רופאיו של אלבחרי קבעו, כי בעקבות התאונה, נגרמו לו נכויות לצמיתות בתחומי רפואה שונים:
פסיכיאטריה - 50 אחוז;
עיניים- 25 אחוז;
נוירולוגיה- 10 אחוזים;
אורטופדיה- 5 אחוזים.
אלבחרי היה מבוטח בביטח מנהלים בחברת הביטוח המגן. הביטוח כלל כיסוי לנכות מתאונה.
אלבחרי והמגן לא היו חלוקים ביניהם ביחס לשיעורה של כל נכות בנפרד. הם היו חלוקים ביניהם ביחס לשורה התחתונה: כיצד מסכמים את שיעורי הנכות .
אלבחרי טען כי יש לערוך חישוב מצטבר, על ידי צירוף שיעורי הנכות בתחומי הרפואה השונים כמות שהם, אחד לאחד.
בדרך החישוב המצטבר, סך כל שיעורי הנכות של אלבחרי מגיע ל- 90 אחוז.
לעומתו, טענה המגן, כי יש לסכם את שיעורי הנכות לפי חישוב משוקלל. דרך חישוב זו יוצאת מהנחה, שבריאותו של אדם ללא פגע, מגעת כדי 100 אחוז. לכן לא יכולה להיגרם לאדם נכות העולה על 100 אחוז.
בדרך חישוב זו, מופחת שיעור הנכות הראשון מהשלם והנכות השניה מוכפלת ביתרה, וכך הלאה.
ההבדל בין שתי דרכי החישוב בא לידי ביטוי בדוגמא בה לאדם שתי נכויות. הראשונה בשיעור 60 אחוז. השניה בשיעור 50 אחוז.
לפי שיטת החישוב המצטבר סך כל שיעורי הנכות בדוגמא (60 + 50), מגיע לכדי 110 אחוז, היינו לנכות העולה על השלם.
לעומת זאת, לפי שיטת החישוב המשוקלל, הנכות הראשונה בשיעור 60 אחוז נלקחת בחשבון במלואה. הנכות השניה בשיעור 50 אחוז נלקחת בחשבון רק מהיתרה (דהיינו 50 אחוז מתוך 40 שהם 20 אחוז). בדרך חישוב זו, הנכות הכוללת הינה בשיעור 80 אחוז.
החישוב המשוקלל במקרה של אלבחרי מביא לנכות כוללת בשיעור 67.9375 אחוז.
המחלוקת בין אלבחרי והמגן הובאה בפני השופט יחזקאל קינר מבית משפט השלום בנתניה.
המקור הראשון, מסביר השופט, אליו יש לפנות לצורך הכרעה במחלוקת, היא פוליסת הביטוח. אלא שהפוליסה אינה קובעת דבר בהקשר זה.
השופט דוחה את טענת אלבחרי, כי יש לפרש את הפוליסה נגד חברת הביטוח, שניסחה את הפוליסה, ולהעדיף את דרך החישוב המצטבר כטענתו.
אין לנו ענין בפרשנות הפוליסה, קובע השופט, אלא בחסר בפוליסה הטעון השלמה.
השופט מקבל את טענת המגן, כי חסר זה ניתן להשלים מהחקיקה. כאשר הצדדים אינם יוצרים הסדר משלהם, קמה הנחה כי הם מסכימים מכללא להסדר החקיקתי.
החקיקה הקיימת בישראל, בנושא קביעת שיעורי אחוזי הנכות, נוקטת עמדה חד משמעית בעד החישוב המשוקלל.
כך בתקנות העוסקות בקביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה; כך בתקנות על פיהן נקבעות דרגות הנכות לנכי צה"ל. גם התקנות העוסקות בחישוב כאב וסבל לנפגעי תאונות דרכים.
שיטת השיקלול היא איפוא השיטה הנהוגה בחקיקה הישראלית, קובע השופט. שיטת הצירוף לה טען אלבחרי אינה מוכרת ואינה מקובלת.
השופט מבקש גם להדגיש, כי אימוץ שיטת החישוב המשוקלל של הביטוח הלאומי, איננו מביא לאימוץ מקביל של תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי המאפשרת הגדלת דרגת הנכות עד כדי מחצית, בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע.
הסיבה לכך היא, שתקנה 15 משנה את דרגת הנכות משיקולים שאינם שיקולים רפואיים. לעומת זאת, שיטת החישוב המשוקלל, אך מיישמת את שיעורי הנכות שנקבעו על פי המבחנים הרפואיים במקרה המיוחד של מספר פגימות.
הכיסוי לנכות מתאונה, מוסיף השופט, עוסק בנכות רפואית ובה בלבד, נכות הנקבעת על פי מבחנים רפואיים.
סיכומו של דבר, בפעם הראשונה בפסיקה הישראלית, נקבע כי למרות העדר כל הוראה בפוליסה, יש לחשב את הנכות הכוללת בשיטת החישוב המשוקלל.
מסמך 352
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
