקב התנגדותו לעבור את הניתוח שהיה משפר את מצבו הרפואי.
מסמך 206
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
