כדי שההלוואה לא תכביד, במקרה מות אחד מהם, הצטרפו בני הזוג לפוליסה קבוצתית לביטוח חיי הלווים בבנק. הפוליסה הוצאה בחברת הביטוח מגדל.
כחצי שנה לאחר מכן, נפטר הבעל מדום לב.
האלמנה פנתה למגדל בדרישה כי זו תשלם את יתרת ההלוואה לבנק.
מגדל סירבה לדרישה, בטענה שהמנוח הסתיר ממנה, כי הוא סובל מיתר לחץ דם.
האלמנה הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, הן נגד מגדל והן נגד הבנק.
במשפט התברר, כי שש שנים קודם לעשיית הביטוח במגדל, רכש המנוח פוליסת ביטוח חיים בחברת כלל. לחברת כלל גילה המנוח כי הוא סובל מעודף לחץ דם. למרות גילוי זה, התקבל המנוח לביטוח בכלל, אמנם לא לפני שנדרש והסכים לשלם תוספת פרמיה של 75 אחוזים.
האלמנה נתפסה לעובדה זו. היא מוכיחה בעליל כי גם מגדל לא הייתה מסרבת לבטח את המנוח, אילו הייתה יודעת על יתר לחץ הדם. האלמנה הביאה כתנא מסייע גם את רופא המשפחה. זה העיד כי בביקורו האחרון של המנוח, סמוך להוצאת הפוליסה במגדל, ירדו ערכי לחץ הדם והוא אף הורה לו להפסיק את הטיפול התרופתי.
אלא שבין לבין, כשנה לפני עשיית הביטוח במגדל, נמדדו אצל המנוח ערכי לחץ דם גבוהים במיוחד.
החתם הרפואי מטעם מגדל, פרופ' ארדון רובינשטיין, הודה כי לאור ערכי לחץ הדם שנמדדו לפני שש שנים, גם הוא, כמו כלל, היה מקבל את המנוח לביטוח תוך תוספת פרמיה. אולם מאז השתנתה התמונה. פרופ' רובינשטיין העיד כי לאור ערכי לחץ הדם הגבוהים שנמדדו בשנה האחרונה, לא היה מקבל את המנוח לביטוח. לדעתו, כך גם הייתה נוהגת כל חברת ביטוח סבירה אחרת.
השופט דוד גלדשטין, מצא כי מהראיות שבפניו עולה בבירור שהמנוח סבל מיתר לחץ דם בטרם עשיית הביטוח במגדל.
אמנם בתקופות מסוימות, המנוח לא היה בטיפול תרופתי וייתכן כי חש בריא. אולם כאשר מדובר ביתר לחץ דם, מחלה הנקראת "הרוצח השקט", המבחן אינו סובייקטיבי.
במילים אחרות, מי שאינו יודע כלל כי הוא סובל מיתר לחץ דם וחש שהוא בריא, לא ייתפס בכך שנתן הצהרה בלתי נכונה. אולם, מי שיודע היטב, כמו שידע המנוח, כי לקה ביתר לחץ דם ואף היה במעקב תרופתי להורדת לחץ הדם, חייב להצהיר על מחלה זו, גם אם חש עצמו בריא.
סיכון של יתר לחץ דם משפיע על כדאיות ההתקשרות של חברת הביטוח ועל גובה פרמיית הביטוח. מדובר בסיכון שעל חברת הביטוח לדעת על קיומו. אי גילויו של סיכון זה, מהווה הפרת תנאי יסודי בפוליסה, וכורת את הבסיס עליו מושתת חוזה הביטוח.
השופט מוצא כי גם לשונה של הצהרת הבריאות של מגדל, לא עמדה בדרכו של מנוח. מדובר בהצהרת בריאות פשוטה, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים ובוודאי למי שכבר עשה ביטוח חיים בעבר וידע כי הוא סובל מיתר לחץ דם גבוה.
התשובה שמסר המנוח בהצהרת הבריאות לעניין עברו הרפואי הסתירה את מצבו האמיתי ובכך למעשה הופקעה פוליסת הביטוח.
ומה לגבי הבנק?
השופט לא מצא כל רשלנות מצד הבנק. הבנק לא הפר חובת נאמנות כלפי לקוחו. נהפוך-הוא. הבנק עשה כמיטב יכולתו על מנת לעזור לבני הזוג ברכישת הביטוח.
על הבנק לא מוטלת חובה להשיג ללקוח ביטוח חיים בכל תנאי. שירות זה אינו חיוני ואינו חלק מהשירות הבנקאי הרגיל. אם הפוליסה לא תקפה, מכל סיבה שהיא, אין בכך כדי לפטור את הלקוח מעמידה בתנאי ההלוואה.
לאור זאת, דוחה השופט את תביעתה של האלמנה.
בשולי הדברים מוסיף השופט, כי מן הראוי שהפיקוח על הבנקים, או על הביטוח, ישגיחו שכל העובדים הבאים במגע עם לקוחות הבנק המתכוונים לערוך ביטוח חיים יעברו הכשרה מתאימה. אולם לאור התוצאה אליה הגיע, קבע השופט, המקרה של בני הזוג גבעתי, אינו מעלה סוגייה זו כדורשת הכרעה.
מסמך 250
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
