על ידי אנשים עם מוגבלויות?
בשנים האחרונות התרחבה בישראל המגמה של תרומה לקהילה. חלק מהעסקים תורמים באופן ישיר על ידי העסקת אנשים עם מוגבלויות ופעולות אחרות ורבים אחרים באמצעות שכירת שירותים והזמנת מוצרים מעסקים חברתיים.
הקשה באינטרנט של המילים "תרומה לקהילה" תניב אין ספור תוצאות. עסקים רבים מצהירים על יצור בעזרת אנשים עם מוגבלויות אולם אין אף מנגנון במדינת ישראל שבוחן העסקה זו - כיצד היא נעשית והאם בתנאי עבודה נאותים והבטחת זכויות הוגנות לעובדים, שחלקם כידוע מתקשה לשמור בעצמו על זכויותיו. גם בני המשפחה של העובדים לא תמיד שומרים על זכויותיהם כיוון שהם שמחים שמישהו "דואג לבן משפחתם לתעסוקה" ולא רוצים להתווכח. בתנאים האלו נוצר תת ענף שהוא פרוץ לחלוטין ועלול ליצור כר פעולה נוח לשרלטנות.
נדב עטיה, מנהל סטודיו אנד ג'וי www.andjoy.co.il , המעסיק אנשים עם מוגבלויות בשזירת פרחים והכנת חבילות שי בשיתוף עמותת צ'יימס ישראל, אומר שבהעדר סמכות ממשלתית שמגדירה קריטריונים, מומלץ למי שרוצה להבטיח שבית העסק ממנו הוא רוכש מוצרים להציג מספר שאלות כדי לבחון אם העסק אכן חברתי או מתהדר לשווא בנוצות:
1. שאלה מרכזית בהעסקת אנשים עם מוגבלויות היא כמובן נושא התשלום. אנשים עם מוגבלויות לרוב אינם מוגדרים כעובדים רגילים ושכר עבודתם מתווסף לקצבה שהם מקבלים. יש לבחון כיצד מקבל העובד את שכרו - האם לפי שעות או לפי תפוקה? ואם מדובר בשכר הוגן. בחלק מהמקרים התגמול התפוקתי שמועבר לעובד עלול להסתכם ב-100-200 שקל בחודש וזהו מצב שאין להשלים איתו.
2. חלק חשוב בשגרת יומם של אנשים עם מוגבלויות הן הפעילויות המשלימות את העבודה כמו סדנאות, הדרכה וליווי אישי. כדאי לבדוק אם פעולות כאלו אכן מתבצעות או שמדובר במרכז יצור בלבד, שבסיומו נשלח העובד לביתו.
3. האם העסק מעסיק אנשים עם מוגבלויות בעצמו או משמש כקבלן משנה שמעביר עבודות למרכזי עבודה שיקומיים (מע"ש) או גופים אחרים. אם זה המצב, כדאי לבדוק מה התגמול המועבר לעובד עבור היצור של המוצר. יתכן שיש כאן ניצול כפול של העובד ושל רוכש המוצר על ידי המתווך.
4. האם העסק נמצא בפיקוח של משרדי העבודה והרווחה?
5. האם לעובדים יש ליווי של עובדים סוציאליים מהרשות המקומית?
6. מה אחוז העובדים עם מוגבלויות שמועסקים בו? לעיתים עסקים שהם רגילים לחלוטין מעסיקים עובד אחד עם מוגבלות. יתכן מדובר בבן משפחה או בידיד אישי. זוהי כמובן פעולה מבורכת לכשלעצמה, אך לא ניתן להשוות אותה לעסק שבנוי כולו על תרומה לקהילה.
7. האם העובדים מועסקים בסוג עבודה שמשתנה חדשות לבקרים בלי שתהיה להם אפשרות לרכוש לעצמם מקצוע וניסיון או שהם נמצאים במסלול שיקומי ורוכשים מיומנויות שיכולות לאפשר להם בהדרגה להשתלב בקהילה במקום עבודה "רגיל"?
8. האם העסק שוכר עובדים בעלי מוגבלויות לעבודה עונתית בתקופות השיא או מחויב להם לכל אורך השנה? יש לזכור שקטיעת העבודה עלולה ליצור תגובות שליליות אצל מי שהעבודה מהווה מרכיב חשוב בביטחון האישי שלהם ובשגרת יומם.
בחלק מהמקרים גורמי תיווך הפועלים בתחום מנהלים מו"מ קשוח מול מי שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות כדי להגדיל את המרווחים ומתהדרים מול הלקוח הסופי בתרומה לקהילה. יש לזכור שמיקח וממכר בא בסופו של דבר על חשבון העובדים ששכרם נשחק ללא תחתית.
מן הראוי שלצד המחיר יבדקו חברות ואנשים פרטיים היטב מול מי הם עובדים ומה מקבל העובד בסופו של דבר כדי שתרומתם אכן תגיע לקהילה ולא לגורמי ביניים. נדב עטיה מנהל סטודיו אנד ג'וי בפארק אפק בראש העין שמעסיק 30 עובדים עם מוגבלויות ww.andjoy.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
