המטען נעטף בברזנט מעוגן בגומיות.
באחת מהפניות שביצעה המשאית, הברזנט נקרע. הקופסאות נפלו וניזוקו.
המשאית הייתה מבוטחת בחברת הביטוח סהר. פוליסת הביטוח כללה גם כיסוי לרכוש במעבר.
סהר סירבה לשלם לחברת שימורי הכפר את תגמולי הביטוח.
סהר הפעילה שמאי וחוקר. אלה האחרונים, במומחיותם כי רבה, דקדקו בקרביה של הפוליסה ומצאו בה סעיף הדורש שהמטען יהא מחוזק, או קשור, או מעוגן היטב... בכל האמצעים המקובלים בענף תובלה לסוג זה של מטען, ואשר נועדו למנוע מקרה כזה של נפילה.
מדוע הסתפקת בעיגון הברזנט בגומיות, נזפה סהר בחברת שימורי הכפר. היה עליך לעגן את הברזנט בכבלי פלדה.
סהר הוסיפה פליאה על כך שהברזנט היה בלוי. לא פלא שהוא לא עמד במעמסה של הובלת המטען.
השופטת פנינה פליגלמן, מבית משפט השלום בתל-אביב, נדרשה לטענות סהר, והתירה את סבך הקשר בשאלת אופן קשירת המטען.
טענת סהר לפיה המטען לא נקשר ועוגן כהלכה, אין לה על מה שתסמוך, קובעת השופטת. הטענה בדבר הצורך בעיגון בכבלי פלדה, אינה אלא תיאוריה שנבנתה על ידי השמאי מטעם סהר, שמומחיותו כלל אינה בהעמסת מטענים.
דווקא קשירה בגומיות היא הדרך המקובלת להובלת מטען קופסאות שימורים ריקות. לעומת זאת, קשירה בכבלי פלדה, עשויה לפגוע בקופסאות הריקות. עובדה זו הוכחה במשפט מפי עד האמון על קשירת מטענים מסוג זה.
גם הטענה כי הברזנט היה בלוי לא הוכחה ולא הובאה כל עדות מקצועית באשר לאיכות הברזנט. צילומי הברזנט שנקרע בעקבות נפילת המטען, אין בהם כדי ללמד על היותו בלוי קודם לנפילת המטען.
הנטל להוכיח את החריג לכיסוי הביטוחי מוטל על סהר, וזו, כאמור, לא הוכיחה כי המקרה נופל לגדר החריג.
השופטת מוסיפה, כי הפוליסה אינה מפרטת את אופן קשירת המטען אלא דורשת בלשון כללית קשירה בדרך המקובלת. לכן בכל מקרה יש לנקוט בפירוש המיטיב עם המבוטח ולרעת סהר-המבטחת, שניסחה את פוליסת הביטוח.
התוצאה, קובעת השופטת, על סהר לשלם לחברת שימורי הכפר את מלוא תגמולי הביטוח בגין הנזק, בתוספת הוצאות המשפט.
בשולי הדברים אנו מבקשים להתעכב דווקא על סיפת דבריה של השופטת שהם, לדעתנו, לב ליבו של העניין.
על פי חוק חוזה הביטוח ותקנות שהוצאו על פי חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, חברת ביטוח זכאית לדרוש בפוליסה כי המבוטח ינקוט באמצעים כדי להקטין את הסיכון, אולם עליה לפרט ברחל בתך הקטנה מהם אמצעים אלה. כך לדוגמא הייתה סהר רשאית לדרוש כי המבוטח יקשור את המטען בכבלי פלדה.
אולם חברת ביטוח אינה זכאית לרשום בפוליסה דרישה כללית כי המבוטח ייזהר, יישמר, או ינקוט באמצעים מקובלים. דרישה כזו פותחת בפני חברת הביטוח אפשרות לדחות כמעט כל תביעה ולנהל עם המבוטח דיונים אינסופיים. זאת רצה החוק למנוע.
דרישה כזו משמעותה למעשה היא שהמבוטח ינהג בחוכמה ולא יתרשל. במובן זה היא נוגדת גם את סעיף 26 בחוק הביטוח הקובע כי חברת הביטוח פטורה מחבותה רק אם המבוטח גרם במתכוון למקרה הביטוח. כל גרימה של מקרה הביטוח שלא במתכוון (למשל ברשלנות או בטיפשות) מכוסה. לכן אין תוקף לקביעה בפוליסה כי אין כיסוי לנזק שנגרם על ידי המבוטח שלא במתכוון. הרי בשל החשש מטיפשותו, בין השאר, המבוטח הטריד את חברת הביטוח ורכש אצלה ביטוח במיטב כספו.
חבל על הזמן השיפוטי שבוזבז על התפלפלות מומחי חברת הביטוח בשאלה אם המטען נקשר כראוי או לא. שאלה זו אינה מעוררת כל טענה רלבנטית בתחום הביטוח.
מסמך 394
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
