האוטובוס היה מבוטח בביטוח מקיף בחברת הביטוח הדר.
הדר דחתה את דרישת אלשוקני לתשלום תגמולי הביטוח. אלשוקני נאלץ לפיכך לפנות לעזרת בית משפט השלום בירושלים.
במשפט שהתנהל בפני השופט רפי שטראוס, התברר כי שני נהגים הפעילו את הרכב במשמרות.
בתום כל משמרת, שלשל הנהג את מפתח הרכב לתיבת מכתבים, על מנת שנהג המשמרת הבאה ייטול אותו.
גם בליל הגניבה, הונח המפתח בתיבה.
בבוקר למחרת לא נמצא המפתח וגם לא הרכב.
במוקד איתוראן לא התקבלה כל קריאה. השופט שטראוס הסיק, כי הרכב נגנב באמצעות המפתח שנלקח מתיבת המכתבים.
בפוליסת הביטוח נקבע כי "תנאי מוקדם לאחריות החברה לפי פוליסה זו כי על המבוטח לנקוט בכל האמצעים הסבירים והחוקיים לאחזקה נאותה של הרכב ולשמירה עליו הן לפני קרות מקרה הביטוח והן לאחריו".
הנחת מפתח רכב בתיבת מכתבים פשוטה, המצויה במקום שלכל אחד גישה אליו, ושאין כל קושי לדוג מתוכה, איננה עונה, לדעת השופט, על דרישה לנקיטה באמצעים סבירים.
במציאות של ימינו, כאשר גניבת כלי רכב היא לחם חוק במקומותינו, אין מבטח נוטל על עצמו סיכון בלתי מוגבל ובלתי מסוייג לשפות מבוטח בגין גניבת רכבו.
כלשון השופט: "ככל שמחמירה מכת גניבות כלי הרכב משתנים ומשתכללים אמצעי המיגון, תוך ניסיון להתחרות בגנבי הרכב המשתכללים אף הם- אך, מה בצע באמצעי מיגון משוכללים כאשר מפתח הרכב ... מונח (כמנהג קבוע !) במקום שאיננו מאובטח ובהישג יד לכל זר הרוצה בהם".
מסקנת השופט שטראוס אם כן היא, כי אלשוקני לא קיים אחר חובת השמירה הנאותה. מסקנה זו חורצת את גורל התביעה לדחיה.
בשולי הדברים אנו מרשים לעצמנו להעיר כי לעניות דעתנו, פסק הדין מוטעה.
בפסיקת בית המשפט העליון, אף טרם חקיקת חוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן-"חוק הביטוח"), עלתה הדעה מפי השופט חיים כהן, כי תנאים גורפים בפוליסה, המחייבים את המבוטח לנקוט באמצעי זהירות סבירים, ספק אם הם תקפים.
שהרי משמעות הדרישה לנקוט אמצעי זהירות סבירים היא שהמבוטח לא יתרשל. לשם מה טרח המבוטח לרכוש פוליסה, אם לא להגן על עצמו גם מפני מעשים מטופשים של עצמו? תנאי כזה שהמבוטח לא יתרשל, מרוקן למעשה את חוזה הביטוח מתוכנו.
יחד עם זאת, דעה זו הושארה בצריך עיון ובית המשפט העליון לא פסק בה בשעתו.
חוק הביטוח הסדיר בשנת 1981 סוגייה זו.
כיום המבוטח נדרש, בסעיף 61 לחוק הביטוח, לנקוט "באמצעים סבירים" להקטנת הנזק רק בתקופת הזמן המתחילה "בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן". כך לדוגמא, אם נפרץ בית העסק של המבוטח, הוא חייב לתקן את הדלת שנעקרה מוקדם ככל הניתן, על מנת למנוע גניבות נוספות.
סעיף 61 לחוק הביטוח, מצוי ברשימת הסעיפים שלא ניתן להתנות עליהם לרעת המבוטח. מכאן שלא ניתן לדרוש מהמבוטח לנקוט "באמצעים סבירים" בטרם קרות מקרה הביטוח. דרישה כזו סותרת את סעיף 61 לחוק הביטוח והיא אסורה.
בכל הנוגע לתקופת הזמן של טרם תחילת הביטוח, עומדות בפני המבטח שתי אפשרויות:
הראשונה נתונה בסעיף 21 לחוק הביטוח המאפשר למבטח לדרוש מהמבוטח, וגם זאת בפרוצדורה נוקשה, לקיים אחר אמצעי מיגון ספציפיים "להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית". גם סעיף 21 לחוק הביטוח כלול ברשימת הסעיפים שלא ניתן להתנות עליהם.
השנייה מצוייה בסעיף 26 לחוק הביטוח, הקובע כי "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו".
על פי סעיף זה, המבטח יהיה פטור מחבות רק אם התנהגותו של המבוטח עלתה עד כדי מצב נפשי של "במתכוון".
בפרשת רוזנבליט, קבע בית המשפט העליון, כי המבוטח התעלם בזלזול, במודע ומתוך בצע כסף מהוראות תקן בטיחותיות והתנהגות זו הביאה לקריסת מבנה. אף על פי כן, אישר העליון את הכיסוי הביטוחי, בקבעו כי רק גרימת מקרה הביטוח במתכוון, ומתוך מטרה לקבל את תגמולי הביטוח, פוטרים את חברת הביטוח מחבותה.
לקבלת סקירת פסק הדין בפרשת רוזנבליט לחץ כאן
סעיף 26 נמנה על רשימת הסעיפים עליהם לא ניתן להתנות כלל. לכן, גם מהיבט זה לא ניתן לקבוע בפוליסה תנאי הפוטר את חברת הביטוח מתשלום תגמולי ביטוח כאשר התנהגות המבוטח נופלת ממצב נפשי של במתכוון, כפי שפורש בצורה נוקשה כל כך על ידי בית המשפט העליון.
טעותו של השופט שטראוס, אם כן הייתה בכך, שהוא רשאי היה לפטור את הדר מחבותה, רק אם היה קובע, כי התנהגות הנהגים בשימוש שעשו בתיבת המכתבים היתה מכוונת על ידי אלשוקני ומתוך מטרה לזכות בתגמולי הביטוח. אלא שהשופט בפסק דינו שולל אפשרות זו במפורש.
למען השלמת התמונה נוסיף, כי יש ואוטובוס זעיר הוא במשקל של מתחת לארבעה טון. אם כן, חלה עליו הפוליסה התקנית שהותקנה בתקנות הפקוח על עסקי ביטוח (ביטוח רכב פרטי), התשמ"ו - 1986. פוליסה זו חלה גם על רכב מסחרי שמשקלו עד 4 טון. במידה והפוליסה התקנית חלה, ספק אם ניתן להוסיף עליה את התנאי בדבר נקיטה באמצעים סבירים לאחזקה ושמירת הרכב. שכן, בהתאם לתקנות הנ"ל, רשאי מבטח לשנות מתנאי הפוליסה התקנית רק אם השינוי הוא לטובת המבוטח. כך גם קובע סעיף 38 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981.
מסמך 362.
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
