אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד eli-doron@taxlawyers.co.il
הסכמי ממון וגירושין – שילוב של פסק דין וחוזה:
על הסכמי ממון וגירושין, למרות שיש לאשרם על ידי בית המשפט או נוטריון, פרושות הוראות חוק החוזים. המשמעות היא שניתן לבטלם, אם בהוכחת פגמים בכריתתם על פי חוק יחסי ממון ואם בהוכחת אחת העילות הקבועות בחוק החוזים, כעילות לביטול חוזה.
השורה התחתונה היא שהסכמים שקיבלו תוקף פס"ד אינם חסינים באופן מוחלט מפני ביטולם.
ניתן להגיש תביעה לביטול חלקים בהסכם, ולתקוף את הפן ההסכמי בהסכם. כמו כן ניתן לטעון טענות בדבר אי סבירותו של הסכם, חתימתו ועריכתו תוך ניצול מצוקתה, וכן בטיעון שההסכם מקפח את אחד הצדדים (ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אטראש אליאס ואח' פ"ד נא(1)577 עמ' 594-595).
עם זאת, הסכם גירושין איננו ככל הסכם מסחרי רגיל, ובכדי להבין אם הוא בלתי סביר או מקפח חשוב להבין לעומק את נסיבות כריתתו. למשל.
הואיל ומרבית הסכמי הגירושין והממון מאושרים בבית המשפט ומקבלים תוקף של פסק דין, הרי שבעת דיון בתובענה לביטול הסכם גירושין לוקח בית המשפט בחשבון את האינטרס הציבורי בדבר סופיות הדיון. מסיבה זו, בית המשפט לא מאפשר ביטולם של הסכמים כאלה על נקלה.
למשל, הסכם יכול לכלול ויתורים הנראים לעיתים מבחינה אובייקטיבית גרועים, אך מחישים את הפירוד ואת הגירושין, ולפעמים לאחד הצדדים אינטרס לסיים את ההתדיינות מהר ככל האפשר בכדי להתגרש.
ביטול הסכם ממון/גירושין עקב פגמים באישורו על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג
סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע:
"(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו..."
מן המפורסמות הוא כי מבית המשפט או בית הדין המאשר הסכם ממון בין בני זוג נדרש, על מנת לעמוד בדרישות סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, לוודא שהבינו את משמעותו ותוצאותיו, וניתן להסתמך על ההסברים שוודאי ניתנו להם על-ידי עורכי הדין המייצגים אותם.
בהתבסס על חוק יחסי ממון בין בני זוג, הנוהג הוא כי בית המשפט, או נוטריון המאשר הסכם ממון, עובר עם הצדדים על סעיפי ההסכם ומסביר להם בשפה פשוטה את משמעותו, ותוצאותיו, ודואג להיווכח כי הבינו את תוצאות ומשמעות ההסכם וכי חתמו עליו מרצונם החופשי.
מצב שבו במהלך אישור ההסכם בית המשפט או הנוטריון לא פעל בכדי להיווכח כי הצדדים מבינים את תוצאות ומשמעויות ההסכם וכי הם חותמים עליו מרצונם החופשי, מהווה עילה לביטולו של ההסכם.
חובת תום הלב והגילוי הנאות
סע' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, החל גם על הפן ההסכמי של הסכמי ממון וגירושין קובע כדלקמן:
"12. (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10,13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים."
תום לב פירושו יושר והגינות ומשמעותו זהות בין כוונה והתנהגות. אם יוכח כי אחד הצדדים מנהל משא ומתן ואף חותם ומבצע הסכם בחוסר תום לב, תוך אי גילוי נאות, או תוך כוונה שלא לקיים ההסכם מלכתחילה, או הסתרת פרטים מהותיים, מהווה הדבר עילה לביטולו של הסכם הגירושין.
טענת מרמה, טעות, והטעיה
סעיף 15 לחוק החוזים, שכותרתו "הטעיה" קובע כי
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה.
לענין זה "הטעיה" - לרבות אי גילוין של עובדות אשר על פי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".
סעיף 14 (א) לחוק החוזים, שכותרתו "טעות" והמצוי בפרק ב' לחוק, ענינו - "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו" והוא קובע כי:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה".
למשל, הסכם שנחתם תוך כדי כך העלמת מידע חיוני ומהותי אשר אחד הצדדים ידע עליו וידע כי הצד השני אינו מודע לו, כגון מידע לגבי סכום החובות המשותפים, על ידי אחד מבני הזוג מפני האחר, או מי מטעמו, או כאשר במקביל לחתימה על ההסכם אחד מבני הזוג פעל בחוסר תום לב להגדלת החובות המשותפים, מקים עילה בנסיבות מסויימות לביטולו של אותו ההסכם או חלקים ממנו.
