באחד הבקרים, הבחין ג'ורג' בחברו חיים מזרחי, נהג משאית אחרת, מנסה לסגור את דלת דופן המשאית של מזרחי.
ג'ורג' ניגש לעזור לו.
תוך כדי סגירת הדלת, במאמצים משותפים של השניים, נתפסה אחת מאצבעותיו של ג'ורג' בחיבור שבין ציר הדלת לדופן המשאית. חלק מהאצבע נכרת.
ג'ורג' הגיש תביעה נגד מבטחת המשאית בביטוח חובה, חברת הביטוח מגדל ודרש כי זו תפצה אותו עבור נזקי האצבע הכרותה.
טריקת דלת מכונית על ידו של אדם, נחשבת לשימוש ברכב מנועי והיא מכוסה בביטוח חובה.
אולם במשפט שהתנהל בפני השופטת זהבה אגי בבית משפט השלום בתל אביב, התברר כי לפני התאונה עסק החבר מזרחי בהטענת ארגזים על המשאית.
טעינה של ארגזים על רכב אינה מכוסה בביטוח חובה. סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע במפורש, כי טעינתו או פריקתו של מטען אינם נחשבים לשימוש ברכב מנועי.
מדוע בכלל מתעוררת כאן בעיה. הרי ג'ורג' לא עסק בטעינה. הוא בסך הכל ביקש לעזור לחברו לסגור את דלתה של המשאית.
הבעיה מתעוררת משום שבית המשפט העליון הרחיב בפסקי הדין שלו, המחייבים כידוע את הערכאות הנמוכות יותר, את הפטור מחבות במקרה של טעינה ופריקה. שופטי העליון קבעו כי גם פעולות לוואי לפריקה וטעינה אינן מכוסות בביטוח חובה.
השופטת אגי נאלצה אם כן, לבחון את השאלה המשפטית שעלתה בפניה, לאור פסיקה זו של בית המשפט העליון: האם סגירת דלת המשאית הינה בבחינת פעולת לוואי לפריקה וטעינה ואזי אין תחולה לביטוח החובה; או שמא יש לראות את פעולת הטעינה כמסתיימת עם העמסת הארגזים על המשאית, וסגירת הדלתות כבר איננה חלק מפעולת הטעינה, והיא נועדה כדי לאפשר נסיעת המשאית מן המקום?
אם כל הצער לתוצאה העגומה של התאונה, קובעת השופטת, אין מנוס אלא לקבוע כי הארוע נשוא התביעה איננו בבחינת "תאונת דרכים" ולכן אינו מכוסה בביטוח החובה.
כל זאת משום שסיטואציה דומה כבר נדונה והוכרעה באופן חד משמעי ומחייב על ידי בית המשפט העליון בפרשת אלשעאר (רע"א 7617/97 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פדל אלשעאר, דינים עליון, כרך נה, 758).
באותה פרשה עסק הנפגע במסגרת עבודתו, בהעמסת בלוקים על משאית. מיד לאחר הנחת המטען על ארגז המשאית, ביקש הנפגע לסגור את הדופן האחורית של ארגז המשאית. במהלך סגירת הדופן ארעה התאונה.
השופט תאודור אור קבע כי פתיחת הדופן האחורית של המשאית נעשתה כדי לאפשר את הטעינה או להקל עליה; באותו אופן סגירתה בסמוך לאחר הטעינה באה להשלים את פעולת הטעינה על יד השבת הרכב למצבו הקודם, הרגיל, קודם פעולת הטעינה. "המדובר בפעולות המהוות חלק אינטגרלי של פעולת הטעינה של אותה משאית, ועל כן יש לראותן כפעולות לוואי של הטעינה וכחלק שלה".
בגישה זו המשיך בית המשפט העליון לילך כאשר ראה בפריסת ברזנט על מטען שהועמס על משאית, כחלק מפעולת הלוואי של הטעינה (רע"א 6228/98 שיבלי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ) וכן בקיפול יריעת ברזנט וקשירתה לארגז המשאית בסמוך לאחר פריקת המטען כפעולה נלווית לפעולת הפריקה (רע"א 2781/98 דגן נ' המגן חברה לביטוח בע"מ).
אשר על כן, קובעת השופטת אגי, לאור פסיקה זו, גם בענייננו יש לראות בסגירת דופן המשאית, כחלק מפעולת הלוואי של הטעינה. פעולת הטעינה טרם הסתיימה, וסגירת דלת המשאית הינה חלק נלווה לפעולת הטעינה. על כן יחול החריג להגדרת ה"שימוש ברכב מנועי" בדבר פריקה וטעינה וביטוח החובה אינו מכסה מקרה שכזה.
מסמך 342
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