כב´ השופט זמיר בע'א 1581/92 - אברהם אבי ולנטין נ´ דורית ולנטין פ'ד מט(3), 441 ,עמ´ 450-451 קבע כי טעות או הטעיה שיש בהן כדי לגרום לביטולו של חוזה רגיל, יש בהן גם כדי להביא לביטול הסכם יחסי ממון בין בני-זוג, גם כאשר זה אושר על-ידי בית המשפט המחוזי או על-ידי בית הדין הדתי.
ברוח דומה פסק השופט שמגר בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט לב (2) 42, 46 :
"ניתן לבטל פסק דין, אשר ניתן על יסוד הסכם פשרה בין הצדדים ונותן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק הדין… בין היתר, ניתן לבטל פסק דין כאמור אם צד להסכם טענה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלו היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק דין… הווה אומר, הטעות, שבה מדובר לצורך העניין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה".
וטענת העושק
סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 העוסק בעילת העושק קובע:
"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה"
יסודות עילת העושק הם (ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון פד"י לו (1) 762).
א. מצבו הירוד של העשוק- מחמת מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו. – מצב ירוד יכול גם להיות מצב נפשי קשה במיוחד, או כתוצאה מהתעללות במשפחה, ואף מצב שבו הייצוג המשפטי של צד מסויים היה לוקה בחסר.
ב. קשר סיבתי בין התנהגות העושק להתקשרותו של העשוק בהסכם – יש להראות כי אלמלא המצב הירוד של העשוק לא היה חותם על הסכם הגירושין.
ג. היותו של ההסכם בלתי סביר וחורג מן המקובל - יש להראות כי התניות שביטולן מבוקש גורמות לעיוות דין, לאי צדק בולט, חורגות באופן בלתי סביר ובלתי מוצדק מהסכמי ממון וגירושין הנהוגים, פוגעות בעקרון הצדק והשוויון או תקנת הציבור, בלתי הגיוניות, בלתי ראויות, ומקפחות.
למשל מצב שבו בן זוג אחד מחוייב בתשלום מחצית מכל החובות המשותפים של הצדדים ומנגד מקופח מכל הזכויות המשותפות הנו מצב בלתי סביר. או מצב שבו בן זוג מחוייב בחובות אשר על פי דין אינם משותפים. או מצב שבו בן זוג מוותר על זכויות רכושיות ללא כל תמורה או סיבה הגיונית.
לסיכום אי חוקיות ההסכם - תקנת הציבור
ס' 30 לחוק החוזים קובע כי:
" חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל".
בנוסף, תנאי מקפח אשר מצוי בהסכם גירושין ונוגד את תקנת הציבור שכן הוא גורם למצב בלתי חוקי או בלתי חוקתי.
למשל, עיגון אחד הצדדים בנישואים במטרת סחיטה כספית, מהווה עילה לביטול הסכם. כלומר, בית המשפט בבוחנו את תנאי ההסכם שביטולם מתבקש בית המשפט ישקול גם שיקולי צדק ושיקולי תקנת הציבור.
מהותה של תקנת הציבור נקבעה על ידי כב' הנשיא א' ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח'. פ"ד נח(2), 213. אלו דבריו:
"ראשית, תקנת הציבור משקפת את "האני המאמין" החברתי של שיטת המשפט. היא מבטאת את הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיונים, אשר שיטת המשפט מבקשת לשמר ולפתח (ראו פרשת אפרת, בעמ' 778). באמצעות תקנת הציבור מבטיחה שיטת המשפט התנהגות ראויה ביחסים הבינאישיים (ראו דנג"צ 4191/97 רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד(5) 330, 363)" (שם, עמ' 228)
בע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי. פ"ד נז(4), 197, הוסיף כבוד הנשיא א' ברק את הדברים האלו:
"מהי תקנת הציבור? "תקנת הציבור" משמעותה הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר חברה נתונה בזמן נתון מבקשת לקיים, לשמר ולפתח. "תקנת הציבור הינה המכשיר המשפטי אשר באמצעותו החברה מבטאת את "האני מאמין" שלה. באמצעותו היא יוצרת מסגרות נורמטיביות חדשות ומונעת חדירה של הסדרים נורמטיביים בלתי ראויים למסגרות הקיימות" (בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1) 749, 777-778).
"זהו מושג דינמי בעל תכנים משתנים המשקף את רעיונות היסוד שעליהם מושתת המשטר המשפטי והוא כולל השקפות מוסריות, חברתיות וכלכליות" (גבריאלה שלו, "חוזה הסותר את תקנת הציבור", ספר ידין (כרך ב', תש"ן) 299, 301)"
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
